כמו כל עם ישראל, גם אותי הידיעה על החיילים שנהרגו בלבנון העציבה מאוד. 01:00 בלילה במשא רגלי לעבר הפינה לרכישת סיגריות כאשר הרדיו בקיוסק משמיע ומוסיף פרטים על היום הקשה שעבר על חיילנו.
בחור שעמד לפניי בתור סיפר למוכר על איך המדינה איבדה את ה"מטרה". כששמתי לב שהסיפור גולש לו... התערבתי בשיחה ואמרתי לבחור, "אני - לא איבדתי עדיין את המטרה" והזכרתי לו שבסך הכול הגעתי לקנות סיגריות. אותו בחור הסתובב, התבונן בי וסימן לי לעקוף אותו בתור.
"ועל אהבה מה אתה יודע?" שאל אותי. כנראה שכלום עניתי, בגלל זה אני עדיין רווק אני מניח....
"שמי בועז אופיר" הציג את עצמו ולחץ את ידי, "אהבה... אהבה... אהבה... כמה אפשר לדבר על אהבה". במבט קצר על פניו, ביקשתי רק תקציר או רק את הסוף של הנושא (למי יש זמן ל"מטיף" ועוד בשעה כזאת). "הצדיק" שלף לי ספר ורשם לי: בהקדשה בועז אופיר ומספר טלפון. לחברי... עודד... הצגתי את עצמי.
"מה קרה לנו עודד? למה איבדנו את הטוב? עולם, חיים, זריחה, שקיעה.... הכול, יש בורא בשמיים יש אלוהים, והכול קיים! יש לנו מטרה בעולם הזה. אבל אחת בלילה עודד ואני רוצה לחזור למשפחתי ולהתעורר יחד עם אשתי היפה באותה השעה, הטלפון שלי רשום ואל תרגיש אי נעימות להתקשר אליי". לחצתי את ידו, "לילה טוב" אמר ונפרדנו.
אכן היה לי מוזר, אבל היה משהו בבועז הזה שגרם לי בשעה 01:20 בלילה לקרוא את הספר. יכולתי לדמיין אותו מקריא לי את שיריו! הכול על החיים, משפחה, ילדים. גם אלוהים היה שם, אבל בדרך השונה, בדרך האמיתית מצד חילוני לגמרי והרבה, אבל הרבה מאוד אהבה, אהבה לזולת עם אכפתיות שלא רואים כל יום.
לאחר שסיימתי לקרוא את הספר, הלכתי לישון. אחד הסודות שסיפרתי לעצמי לפניי השינה -מחר בבוקר אני מתקשר ומודה לו על כך, בסך הכול בחור טוב....
בבוקר חייגתי אליו, שאלתי: בועז? - "בוקר טוב עודד" ענה לי - ידעת שזה אני? שאלתי. -כן, הייתה לי הרגשה שתתקשר, "מה אתה עושה היום? "למה שאלתי? אפשר להזמין אותך לבוא אליי? בטח עניתי וסיכמנו לשעה 15:30.
הגעתי לביתו, בועז פתח לי את הדלת בחיוך של מליון דולר, אדם כל כך פשוט ונעים. בועז החל לדבר מתוך הלב והכול למען מטרה אחת עם ישראל, בדרך צנועה הוא לוקח מזמנו ועושה המון למען העם. בשיריו וסיפוריו, במעשה של לקום ולעשות ברגליים, בועז ריתק אותי למשך שעות, ישבתי והקשבתי, ולא רציתי ללכת.
הסתכלתי על בועז והוא דיבר ודיבר... ודיבר... ודיבר ולא הפסיק ואז חשבתי במוחי כמה המדינה הזאת צריכה אנשים כמו ה"בועז" הזה, זה היה הרגע שהחלטתי שאני, אני... עודד גם רוצה לעשות למען המדינה שלי, כולנו חייבים לעזור אחד לשני, כי הרי כולנו משפחה אחת קטנה במדינה עם כל כך הרבה בעיות.
אני עודד אברמוביץ אוהב את המדינה עם כל הבעיות שבה.
ואני מבין שרק באהבה אחד לשני, רק בעזרה ונתינה מכל הלב נשאר מאוחדים לעולם.
