אנמיה מחוסר ברזל - הבעיה של ילדינו 

המגמה בעייתית, בעיקר מפני שלאנמיה יש בשנים הראשונות לחיים השלכות שליליות על בריאות והתפתחות הילדים. גם התדריך החדש של משרד הבריאות להזנת פעוטות עוסק בנושא בהרחבה, וקורא להורים לשים לב ולכלול מזונות עשירים בברזל בתזונת ילדיהם, בעיקר בשנות ינקותם, במטרה למנוע אנמיה.

חשיבות הברזל לגופנו

הברזל הוא מינרל חיוני, ויש לו תפקידים מרכזיים ביותר בגוף: הוא נושא את החמצן בדם לכל חלקי הגוף, תורם לחיזוק מערכת החיסון ואף קשור לייצור האנרגיה מהמזון.

בנוסף על תפקידו בהמוגלובין, כנשא חמצן לרקמות, הברזל חיוני בתהליכים רבים במערכת העצבים ובמוח. הברזל מצטבר במוח באזורים הידועים כאחראים על הלמידה והזיכרון. ידוע כי בשיא התפתחות המוח, בשנת החיים השנייה, מתרחשת צבירת ברזל מואצת.

מחסור בברזל עלול לגרום להאטה בגדילה וכן לעיכוב בהתפתחות המוטורית ובהתפתחות השכלית. מחסור שכזה מפריע לאספקת החמצן מן הריאות למוח ולשאר האיברים, פוגע ביכולת הגוף לתפקד באופן מיטבי ומזיק ליכולת המוח לחשוב וללמוד. במצבים, שבהם התזונה דלה בברזל, הגוף משתמש תחילה במאגרים שלו. כאשר הם מנוצלים ומידלדלים, יצירת ההמוגלובין בדם נפגעת. המשמעות היא מחסור בברזל, או במילה אחת: אנמיה.

שימו לב: מחסור בברזל מופיע לפני אנמיה!

בשלב הראשון של המחסור התזונתי, מידלדלים מאגרי הברזל בגוף (מאגרי הפריטין), ולפרק זמן מסוים נותרים המאגרים ריקים, אף שתמונת ההמוגלובין בדם עדיין אינה משקפת זאת. מצב זה מוגדר עדיין מחסור בברזל, אך כבר בו אפשר לזהות את כל תסמיני האנמיה והירידה בתפקודי הגוף. בהמשך, ובהיעדר אספקת ברזל קבועה מהמזון, נפגעת גם רמת ההמוגלובין בדם, והמצב מוגדר כאנמיה.

תסמיני מחסור בברזל ואנמיה

1. כאבי ראש ו/או חוסר שקט

2. עייפות מוגברת

3. ירידה בתיאבון

4. פגיעה בגדילה ובהתפתחות

5. נזק להתפתחות הקוגניטיבית והחברתית אצל ילדים

6. פגיעה ביכולת הלימודית ו/או קשיים בריכוז

7. ירידה בהתנגדות החיסונית

8. פגיעה בוויסות חום הגוף

שנות החיים הראשונות הן התקופה, שבה גוף הילדים גדל ולחוסר בברזל יש השפעה קריטית עליו.

מחסור בברזל בשלבים מהותיים אלה של ההתפתחות הגופנית עלול לגרום נזק קצר ואף ארוך טווח, שחלקו עלול להיות בלתי הפיך. מחקרים רבים מראים שוב ושוב את ההשפעה הרבה והשלילית של אנמיה על מדדי התפתחות רבים בקרב ילדים.

לפיכך, צריכת מזונות עשירים בברזל זמין מן החי, במטרה למנוע אנמיה, הופכת לחשובה במיוחד בשלב הילדות המוקדמת. מחסור חמור בברזל עלול לפגוע בגדילה ובהתפתחות הקוגניטיבית והחברתית של הילדים, ביכולת הלימודית שלהם וכן במערכת החיסון ובעמידות הגוף לזיהומים.

