אנו נפגשים לעיתים קרובות במושגים: רדיקלים חופשיים, אנטיאוקסידנטים, נזקי החמצון ונוגדי חמצון. אך לא ברור לנו בדיוק על מה מדובר... שמענו שלמושגים אלו יש תפקיד בתהליך ההזדקנות הטבעי שלנו. אבל אנחנו לא בדיוק מבינים איך... מי שמעוניין לקבל תשובות לשאלות אלו ולהבין אחת ולתמיד במה מדובר, מוזמן להצטרף אלי למסע קצר בתוך גופנו: "המסע בעקבות האלקטרון הגנוב". אך בטרם נתחיל במסע המרתק, עלינו להבין מספר מושגי יסוד חשובים בטבע: נתחיל בהכרת המולקולה, האטום והאלקטרון.
מהי מולקולה?
מולקולה (או בעברית פרודה) היא קבוצת אטומים הקשורים זה לזה בקשרים כימיים והיא נחשבת כיחידה הקטנה ביותר של החומר כפי שהוא מוכר לנו בטבע. מולקולה עשויה להיות מורכבת ממספר אטומים זהים כמו מולקולת חמצן, מעשרות אטומים שונים כמו מולקולת סוכר, או ממיליוני אטומים כמו מולקולת DNA. בטיפה של מים, למשל, יש מיליארדי מיליארדים של מולקולות. היחידה הקטנה ביותר של המים היא המולקולה H2O . וראו זה פלא: גם גוף האדם מורכב ממיליארדים על גבי מיליארדים של מולקולות. רוב המולקולות בגופנו הן מולקולות של מים (כ-60%), אך קיימות גם מולקולות של חמצן, מימן, פחמן דו חמצני ומולקולות אורגניות כגון רב-סוכרים, חלבונים, וחומצות גרעין המרכיבות את התאים ואת סביבת התאים שבגופנו. כעת, לאחר שהבנו מהי מולקולה, אנחנו יכולים להמשיך במסענו פנימה לתוך גופנו, וללמוד על האטומים המרכיבים את המולקולה.
מהו אטום?
אטום הוא החלקיק הקטן ביותר של יסוד כימי שבו נשמרות תכונות היסוד. האטום בנוי מגרעין (שבו מרוכזים נויטרונים ופרוטונים שלא נתעכב על תפקידם במאמר זה) ומאלקטרונים אשר חגים במסלולים מסביב לגרעין האטום. האלקטרונים מהווים את החלקיק היסודי ביותר בטבע. כלומר, לא ידוע על מבנה פנימי לאלקטרון. האלקטרונים הם גם בעלי התפקיד המרכזי במסע שלנו אל תוך גופנו - ומיד נבין מדוע. האטומים בטבע נבדלים זה מזה במספר מסלולי האלקטרונים שמקיפים את הגרעין. אך מה שמאחד את כל האטומים הוא שבכל מסלול תמיד יחוגו זוג אלקטרונים. כן - האלקטרונים נעים בזוגות זוגות מסביב לגרעין האטום וכך נשמרת היציבות שלו.
רדיקלים חופשיים ותהליכי חמצון
בנסיבות מסוימות, מאבד האטום אלקטרון אחד מתוך אחד המסלולים, ובן-זוגו נותר "בודד". אטום זה הופך למאוד ריאקטיבי (פעיל), ולא יציב. הוא הופך לרדיקל חופשי. האטום שאיבד את אחד האלקטרונים שלו מנסה להשיב לעצמו את יציבותו. איך הוא עושה זאת? הוא מנסה, מיידית, לגנוב אלקטרון אחר מהאטום הקרוב ביותר, כדי להשלים את המערך היציב שלו ו"להירגע"... האם הוא נרגע? לא ! האטום שלנו הוא לא אטום בודד, אלא חלק ממולקולה. המולקולה שהותקפה ונגנב ממנה אלקטרון, הופכת כעת בתורה להיות "רדיקל חופשי". היא מייד מנסה לגנוב אלקטרון מהמולקולה הקרובה אליה ביותר וכן הלאה... המולקולה שאיבדה את יציבותה פותחת ב"קרב" על האלקטרון הגנוב. מכאן מתחילה שרשרת של ריאקציות מהירות שגורמת נזק רב לתאים ולרקמות. התהליך הזה קרוי: חמצון.
כיצד נוצרים רדיקלים חופשיים?
רדיקלים חופשיים נוצרים בגופנו יום-יום, שעה שעה. הגורמים העיקריים להיווצרותם:
? תהליך יצירת האנרגיה בגופנו
? קרינת השמש
? זיהום האוויר
? עישון
? מתח
? דלקות
כיצד הם פועלים ומה הנזק?
מרבית התגובות הכימיות שמתרחשות בגוף האדם הן איטיות ומבוקרות. לא כך הדבר כשמדובר ברדיקלים חופשיים!!! אלו מגיבים מהר וללא אבחנה עם כל מבנה תאי שהם מוצאים בהישג יד, וגורמים לנזקים בכל מקום בו הם "דורכים". רדיקלים חופשיים יכולים להגיב עם כל מבנה בתא. תגובות אלו עשויות להוביל למגוון בעיות:
? מוטציות גנטיות
? פגיעה בקרום התא
? פגיעה בתפקודים חיוניים
? גידולים סרטניים
ומה לגבי תהליך ההזדקנות?
