אלי כהן - על ניהול קונפליקטים וחוכמת הגישור בעסק משפחתי 

בעבודתי עם מנהלים ובעלים של עסקים משפחתיים אני תוהה לעיתים כמה אנרגיה הם מוציאים על מאבקים ומלחמות, על ביצור עמדות, על צחצוח חרבות ועל ביטוי תוקפנות על כל המשתמע מכך. ואני שואל את עצמי שוב ושוב: מי באמת צריך את זה - האם אין בכך בזבוז זמן והשחתת אנרגיה לריק - האם אין בכך סכנה עצומה למערכות היחסים שלהם ולאינטרסים אחרים - האם לא עדיף לוותר וללכת הלאה ?

לאחר ששוחחתי עם לא מעט אנשים שחוו קונפליקטים בחייהם בדבר אחד אני כמעט בטוח: אין אדם שלא היה בקונפליקט כזה או אחר עם עצמו או עם זולתו ואנו חייבים להודות שניגודי אינטרסים וקונפליקטים הם חלק בלתי נפרד מהוויית חיינו. אז אם הם שם ממילא, אולי זו באמת ההוויה הדרושה לנו לצורך התפתחותנו - הפסיכולוגים אומרים שקונפליקטים בינינו לבין זולתנו הם בעצם הביטוי לקונפליקטים בתוכנו ולכן דרך ניהולם יכולה להניב תובנות ולקדם את התפתחותנו האישית.

נו טוב, נכון ... חייבים להודות שיש לא מעט פעמים בהן עדיף לבחור בדרך הויתור ממקום של עוצמה ותבונה שתכליתה היא מניעת מחלוקת והסתלקות מראש מנזקי המאבק והמלחמה, אבל לפעמים הקונפליקט נוגע בערכי היסוד שלנו, ומה נעשה אז - ויתור שכזה הוא קשה ביותר לביצוע ומשמעו למעשה ויתור על האפשרות להביט בזהות העצמית שלנו, וגם ויתור על ההזדמנות לבחון לעומק את ערכינו, לחדד אותם ודרכם לצמוח ולהתפתח, ולי הוא נדמה כסוג של בריחה מהתמודדות הכרחית.

לאחרונה נאלצתי להתמודד עם השאלה הבאה: "זה הקונפליקט של חיי - אז לוותר או להתעקש" - תשובתי היתה שלטעמי, יש מצבים בחיים בהם עדיף שלא לוותר ובמקום זה כדאי ללמוד דרכים מושכלות לניהול קונפליקטים ואף ליישובם בדרך המרבה תועלת ורצוי שתהא זו תועלת הדדית, במיוחד כשהקונפליקט הוא עם אנשים חשובים לנו מאוד, ובמיוחד כשהוא עם אלה היקרים לנו מכל. אנסה להבהיר זאת באמצעות סיפור אגדה המבוסס על סיפור מהחיים.

אגדת העמק
לפני שנים רבות חי בעמק רועה זקן וחכם ולו שלושה בנים ועדר צאן ענקי והאהבה שרתה ביניהם ושמם יצא למרחוק. לפני מותו קרא האב הזקן לבניו וביקש לומר להם את צוואתו אלא שכל שהספיק לומר בטרם נפח את נשמתו היה "הרבו חכמה ושימרו על נכסי עמלכם למען תחיו בשלום".
עם תום שבעת ימי האבל קם האח הגדול ואמר "הרבו חכמה" בראש דברי אבינו משמעם שעלינו להקדיש חיינו ללימוד תורה והיא תשמור על נכסי עמלנו וכך נחיה בשלום. קם האח השני ואמר "ללא קמח אין תורה" ו"החכמה" אליה כיוון אבינו בדבריו היא "שימרו על נכסי עמלכם". היינו שעלינו לשמור על עדר הצאן ומי שיפרוש מכך רק ירבה ריב ומדון. קם האח השלישי ואמר "למען נחיה בשלום" זו הרי מטרת דברי אבינו וכל דבר שנעשה בחוכמה למען השלום טוב הוא ובלעדיו יתנדפו נכסי עמלנו.
כך דשו ודשו האחים בצוואת אביהם עד שפרץ ביניהם ריב איום ונורא כשכל אחד מהם רוצה לדייק בפרשנות דברי האב כדי לכבד את צוואתו. בסופו של דבר נותרו שלושת האחים חסרי כל ולא נותר להם אלא לבכות את עדר הצאן שדעך ונמכר, את השלום שהתנדף לו ואת טיפשותם. כך גם הפכו הם למשל ולשנינה ברחבי העמק כולו.
הנמשל אף הוא נתון לפרשנות וכל אחד יפרש כרצונו, אלא שכל בר דעת מבין שללא השלום הן כדרך והן כיעד אין תוחלת ואין תקווה וחייבת להימצא דרך לניהול קונפליקטים שמקיימת את השלום תוך כדי ניהול הקונפליקט עד ליישובו, במיוחד בין אלה שחפצים לשמור על מערכות היחסים הקיימות, ובמיוחד כשמדובר בבני משפחה אחת.

