האביב בעיצומו והקיץ בפתח ואיתו מגיחים הנחשים לאחר שנת החורף שלהם ,הכשות נחש הנם בעיה קשה בחודשי האביב ובמיוחד חודשי הקיץ ,מעניין דווקא שהנחש נבחר לסמל רפואי, ואפילו בסמל חיל הרפואה שלנו הוא כרוך על המקל שנשען עליו אל הרפואה במיתולוגיה היוונית, אסקלפיוס. האם נבחר בשל יכולת הארס להזיק? האם בשל חוכמתו ("ערום מכל חיית השדה") או בשל הקושי למצוא אותו? ואולי בגלל הזהירות שיש לנקוט במגע עם ההולך על גחונו?
ידידנו על 4 נתקלים בנחשים בעיקר בטיולים(בוקר ,אחה"צ והערב) הנעימים לנו ולהם, בניגוד אלינו בני האדם שבמקרה של הופעת נחש אנו פונים לכיוון השני, ידידנו על 4 רואים בזוחל דבר מעניין מעין כמוהו, מוזר ומאתגר,ולכן נוטים לבחון מהו הדבר הזה שנקרה בדרכם? כמעט כל ההכשות בארץ קורות ע"י נחש הצפע הארץ-ישראלי, הנחש הנפוץ ביותר בארץ צפונה לב"ש.
לרוב ההכשות אצל כלבים קורות באזור הפנים,וגפיים קדמיות,בעוד שאצל החתולים ההכשות מתרחשות בגפיים הקדמיות. אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בהכשת נחש היא כמות הארס שנספגה. חשוב לציין כי לא ניתן להעריך את כמות הארס בבדיקה. על פי רוב, הכשות בתחילת עונת ההכשות (סוף האביב) הן קטלניות יותר מכיוון שבלוטות הארס מלאות ומרוכזות מאד לאחר שנת החורף של הנחשים. אך הכשות עלולות לסכן חיים בכל עונה. חומרת מיקרי הכשת הנחשים בחיות מחמד נקבעת על פי מספר גורמים כגון עונת השנה, מיקום ההכשה, כמות הארס שחדרה לגוף, סוג הארס, גיל הנחש, גיל בעל החיים ומצבו הגופני לפני ההכשה, מספר ההכשות, והתנועתיות של בעל החיים המוכש לאחר ההכשה.
הכשת נחש הנה מקרה חרום המצריך טיפול רפואי
סימנים קליניים להכשות
הנחש מכיש באמצעות שיניו: הוא נועץ אותן באיבר המוכש, ודרך החללים שבהן מוזרק הארס אל כלי הדם של המוכש. הארס הוא חלבון המסוגל להשפיע על כלי הדם וכתוצאה מכך לגרום לבריחת נוזלים וחלבונים מכלי הדם, וכתוצאה מכך לגרום לבצקת באיבר המוכש ,דבר הגורם לכאב רב ונפיחות קשה המסכנת חיים במידה והנה בסביבות הצוואר .עם ההכשה הארס גורם לתגובה מערכתית חריפה אשר גורמת לגוף להפעיל את מערכת החיסון בצורה אדירה דבר שלעצמו עלול לגרום לנזק רקמתי,בשלבים הראשונים לאחר ההכשה ישנה נפיחות ובצקת המתפשטת מאזור ההכשה,בשלבים מאוחרים יותר ייתכנו נפיחות של הלשון והצוואר (במידה וההכשה באזור הראש),ריור מוגבר,קשיי נשימה ,צליעה במקרה של פגיעה בגפיים ,שטפי דם תת עוריים,חולשה דיכאון, חוסר תאבון ,
יש להבין כי גם אם ידידנו על 4 חש בטוב לאחר ההכשה יש להפנותו לבדיקה רפואית ,וזאת עקב השינויים המטבוליים הרבים העוברים על הגוף כתוצאה מההכשה.
הטיפול במוכש - מצוות עשה ואל תעשה
עשה: שטפו את המקום המוכש במים ,נסו לקבע את הגפה המוכשת, כאילו מדובר בשבר. בדקו אם אפשר למשש דופק בגף הפגועה, ואם הדופק אינו נימוש, רשמו זאת וציינו את התופעה לפני הרופא בבדיקה . מנעו מן המוכש כל תנועה מיותרת, עליו לשכב בלא תזוזה זכרו, מאמץ עלול להגביר את זרימת הדם לאיבר המוכש ולהחמיר את התגובות. יש להריצו במהירות לטיפול רפואי
אל תעשה: חלק מן הטיפול בהכשת נחש הוא הימנעות מפעולות מסוכנות, שהרפואה רואה בהן תרופות אליל: אין למצוץ את המקום המוכש. אין לחתוך חתכים סביב המקום המוכש. אין להגיש מזון ומים לידידנו בניסיון לעודדו, דבר העלול לגרום לחנק או שאיפה לקנה הנשימה של מים/מזון . אין להניח על המקום המוכש שקיות קרח (וגם לא בקבוק חם). אין לחסום את ורידיו של המוכש, החוסם עשוי רק להרחיב את הנזק. אין לבזבז זמן ברדיפה אחרי הנחש - המוכש חייב להגיע מיד לטיפול, ואילו הנחש יכול להמתין.
טיפול
בהגיעו למרפאה הוטרינרית יבצע הרופא הערכת מצב של אזור ההכשה ומצבו הכללי של ידידנו על 4 ,ידידנו יחובר לנוזלים (אינפוזיה) הן ע"מ לשמור על לחץ דם,והן ע"מ לשמור על דרכי גישה נוחים ומהירים למתן תרופות , לרוב הטיפול כולל טיפול אנטיביוטי כנגד זיהומים הנובעים מעצם ההכשה והן של זיהומים העלולים להתפתח עקב התגובה הגופנית הקשה של הגוף .אנטיהיסטמינים,סטרואידים,ונסיוב ארס הם רק חלק מפרוטוקולי הטיפול ,תלוי בחומרת המצב,הנפוצים.
לאחר טיפול איטנסיבי במרפאה גימי חזר לביתו עליז ושמח
