עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה מהווה אבן יסוד בדיני תאגידים. ברוב מדינות העולם וגם בישראל ניתן להקים חברה ובכך, ליצור אישיות משפטית חדשה או אם תרצו גוף הכשיר לפעילות משפטית, זכויות וחובות. בעלי המניות בחברה רשאים להגביל את אחריותם לחובות החברה על ידי סימונה בסיומת בע"מ. סימון זה מודיע למעשה למתקשרים עם החברה כי אחריות בעלי המניות להתחייבויות הכספיות ולפעולות הנעשות על ידי החברה מוגבלת, חברה שאחריות בעלי המניות בה בלתי מוגבלת תציין זאת בתקנון החברה. לכיבוד האישיות המשפטית הנפרדת של החברה יש חשיבות עליונה ותרומה גדולה לתקינות ולנפח הפעילות העסקית.
סעיף 4 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 עוסק בעניין האישיות המשפטית של החברה:
"חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה
ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד"
על מנת להתגבר על הפרדת ה'כוחות' בין החברה לבין בעלי המניות בחברה קיים מנגנון משפטי הקרוי 'הרמת מסך'.
הרמת מסך היא תרופה: מהותה של התרופה, התעלמות מהאישיות המשפטית של החברה ויצירת קשר משפטי ישיר בין צד שלישי/נושה של החברה לבין בעלי המניות בחברה. ראוי לציין כי בתי משפט בישראל אינם נוקטים בדרך שבשגרה במנגנון של 'הרמת מסך', המגמה הכללית בבתי המשפט הינה לכבד את עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה וכי רק במצבים קיצוניים שמולאו בהם התנאים הקבועים להרמת מסך בחוק יורם המסך. וזאת מהסיבות שפורטו עד כה.
בנוסף למנגנון של הרמת מסך קיימת אפשרות לחייב את נושאי המשרה בחברה/אורגן באחריות אישית בגין עוולה אשר נעשתה על ידי האורגן במסגרת פעילותו בחברה. יתרונה הגדול של שימוש במנגנון זה הינה הטלת חבות על האורגן עצמו, באופן אישי, בשל פעולותיו. ענייננו באחריות אישית בדיני הנזיקין.
יודגש כי האחריות האישית מקיימת את העיקרון היסודי בדבר אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, בעוד שהרמת המסך מכרסמת בעיקרון האישיות המשפטית ובאופן מסוים אף מתעלמת ממנו.
יתרונה של הטלת אחריות אישית על האורגן בחברה הינה בעיקר בהצלחתה "להרחיב את מעגל היריבויות ולתרום לפיתוחם של סטנדרטים לאחריות אישית של נושאי משרה ובעלי שליטה בחברה, מבלי לכרסם בכלליותו של עקרון האישיות המשפטית הנפרדת" (א' חביב-סגל, "מגמות חדשות בהלכות הרמת-המסך" עיוני משפט יז (תשנ"ב-נ"ג) 197, 214).
האחריות האישית מוטלת על האורגן על פי קני המידה הרגילים להטלת אחריות במשפט האזרחי. האורגן יישא באותו נזק אשר הוא גרם אישית לפי דיני האחריות, הסיבתיות והפיצויים. הרמת המסך לעומת זאת חותרת תחת עצם האחריות המוגבלת, הנובעת מאישיותה המשפטית של החברה.
דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין ודיני חברות, לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.
סעיף 4 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 עוסק בעניין האישיות המשפטית של החברה:
"חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה
ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד"
על מנת להתגבר על הפרדת ה'כוחות' בין החברה לבין בעלי המניות בחברה קיים מנגנון משפטי הקרוי 'הרמת מסך'.
הרמת מסך היא תרופה: מהותה של התרופה, התעלמות מהאישיות המשפטית של החברה ויצירת קשר משפטי ישיר בין צד שלישי/נושה של החברה לבין בעלי המניות בחברה. ראוי לציין כי בתי משפט בישראל אינם נוקטים בדרך שבשגרה במנגנון של 'הרמת מסך', המגמה הכללית בבתי המשפט הינה לכבד את עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה וכי רק במצבים קיצוניים שמולאו בהם התנאים הקבועים להרמת מסך בחוק יורם המסך. וזאת מהסיבות שפורטו עד כה.
בנוסף למנגנון של הרמת מסך קיימת אפשרות לחייב את נושאי המשרה בחברה/אורגן באחריות אישית בגין עוולה אשר נעשתה על ידי האורגן במסגרת פעילותו בחברה. יתרונה הגדול של שימוש במנגנון זה הינה הטלת חבות על האורגן עצמו, באופן אישי, בשל פעולותיו. ענייננו באחריות אישית בדיני הנזיקין.
יודגש כי האחריות האישית מקיימת את העיקרון היסודי בדבר אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, בעוד שהרמת המסך מכרסמת בעיקרון האישיות המשפטית ובאופן מסוים אף מתעלמת ממנו.
יתרונה של הטלת אחריות אישית על האורגן בחברה הינה בעיקר בהצלחתה "להרחיב את מעגל היריבויות ולתרום לפיתוחם של סטנדרטים לאחריות אישית של נושאי משרה ובעלי שליטה בחברה, מבלי לכרסם בכלליותו של עקרון האישיות המשפטית הנפרדת" (א' חביב-סגל, "מגמות חדשות בהלכות הרמת-המסך" עיוני משפט יז (תשנ"ב-נ"ג) 197, 214).
האחריות האישית מוטלת על האורגן על פי קני המידה הרגילים להטלת אחריות במשפט האזרחי. האורגן יישא באותו נזק אשר הוא גרם אישית לפי דיני האחריות, הסיבתיות והפיצויים. הרמת המסך לעומת זאת חותרת תחת עצם האחריות המוגבלת, הנובעת מאישיותה המשפטית של החברה.
דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין ודיני חברות, לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.
שלי שוסטר, עורך דין תאונת דרכים
מאור-שוסטר משרד עורכי דין מתמחה בדיני מזונות, נזיקין
טל': 077-500-63-63 פקס: 077-500-84-03
מאור-שוסטר משרד עורכי דין מתמחה בדיני מזונות, נזיקין
טל': 077-500-63-63 פקס: 077-500-84-03