השיטות המוכרות לניהול ויישוב קונפליקטים
יש שיטות שונות לניהול ויישוב קונפליקטים ובהן מלחמה, משפט, בוררות, גישור ומו"מ ( ישיר או בעזרת מתווך ). המשותף למלחמה ומו"מ ישיר הוא שבשתיהן אין בד"כ פניה לעזרת צד שלישי. דא עקא, שקונפליקטים רבים לא ניתנים להכרעה במלחמה בשל מאזן אימה או שקילות כוחות או היעדר משאבים וכו' אבל לעיתים הם גם בלתי פתירים בדרך של משא ומתן ישיר בשל מערכות יחסים עכורות והעדר ידע מתאים בניהול מו"מ.
כדי לא להגיע למלחמה ואם המו"מ עלה על שרטון אנו נוטים לא מעט פעמים להיעזר בצד שלישי בדרך של משפט או בוררות אלא שאז אנו מאבדים את השליטה גם על התהליך וגם על תוצאותיו, וכך אנו עלולים לאבד גם את הסיכוי לייצב את מערכות היחסים ולהגיע לאופטימיזציה של תועלת, לנו ולאחרים.
ניהול קונפליקטים דו צדדי בדרך מושכלת וגישור על ידי צד שלישי חסר פניות הן שתי הדרכים היחידות בהן השליטה של הצדדים משותפת, נזקי המלחמה נמנעים, יש סיכוי להגיע לא רק להסדר אלא גם לשיפור מערכות היחסים, ובמקרה האידיאלי אף לצמיחה והעצמה אישית.

על הצורך בניהול מושכל של קונפליקטים
המסקנה שלי היא שכדאי לנו לדעת לנהל קונפליקטים בדרך מושכלת כי עדיף שאנו נפתור את הקונפליקט בעצמנו במקום שנקבל הכרעה ( בבוררות או משפט ) של צד שלישי שאינו מכיר כלל את הנפשות הפועלות, אינו מכיר היטב את הרקע לקונפליקט ואת כל פרטיו, אף לא את ערכיהם של הצדדים ואת מטרותיהם לעתיד לבוא, ולכן הבנתו והכרעתו עלולות להיות לנו לרועץ. לא למותר לציין שניהול הקונפליקט בדרך מושכלת עדיף על הנצחת הקונפליקט והחמרתו - ובמיוחד כשלא ניתן ליישב אותו בקלות.
לי אין כל ספק שהשלום חייב להיות הדרך והיעד כאחת בניהול כל קונפליקט ואפשר וגם משתלם לנהל אותו תוך ריסון עצמי רב ומשמעת קפדנית שתכליתה שמירה על כבוד, על מערכות היחסים ועל הסיכוי לטיובן. לא בגלל הנימוס - בגלל התועלת !
גם בעסקים כמו בחיינו האישיים, ניהול קונפליקטים מושכל הוא מבורך והוא רצוי כדי ללבן אפשרויות וליצור רעיונות חדשים שיובילו ליצירת הזדמנויות עבור העסק. מנהל שיודע לנהל קונפליקטים בדרך של שמירה על מערכות היחסים יניב מכך תועלת רבה - אישית ועסקית.

