ההעלאה הדרמטית ברמת המיסוי של מס הכנסה ב' (מה שקרוי לפעמים בצחוק "ביטוח לאומי") מביאה מצב בו אנשים אשר הכנסתם החודשית מעל כ- 38,000 שקל ישאו בנטל מס של כ- 60%. שיעור מס כה גבוה גורם לנישומים, באופן טבעי, לחפש דרכים להקלת נטל המס.
אחת הדרכים המרכזיות המוצעות לאנשים אלו היא הקמה של חברות בע"מ ועבודה כשכירים בחברות שבבעלותם. עצה זו ניתנת הן לעצמאים והן לשכירים ברמות שכר גבוהות. הדבר יביא להפחתת מדרגת המס הגבוהה בחזרה לכ- 45% מאחר והרווח אשר יעבור את הסף יימשך כדיבידנד (פטור מדמי ביטוח לאומי).
בפרסומים שונים, הודיעו נציגים של הרשות למסים (המאגדת את מס הכנסה ומס ערך מוסף) כי חברות שכאלו לא יוכרו לצרכי מס. המשמעות של הודעה זו היא איום של רשויות המס כי המהלך יבוטל על ידי רשויות המס והן תבאנה בחשבון את המסים כאילו לא הוקמה חברה.
עמדה זו מעוררת, כמובן, רוגז רב בקרב מומחי המסוי. במאמר מקיף, טוען רו"ח ועו"ד רמי אריה כי הזכות לפעולה במסגרת חברה חוקית ולא ניתנת לערעור.
בכוונתי, בשורות הבאות, להראות כי גם אם רשויות המס ינסו לפעול לשלילת העסקה, אין להם טענה חוקית גם לגישתם.
המקרה
כדי להשוות בין המקרים, נניח לפנינו אדם אשר משתכר 50,000 שקל לחודש. על פי כללי המסוי החדשים, נטל המס שלו עומד על כ- 23,400 שקל. אולם, אם ידידנו יקים חברה, ימשוך שכר של 38,000 שקל ואת השאר יקבל כדיוידנד, יעמוד נטל המס על כ- 21,200 שקל בלבד. הבדל לא זניח כלל וכלל.
האם יכולה הרשות למסים לתקוף את שיטת העבודה הזו? תמהנו.
סעיף 86 לפקודת מס הכנסה אומר "היה פקיד השומה סבור, כי עסקה פלונית המפחיתה, או העלולה להפחית, את סכום המס המשתלם על ידי אדם פלוני היא מלאכותית או בדויה, או שהסבה פלונית אינה מופעלת למעשה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות, רשאי הוא להתעלם מן העסקה או מן ההסבה, והאדם הנוגע בדבר יהא נישום לפי זה. הימנעות ממס או הפחתת מס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק.? (ההדגשות שלי- י.נ.).
מה במקרה שלנו? נכון שנטל המס הכולל מופחת, אולם מה עם מס הכנסה לעצמו?
אם האיש עצמאי, מס הכנסה שלו עומד על 15,546 שקל ואם האיש "שלנו" מקים חברה מס ההכנסה עצמו יהיה 15,366 שקלים. הפרש של כ- 200 שקל בלבד. כל החסכון המוזכר לעיל הנו חסכון בדמי ביטוח, לא במס הכנסה.
סעיף 86 שצוטט לעיל נותן למס הכנסה את הזכות לתקוף עסקאות המפחיתות את מס ההכנסה, לא מסים אחרים. אין למס הכנסה את הזכות החוקית לפעול כשליח של המוסד לבטוח לאומי.
מעבר לטיעון המשפטי, למס הכנסה אין את האינטרס או המוטיבציה להלחם מלחמות של גופים אחרים. הביטוח הלאומי מצידו, אין לו את המידע ולמעשה גם לא ברור אם יש לו את הסמכות לפסול עסקאות אשר למס הכנסה אין הצדקה לפסול.
סיכום
מושכלה יסודית בניהול מו"מ היא לא לבלף כאשר הבלוף עלול להחשף. הדבר מציג את המאיים ככלי ריק והצד השני אשר תפס את ההונאה יחשוב, באופן טבעי, שגם בדברים אחרים עמדתו של המאיים חלשה.