הרעיון שרדיקלים חופשיים מעורבים בתהליך ההזדקנות הוצע לראשונה בשנות החמישים ע"י ד"ר Denham Harman . רעיון זה לא התקבל ע"י המומחים באותה תקופה, אך עם השנים נוספו עוד ועוד מחקרים התומכים ברעיון זה.
היום מכירים בנזקי החמצון כגורם מספר אחד של ההזדקנות. בתוך כל תא בגופינו קיימות תחנות כוח קטנות שקרויות מיטוכונדריון אלו "אברי הנשימה" של התא ובתוכם מתרחש השלב הסופי של תהליך הנשימה התאית, ממנה מופקת אנרגיה העומדת לרשות התא לפעילויותיו השונות. מאחר שזהו המקום בתא בו שורפים דלק, זהו גם המקום בו נוצרים הרדיקלים החופשיים. המיטוכונדריה חשופה לנזקי הרדיקלים החופשיים יותר מכל שאר חלקי התא משום שאינה מוקפת חלבונים. בשל תוצרי החמצון שהמיטוכונדריות עצמן יצרו, אלו האברונים התאיים הראשונים שנהרסים עם הזמן. כיוון שהן בראש ובראשונה יצרניות אנרגיה, כל כלכלת התא נמצאת במיתון, או בנסיגה. התוצאה: "שחיקת המיטוכונדריה" או "התבלות המיטוכונדריה" מה שנחשב כיום אחד המנגנונים העיקריים בהזדקנות.
מה הפתרון?
נוגדי חמצון (אנטי אוקסידנטים). נוגד חמצון הינו מבנה מולקולארי מיוחד: יש באפשרותו למסור אלקטרון עודף לרדיקל ובכך לנטרל אותו, מבלי לאבד את יציבותו. דוגמאות לנוגדי חמצון הן: ויטמין A, ויטמין C, ויטמין E, בטא-קרוטן, סלניום ואבץ. מיץ הרימון לדוגמא ידוע כנוגד חמצון חזק מאוד: יותר מאשר יין אדום או תה ירוק. לפיכך עשוי מיץ הרימונים לעכב ואף למנוע התפתחותם של תאים סרטניים כגון סרטן העור, סרטן הערמונית וסרטן השד. נמצא גם שמיץ הרימון מעכב חלבון מסוים הגורם לנזק בסחוסים של חולים בדלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס), ובכך משערים שמיץ הרימון יכול להאט את תהליך הפגיעה במחלה זו. בנוסף, למיץ הרימון יש השפעה מיטיבה על מערכת החיסון, במניעת זיהומים נגיפיים וחיידקיים.
חברת פוראוור האמריקאית מציעה לנו את ה"פומסטין" - צירוף מרוכז של מיצי פירות שהינם נוגדי חמצון בעלי עוצמה רבה. הפומסטין כולל מיץ רימונים בשילוב עם הפרי הטרופי מנגוסטין, מיץ אוכמניות, מיץ פטל שחור, תמצית זרעי ענבים שחורים, מיץ פטל ומיץ אגסים.
ומה לגבי מראה העור? האם קרמים ומשחות המכילים ויטמינים ומינרלים נוגדי חמצון יכולים להסוות את נזקי הזמן? יש לזכור: פעילותם של נוגדי החמצון איננה מיידית. הנזק שנגרם לעורנו מהחמצון החל שנים רבות לפני שאנו רואים אותו בעין. עם זאת נוכחותם של נוגדי החמצון בקרמים למיניהם מבורכת. הם אומנם אינם פועלים במהירות כמו חומרים ממשפחת הרטינואידים והחומצות ההידרוקסיות, אך הם כן מהווים סיוע להגנה מפני קרינת השמש ונזקי החמצון בתא, וחלקם אף בעלי סגולות ריפוי נוספות כגון נוגדי דלקות ונזיהומים (ויטמין A ותה ירוק), סיוע בייצור הקולגן (ויטמין C) ובתהליכים תאיים נוספים (אבץ, סלניום, קואנזים Q10).
אלפא E פקטור של חברת פוראוור הוא נוזל עשיר במיוחד (סרום) אשר מכיל ג'ל אלו-ורה מיוצב ומרכיבים פעילים של ויטמין A ,E ,C, שמן זיפן ומרכיבי הגנה הפועלים בפני מזיקים סביבתיים. הסרום נועד להזין את העור בצורה יעלה ביותר והוא האנטיאוקסידנט האופטימלי לעור המתבגר, המגן מפני השפעות זיהום האוויר והרדיקלים חופשיים.
לפרטים נוספים על הרצאות בנושא בריאות ובריאות העור, הנכם מוזמנים לפנות לסיגל בתר, 054-3362362 או במייל sigal@betterforever.co.il
אשמח לעמוד לשרותכם בכל שאלה,
סיגל בתר -
sigal@betterforever.co.il | 054-3362362
www.betterforever.co.il
