המגשר חייב להיות ניטראלי לחלוטין ולא תהיה לו עמדה לגבי מהות הסכסוך.
המגשר אינו חייב להיות מומחה בתחום הסכסוך ולמומחיותו גם לא יהיה משקל בהליך הגישור, בניגוד לבורר שעל פי רוב נעזרים בו משום מומחיותו בנושא הסכסוך.
בכל שלב משלבי הגישור חלה חובת סודיות מוחלטת והצדדים לפלוגתא יכולים לפתוח את סגור ליבם ככל שיחפצו. הסודיות המובטחת בהליך הגישור מעוגנת בחוק, קרי כל מסמך או שיח שנעשה במהלך הגישור, לא יהיו ואינם ראיות לצורך התדיינות שיפוטית, אם וכאשר הליך הגישור ייכשל ואחד הצדדים או שניהם גם יחד יחליטו לשוב לבית המשפט לקבל הכרעתו.
בניגוד לבוררות, רשאי המגשר להיפגש באופן אישי עם הצדדים, תוך יידוע הצדדים על כל פגישה כזו אך לא על מהותה, אלא אם צד אחד הסכים כי המגשר יעביר התוכן לצד השני.
בכל עת הגישור לא ייכתב פרוטוקול ולא ייעשה תיעוד של ההליך, למעט שני מסמכים המעוגנים בחוק. הראשון קרוי "הסכם הגישור" - כללי התנהגות וכתב הסכמה להשתתף בהליך הגישור, בו הצדדים חותמים על נכונותם להליך ומתחייבים להליך ולתשלום שכר טרחת המגשר. השני קרוי "הסדר הגישור" - בו יחד עם המגשר מנסחים את ההסכמות וההסדרים אליהם הגיעו הצדדים לפתרון הסכסוך.
הסדר הגישור שייחתם על ידי כל הצדדים להליך, יועבר לבית המשפט על מנת לקבל תוקף של פסק דין מחייב.
אם נשוב לרישא שהניעה לכתיבת מאמר זה , הכולל שבעה חלקים, הרי שניתן ללמוד ולסכם כי "הגישור / פישור" אותו ערכתי בין הנתבע לתובע, למרות שלא באו מהיכל המשפט, אלא רק ברצון הצדדים להגיע לפיתרון מהיר ויעיל, העצימו בי את הצורך והחיוב בביסוס מוסד הגישור בקרב הציבור. כמגשר אני יכול להעיד שהצדדים לסכסוך הרוויחו גם זמן וגם שכר טרחת עורכי דין, לו היו ממשיכים להתדיין בהליך שיפוטי רגיל.
המגשר אינו חייב להיות מומחה בתחום הסכסוך ולמומחיותו גם לא יהיה משקל בהליך הגישור, בניגוד לבורר שעל פי רוב נעזרים בו משום מומחיותו בנושא הסכסוך.
בכל שלב משלבי הגישור חלה חובת סודיות מוחלטת והצדדים לפלוגתא יכולים לפתוח את סגור ליבם ככל שיחפצו. הסודיות המובטחת בהליך הגישור מעוגנת בחוק, קרי כל מסמך או שיח שנעשה במהלך הגישור, לא יהיו ואינם ראיות לצורך התדיינות שיפוטית, אם וכאשר הליך הגישור ייכשל ואחד הצדדים או שניהם גם יחד יחליטו לשוב לבית המשפט לקבל הכרעתו.
בניגוד לבוררות, רשאי המגשר להיפגש באופן אישי עם הצדדים, תוך יידוע הצדדים על כל פגישה כזו אך לא על מהותה, אלא אם צד אחד הסכים כי המגשר יעביר התוכן לצד השני.
בכל עת הגישור לא ייכתב פרוטוקול ולא ייעשה תיעוד של ההליך, למעט שני מסמכים המעוגנים בחוק. הראשון קרוי "הסכם הגישור" - כללי התנהגות וכתב הסכמה להשתתף בהליך הגישור, בו הצדדים חותמים על נכונותם להליך ומתחייבים להליך ולתשלום שכר טרחת המגשר. השני קרוי "הסדר הגישור" - בו יחד עם המגשר מנסחים את ההסכמות וההסדרים אליהם הגיעו הצדדים לפתרון הסכסוך.
הסדר הגישור שייחתם על ידי כל הצדדים להליך, יועבר לבית המשפט על מנת לקבל תוקף של פסק דין מחייב.
אם נשוב לרישא שהניעה לכתיבת מאמר זה , הכולל שבעה חלקים, הרי שניתן ללמוד ולסכם כי "הגישור / פישור" אותו ערכתי בין הנתבע לתובע, למרות שלא באו מהיכל המשפט, אלא רק ברצון הצדדים להגיע לפיתרון מהיר ויעיל, העצימו בי את הצורך והחיוב בביסוס מוסד הגישור בקרב הציבור. כמגשר אני יכול להעיד שהצדדים לסכסוך הרוויחו גם זמן וגם שכר טרחת עורכי דין, לו היו ממשיכים להתדיין בהליך שיפוטי רגיל.