בסדרת מחקרים, שנערכה בקוסטה-ריקה, השתתפו כ-200 ילדים, בגילאי שנה עד שנתיים שסבלו מחוסר ברזל ומאנמיה. החוקרים עקבו אחריהם עד גיל הנעורים, וגילו ממצא מעניין: רק הילדים שבעקבות טיפול בגיל שנה שיפרו את רמת ההמוגלובין בדמם וגם מילאו את מחסני הברזל, השיגו ציוני התפתחות מתאימים לגילם. שאר הילדים, לעומתם, רשמו ציונים נמוכים ביחס לנורמה לגילם. החוקרים הסיקו, שמדובר בתקופת סיכון קריטית בגיל הרך מבחינת ההשפעה הבלתי חוזרת של מחסור בברזל. זו הוכחה לפגיעה התפתחותית בלתי הפיכה בתפקוד, כתוצאה מחוסר ברזל, בשנת החיים הראשונה.

.

בישראל, כ-10%-15% מהתינוקות עד גיל שנתיים סובלים מאנמיה, הנובעת ממחסור בברזל.    מדובר בשיעור גבוה מאוד, שגדול פי שלושה מזה של ילדים בארצות מערביות אחרות. כמו כן, 25%-40% מהפעוטות בישראל סובלים מחוסר ברזל.

במחקר שערך פרופ' יוסי מאירוביץ, אנדוקרינולוג בכיר, נמצא כי שכיחות אנמיה בישראל בקרב תינוקות בני 18-9 חודשים היא 15.5% (10.5% באוכלוסייה היהודית, לעומת 22.5% בקרב האוכלוסיה הלא יהודית)

במחקר, שנערך בקרב בני תשעה חודשים עד שש שנים, מאזור תל-אביב רבתי, נמצא שכ-12% מהילדים סובלים מאנמיה (רמת המוגלובין בדם נמוכה מ 11 מ"ג/ד"ל), וכ-40% מהילדים סובלים ממחסור בברזל.

 המפתח - תזונה נכונה  

יש להבין כי אמנם מזונות רבים מכילים ברזל, אך לא כל ברזל נספג בגוף. ברזל קשור ל-heme (הם), שמקורו במזונות מן החי (בשר בקר, הודו, עוף ודגים). ברזל מן החי נספג טוב יותר מאשר ברזל שמקורו במזונות צמחיים, כמו קטניות, ירקות עם עלים ירוקים, דגנים מלאים ופירות יבשים.

מבין מקורות הברזל מן החי, בשר בקר עשיר יותר בברזל, לעומת מקורות מזון אחרים כמו עוף ודגים. כך, לדוגמא, בשר בקר טרי מכיל פי שניים וחצי יותר ברזל מאשר עוף, ופי עשרה יותר ברזל לעומת דג. כלומר, בשר בקר הוא מקור יעיל במיוחד לברזל.

קיימים בתזונה שלנו גם גורמים, המעכבים את ספיגת הברזל. כך, למשל, משקאות תה וקפה פוגעים בספיגת הברזל בגוף, ולכן מומלץ לשתות אותם שעה לפחות לפני או אחרי ארוחה שמכילה ברזל.

תרד אמנם מכיל ברזל (זוכרים את פופאי המלח?), אך רק מעט ממנו נספג בגוף. זאת, מאחר שהוא קשור לחומרים מעכבי ספיגה, כמו סיבים תזונתיים.

תכולת הברזל במזונות שונים (כמות ברזל במ"ג ל-100 גרם מזון מוכן לאכילה):

בשר בקר רזה: 3.2

הודו: 1.8

עוף (ירך): 1.3

דג סלמון: 0.3

עדשים: 3.3

שעועית: 2.9

תרד (טרי): 2.7

אורז מלא: 0.4

 בקר טרי לפעוטות וילדים

אחת התפיסות הרווחות בזמננו היא שבשר בקר טרי אינו מתאים למאכל פעוטות וילדים. ובכן, מדובר במיתוס כוזב, המונע לשווא וללא הצדקה מילדים רבים מזון עשיר ברכיבי תזונה חיוניים.

בשר בקר טרי מספק רכיבי תזונה, החיוניים לבריאות הכללית, לגדילה ולהתפתחות. כמו כן, יש לו תרומה משמעותית לתזונה מאוזנת ואיכותית.