אברמוביץ עודד - קופירייטר
גוש דן
בחור שעמד לפניי בתור סיפר למוכר על איך המדינה איבדה את ה"מטרה". כששמתי לב שהסיפור גולש לו... התערבתי בשיחה ואמרתי לבחור, "אני - לא איבדתי עדיין את המטרה" והזכרתי לו שבסך הכול הגעתי לקנות סיגריות. אותו בחור הסתובב, התבונן בי וסימן לי לעקוף אותו בתור.
"ועל אהבה מה אתה יודע?" שאל אותי. כנראה שכלום עניתי, בגלל זה אני עדיין רווק אני מניח....
"שמי בועז אופיר" הציג את עצמו ולחץ את ידי, "אהבה... אהבה... אהבה... כמה אפשר לדבר על אהבה". במבט קצר על פניו, ביקשתי רק תקציר או רק את הסוף של הנושא (למי יש זמן ל"מטיף" ועוד בשעה כזאת). "הצדיק" שלף לי ספר ורשם לי: בהקדשה בועז אופיר ומספר טלפון. לחברי... עודד... הצגתי את עצמי.
"מה קרה לנו עודד? למה איבדנו את הטוב? עולם, חיים, זריחה, שקיעה.... הכול, יש בורא בשמיים יש אלוהים, והכול קיים! יש לנו מטרה בעולם הזה. אבל אחת בלילה עודד ואני רוצה לחזור למשפחתי ולהתעורר יחד עם אשתי היפה באותה השעה, הטלפון שלי רשום ואל תרגיש אי נעימות להתקשר אליי". לחצתי את ידו, "לילה טוב" אמר ונפרדנו.
אכן היה לי מוזר, אבל היה משהו בבועז הזה שגרם לי בשעה 01:20 בלילה לקרוא את הספר. יכולתי לדמיין אותו מקריא לי את שיריו! הכול על החיים, משפחה, ילדים. גם אלוהים היה שם, אבל בדרך השונה, בדרך האמיתית מצד חילוני לגמרי והרבה, אבל הרבה מאוד אהבה, אהבה לזולת עם אכפתיות שלא רואים כל יום.
לאחר שסיימתי לקרוא את הספר, הלכתי לישון. אחד הסודות שסיפרתי לעצמי לפניי השינה -מחר בבוקר אני מתקשר ומודה לו על כך, בסך הכול בחור טוב....
בבוקר חייגתי אליו, שאלתי: בועז? - "בוקר טוב עודד" ענה לי - ידעת שזה אני? שאלתי. -כן, הייתה לי הרגשה שתתקשר, "מה אתה עושה היום? "למה שאלתי? אפשר להזמין אותך לבוא אליי? בטח עניתי וסיכמנו לשעה 15:30.
הגעתי לביתו, בועז פתח לי את הדלת בחיוך של מליון דולר, אדם כל כך פשוט ונעים. בועז החל לדבר מתוך הלב והכול למען מטרה אחת עם ישראל, בדרך צנועה הוא לוקח מזמנו ועושה המון למען העם. בשיריו וסיפוריו, במעשה של לקום ולעשות ברגליים, בועז ריתק אותי למשך שעות, ישבתי והקשבתי, ולא רציתי ללכת.
הסתכלתי על בועז והוא דיבר ודיבר... ודיבר... ודיבר ולא הפסיק ואז חשבתי במוחי כמה המדינה הזאת צריכה אנשים כמו ה"בועז" הזה, זה היה הרגע שהחלטתי שאני, אני... עודד גם רוצה לעשות למען המדינה שלי, כולנו חייבים לעזור אחד לשני, כי הרי כולנו משפחה אחת קטנה במדינה עם כל כך הרבה בעיות.
אני עודד אברמוביץ אוהב את המדינה עם כל הבעיות שבה.
ואני מבין שרק באהבה אחד לשני, רק בעזרה ונתינה מכל הלב נשאר מאוחדים לעולם.
אברמוביץ עודד - קופירייטר
גוש דן
אברמוביץ עודד - קופירייטר
גוש דן
גוש דן