לאחר ניסיון רב שנים בליווי ארגונים עסקיים יצרנו שיטה מקורית משלנו לניהול קונפליקטים ואף חיברנו לה משחקי רצפה גדולים היוצרים מצבי קונפליקט לאימון והדרכת מנהלים בעסקים. להלן עיקרי השיטה:
א. הגדרת מטרות בניהול המחלוקת - כולל יעד השמירה על השלום לאורך כל הדרך !
ב. איסוף וניתוח כל הנתונים הרלבנטיים במחלוקת.
ג. הבהרת הזהות העצמית והערכים שלנו במחלוקת - Being.
ד. זיהוי כל המשתתפים על פי הצד שלהם במחלוקת ובחינה "מי לנו ומי לצרינו".
ה. קבלת החלטה על דרכי פעולה מותרות ואסורות במחלוקת - Doing.
ו. מיפוי כל סוגי הרגשות במחלוקת והשפעתן האפשרית על ניהול המחלוקת.
ז. הכנת מספר תסריטים אפשריים להתפתחות המחלוקת ודרך ניהולה, ובחינתם.
ח. הגדרת משוערת של המטרות האפשריות להשגה בעת יישוב המחלוקת.

על חוכמת הגישור
אם איננו יודעים לנהל את הקונפליקט לבדנו פתוחה בפנינו דרך הגישור. במהלך הגישור הצדדים עוברים תהליך רחב יותר של ביטוי עצמי והוצאת קיטור, הבהרה מלאה של אינטרסים מנוגדים ומשותפים, הם גם מעבדים לעצמם את סיפור הקונפליקט מחדש, והכול באמצעות מגשר שיכול להוביל לניהול מושכל של הקונפליקט ואף להשפיע על כיווני ההתפתחות שלו בדרך בונה. ככל שהמגשר חכם ומנוסה יותר וככל שיש לו ידע רחב יותר בשיטות גישור כן ייטב לצדדים.

על קצה המזלג ייאמר שהגישה הפרגמאטית לגישור טובה מאוד לצורך הגעה לפתרון מהיר ובה המגשר רשאי להציע לצדדים הצעות לפתרון מעשי, אך לצידה חשובה, לא פחות ולפעמים הרבה יותר, הגישה הטרנספורמטיבית לגישור, האיטית יותר, המובילה לטיוב מערכות היחסים ולהעצמה אישית. זה בעיני גם סוד יופיה וקסמה של גישה זו.

בעסקים משפחתיים, ניהול קונפליקטים הוא "אופרה אחרת" שהרי ידוע שעסק משפחתי הוא על פי רוב סבך לא קטן שביסודו רגשות משפחתיים עזים. תכנית ההתערבות שאנו מפעילים בעסקים משפחתיים מבוססת בעיקרה על עקרונות של גישור ארגוני בסביבה עסקית במטרה להגיע לאמנה עסקית - משפחתית שמאפשרת הן שמירה על השלום, הן שמירה על נכסי המשפחה. תכנית זו עוסקת בכל ההיבטים של הבעלות, השליטה, הניהול, התעסוקה והמשכורות של בני ובנות המשפחה בעסק המשפחתי על יסוד איתור מלא של ערכי המשפחה והתאמה ייחודית של פתרונות - הכל תוך שימוש משולב בעקרונות הגישה הפרגמאטית ועקרונות הגישה הטרנספורמטיבית בגישור. שוב ושוב מתברר כי כשיש נכונות לפנות לגישור נפתחות אינספור דרכים יצירתיות ותקצר היריעה מלפרטן במסגרת זו.

שאלה לסיום
אילו היית בעמדת המגשר/ת איזו הצעה יכולת להציע לשלושת האחים הנ"ל על יסוד הנתונים הקיימים בלבד כדי להוציא לפועל את צוואת אביהם במלואה -
קו חשיבה: אין "פתרון בית ספר" ! כדי למצוא מוצא אפשרי רצוי לחשוב בצורה יצירתית על פתרונות מקוריים שונים "מחוץ לקופסא" היוצרים הפרדה ללא היפרדות או היפרדות ללא הפרדה תוך שמירה על ערכי הצוואה ומציאת ערך - על שעשוי להיות מקובל על כולם. מעל הכל חשוב לזכור כי הפתרון יימצא ויאומץ על ידי האחים עצמם כראוי בעיניהם.


כל הזכויות שמורות ©

המידע במאמר הוא כללי בלבד ואינו מהווה בשום אופן יעוץ מקצועי או תחליף לייעוץ מקצועי. נבקש לא לעשות כל שימוש במאמר ללא קבלת רשותנו מראש ובכתב.