כך, למשל, בשר בקר טרי מספק כמויות משמעותיות של אבץ וברזל, שני מינרלים החסרים לעתים תכופות בתזונת ילדים (וגם בתזונת מבוגרים). בנוסף, הבשר מספק כמויות גדולות של חלבון באיכות גבוהה ו-ויטמינים מקבוצה B, כמו ריבופלאבין, ניאצין ו-ויטמין B12. נתח בשר בקר טרי מכיל עד פי שלושה יותר ברזל, פי שישה יותר אבץ ופי שבעה יותר ויטמינים מקבוצת B בהשוואה לנתח עוף מוכן לאכילה.

במאי השנה פרסם משרד הבריאות הישראלי הנחיות חדשות להזנת תינוקות בשנה הראשונה לחייהם. ההנחיות מתבססות על המלצותיהם של גופים מובילים בעולם, ועל דעת מומחים בתחום תזונת תינוקות ופעוטות. התדריך הישראלי עוסק בהרחבה בבעיית האנמיה מחוסר ברזל אצל ילדי ישראל.

לדעת המומחים הישראלים, ישנן מספר סיבות לשיעורי האנמיה הגבוהים במדינתנו: הרגלי אכילה המתבססים בעיקרם על מזונות דלים בברזל, כגון עוף וקטניות; הזנת תינוקות ופעוטות במזון צמחוני (המבוסס על קטניות ודגנים) בחלק ממעונות היום לילדים; וכן שמירה על כשרות, המפחיתה את תדירות השימוש בבשר בתפריט, נוכח הצורך להפריד בין חלב ובשר.

בתדריך מודגש, כי קיימת עדיפות למניעה ראשונית של מחסור בברזל, על פני הטיפול באנמיה מחוסר ברזל לאחר שכבר אובחנה. אמצעי המניעה: מתן תוספת ברזל לפעוט מגיל ארבעה חודשים והאכלה במזונות עשירים בברזל.

הדאגה עקב שיעורי האנמיה והמחסור בברזל הגבוהים בישראל באה לידי ביטוי גם בהנחיות המעשיות. התדריך החדש ממליץ לתת לילדים החל מגיל שישה חודשים לפחות ארוחה אחת ביום, המכילה מזון עשיר או מועשר בברזל. התדריך מציין את המקורות האלה: בקר, הודו, עוף, דגים, ביצים, טחינה, קטניות, דייסות מועשרות בברזל, ירקות ופירות. בהמשך, מדגישים כי חשוב להמשיך ולהזין במזונות מועשרים ועשירים בברזל גם מגיל שנה ואילך.

 מתכון - מרק הבשר הראשון שלי

המרק הזה מתאים מאוד לבני 12-6 חודשים (וגם למבוגרים יותר).

נתחים מומלצים: חזה, כתף ופילה מדומה.

מצרכים (למנה אחת):

50 גרם בשר בקר רזה

1 תפוח אדמה בינוני

100-75 גרם גזר/דלעת/קישוא

¼-½ כפית שמן קנולה

150-100 מ"ל מרק

אופן ההכנה:

חותכים את הבשר לקוביות בינוניות.

מאדים בשמן את הבצל, עד שהוא נעשה שקוף.

מוסיפים את הבשר, עד שנהיה שחום.

מוסיפים את המים, מביאים לרתיחה ומבשלים כ-45 דקות עם מכסה סגור.

קולפים את הירקות וחותכים.

מוסיפים את הירקות לסיר ומבשלים כחצי שעה נוספת.

טוחנים למידה הרצויה בהתאם לגיל התינוק.

מגישים - ובתיאבון!

רעיונות נוספים:

לשלב בשר טחון - מומלץ להשתמש בבשר טחון להכנת מאכלים, שהילדים אוהבים: קציצות, רוטב בולונז לספגטי וקבב.

לגוון את הקציצות - בירק כמו כרובית או גזר: לחצי קילוגרם בשר מוסיפים שני גזרים מגורדים/תפוח אדמה אחד/חופן עלי סלק קצוץ.

נתח מומלץ להכנת קציצות: שייטל - נתח רזה דל בשומן.