המלחמה אליה נכנסנו משולה ליישום פרויקט במצב אי ודאות, אם נשווה בין העולם העסקי למלחמה המתנהלת היום, נגלה שעדיין מוקדם להחליט אם ניצחנו או שמא הפסדנו .
האם המלחמה בצפון משולה לכניסת חברה לפרויקט בתנאי אי ודאות? כולנו יודעים שמלחמה אינה בהכרח דבר צפוי, וכך גם תוצאותיה.
כניסה למלחמה די דומה לכניסת פרויקט אשר נמצא בתנאי אי ודאות.
לשם השוואה, ברצוני לגעת במספר נקודות משותפות בין השניים:
1. כניסה לפרויקט בתנאי אי וודאות מצריכה תמיכה רחבה של ההנהלה הבכירה. ואכן, לראש הממשלה (לפחות כרגע) יש תמיכה רחבה בארץ ובעולם בכניסה למלחמה.
2. כניסה לפרויקט שלא ברור איך יסתיים תמיד מצמיחה מתנגדים אשר רואים את צידו השני של המטבע ומתבססים לרוב על כישלונות העבר. גם במלחמה הזו ישנם מתנגדים רבים אשר מצדיקים את דרכם על בסיס הניסיון הקודם ולכן משתמשים בצמד המילים "הבוץ הלבנוני", צמד מילים אשר חקוק בזכרון הקולקטיבי ככישלון העבר.
3. כניסה לפרויקט שלעתים נתפס כהרפתקני, כוללת בתוכה עליות ומורדות במהלך יישומו. כך גם במלחמה - ישנם ימים אשר אנו מתגאים בצה"ל ופעולתו הנועזת וישנם ימים אשר אנו לא מבינים לאן נעלם הצבא החזק שלנו.
4. כניסה לפרויקט שכזה מצריכה אותנו לתת תשובות למצבים או לתרחישים אותם לא ידענו או צפינו. ישנן הרבה מאד דוגמאות לכך, כמו פגיעה בספינת הצבא, לוחמה מול מגנים אנושיים ועוד.
5. הצלחה או כישלון של פרויקט בתנאי אי ודאות נמדדים לאורך זמן ולא ע"י מדידה בזמן הקצר.
את התשובה לשאלה האם ניצחנו או הפסדנו במלחמה הזאת לא ניתן לתת כיום ואף לא בעוד חודש. למרות שרבים מהפרשנים נוטים לכאן או לכאן, הם אינם יודעים איך יראה המחר.
וכאן נשאלת השאלה האם אנו בתור העם הנבחר יכולים לעמוד בפרויקטים אשר נמצאים בתנאי אי ודאות. התשובה לשאלה זו הייתה ידועה מהעבר, ההווה והעתיד. עם ישראל עומד כל הזמן בהצלחה בעשרות פרויקטים אשר מאפיינים פרויקט אי ודאות, כמו פיתוחים שונים בתחום התעשייה, בתחום הטכנולוגי ועוד.
כלכלת ארצנו אף תלויה בהצלחת פרויקטים אלו ואנו נמדדים על פי הצלחתם. לכן, על אף שמספרנו קטן ומשאבינו הטבעיים מועטים, אנו עדיין נחשבים בעולם כמובילי הטכנולוגיה בתחומים רבים. לכן, אין להתפלא על העורף החזק של עמנו ואין סיבה להזכיר את החוזק שלנו. צריך פשוט לבצע פעולות נוספות אשר מקדמות את מטרת הפרויקט. גם אם פעולות אלו אינן נראות לנו או לאנשים אחרים, פעולות אלו כמעט תמיד מקדמות את המטרה והן גם אותן הפעולות אשר יקבעו בעתיד הרחוק האם ניצחנו או הפסדנו במלחמה הקשה הזאת.
האם המלחמה בצפון משולה לכניסת חברה לפרויקט בתנאי אי ודאות? כולנו יודעים שמלחמה אינה בהכרח דבר צפוי, וכך גם תוצאותיה.
כניסה למלחמה די דומה לכניסת פרויקט אשר נמצא בתנאי אי ודאות.
לשם השוואה, ברצוני לגעת במספר נקודות משותפות בין השניים:
1. כניסה לפרויקט בתנאי אי וודאות מצריכה תמיכה רחבה של ההנהלה הבכירה. ואכן, לראש הממשלה (לפחות כרגע) יש תמיכה רחבה בארץ ובעולם בכניסה למלחמה.
2. כניסה לפרויקט שלא ברור איך יסתיים תמיד מצמיחה מתנגדים אשר רואים את צידו השני של המטבע ומתבססים לרוב על כישלונות העבר. גם במלחמה הזו ישנם מתנגדים רבים אשר מצדיקים את דרכם על בסיס הניסיון הקודם ולכן משתמשים בצמד המילים "הבוץ הלבנוני", צמד מילים אשר חקוק בזכרון הקולקטיבי ככישלון העבר.
3. כניסה לפרויקט שלעתים נתפס כהרפתקני, כוללת בתוכה עליות ומורדות במהלך יישומו. כך גם במלחמה - ישנם ימים אשר אנו מתגאים בצה"ל ופעולתו הנועזת וישנם ימים אשר אנו לא מבינים לאן נעלם הצבא החזק שלנו.
4. כניסה לפרויקט שכזה מצריכה אותנו לתת תשובות למצבים או לתרחישים אותם לא ידענו או צפינו. ישנן הרבה מאד דוגמאות לכך, כמו פגיעה בספינת הצבא, לוחמה מול מגנים אנושיים ועוד.
5. הצלחה או כישלון של פרויקט בתנאי אי ודאות נמדדים לאורך זמן ולא ע"י מדידה בזמן הקצר.
את התשובה לשאלה האם ניצחנו או הפסדנו במלחמה הזאת לא ניתן לתת כיום ואף לא בעוד חודש. למרות שרבים מהפרשנים נוטים לכאן או לכאן, הם אינם יודעים איך יראה המחר.
וכאן נשאלת השאלה האם אנו בתור העם הנבחר יכולים לעמוד בפרויקטים אשר נמצאים בתנאי אי ודאות. התשובה לשאלה זו הייתה ידועה מהעבר, ההווה והעתיד. עם ישראל עומד כל הזמן בהצלחה בעשרות פרויקטים אשר מאפיינים פרויקט אי ודאות, כמו פיתוחים שונים בתחום התעשייה, בתחום הטכנולוגי ועוד.
כלכלת ארצנו אף תלויה בהצלחת פרויקטים אלו ואנו נמדדים על פי הצלחתם. לכן, על אף שמספרנו קטן ומשאבינו הטבעיים מועטים, אנו עדיין נחשבים בעולם כמובילי הטכנולוגיה בתחומים רבים. לכן, אין להתפלא על העורף החזק של עמנו ואין סיבה להזכיר את החוזק שלנו. צריך פשוט לבצע פעולות נוספות אשר מקדמות את מטרת הפרויקט. גם אם פעולות אלו אינן נראות לנו או לאנשים אחרים, פעולות אלו כמעט תמיד מקדמות את המטרה והן גם אותן הפעולות אשר יקבעו בעתיד הרחוק האם ניצחנו או הפסדנו במלחמה הקשה הזאת.