במקרה שלנו, האיום של הרשות למסים אין בו ממש וחבל שהוטל אל הזירה הציבורית.
אחת הדרכים המרכזיות המוצעות לאנשים אלו היא הקמה של חברות בע"מ ועבודה כשכירים בחברות שבבעלותם. עצה זו ניתנת הן לעצמאים והן לשכירים ברמות שכר גבוהות. הדבר יביא להפחתת מדרגת המס הגבוהה בחזרה לכ- 45% מאחר והרווח אשר יעבור את הסף יימשך כדיבידנד (פטור מדמי ביטוח לאומי).
בפרסומים שונים, הודיעו נציגים של הרשות למסים (המאגדת את מס הכנסה ומס ערך מוסף) כי חברות שכאלו לא יוכרו לצרכי מס. המשמעות של הודעה זו היא איום של רשויות המס כי המהלך יבוטל על ידי רשויות המס והן תבאנה בחשבון את המסים כאילו לא הוקמה חברה.
עמדה זו מעוררת, כמובן, רוגז רב בקרב מומחי המסוי. במאמר מקיף, טוען רו"ח ועו"ד רמי אריה כי הזכות לפעולה במסגרת חברה חוקית ולא ניתנת לערעור.
בכוונתי, בשורות הבאות, להראות כי גם אם רשויות המס ינסו לפעול לשלילת העסקה, אין להם טענה חוקית גם לגישתם.
המקרה
כדי להשוות בין המקרים, נניח לפנינו אדם אשר משתכר 50,000 שקל לחודש. על פי כללי המסוי החדשים, נטל המס שלו עומד על כ- 23,400 שקל. אולם, אם ידידנו יקים חברה, ימשוך שכר של 38,000 שקל ואת השאר יקבל כדיוידנד, יעמוד נטל המס על כ- 21,200 שקל בלבד. הבדל לא זניח כלל וכלל.
האם יכולה הרשות למסים לתקוף את שיטת העבודה הזו? תמהנו.
סעיף 86 לפקודת מס הכנסה אומר "היה פקיד השומה סבור, כי עסקה פלונית המפחיתה, או העלולה להפחית, את סכום המס המשתלם על ידי אדם פלוני היא מלאכותית או בדויה, או שהסבה פלונית אינה מופעלת למעשה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות, רשאי הוא להתעלם מן העסקה או מן ההסבה, והאדם הנוגע בדבר יהא נישום לפי זה. הימנעות ממס או הפחתת מס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק.? (ההדגשות שלי- י.נ.).
מה במקרה שלנו? נכון שנטל המס הכולל מופחת, אולם מה עם מס הכנסה לעצמו?
אם האיש עצמאי, מס הכנסה שלו עומד על 15,546 שקל ואם האיש "שלנו" מקים חברה מס ההכנסה עצמו יהיה 15,366 שקלים. הפרש של כ- 200 שקל בלבד. כל החסכון המוזכר לעיל הנו חסכון בדמי ביטוח, לא במס הכנסה.
סעיף 86 שצוטט לעיל נותן למס הכנסה את הזכות לתקוף עסקאות המפחיתות את מס ההכנסה, לא מסים אחרים. אין למס הכנסה את הזכות החוקית לפעול כשליח של המוסד לבטוח לאומי.
מעבר לטיעון המשפטי, למס הכנסה אין את האינטרס או המוטיבציה להלחם מלחמות של גופים אחרים. הביטוח הלאומי מצידו, אין לו את המידע ולמעשה גם לא ברור אם יש לו את הסמכות לפסול עסקאות אשר למס הכנסה אין הצדקה לפסול.
סיכום
מושכלה יסודית בניהול מו"מ היא לא לבלף כאשר הבלוף עלול להחשף. הדבר מציג את המאיים ככלי ריק והצד השני אשר תפס את ההונאה יחשוב, באופן טבעי, שגם בדברים אחרים עמדתו של המאיים חלשה.
במקרה שלנו, האיום של הרשות למסים אין בו ממש וחבל שהוטל אל הזירה הציבורית.
יוסי נתנזון הוא השותף מנהל במשרד משה נתנזון ושות'. אשמח לקבל הערות והארות על המאמר או בכל נושא אחר לכתובת: articles@natanson.co.il
