לדבר בגובה העיניים זה לזרום עם מה שקורה בשיחה ויש בזה הנאה רבה, זה מתחיל בלהיות קשוב גם לצד השני ובייחוד להרגשתי. לדוגמא כיצד פספסתי בעבר כשלא דיברתי בגובה העיניים? זכור לי בעברי שפגשתי מנהל מכובד כשבאתי למכור לו מוצר. במשך חצי שעה הוא נאם ללא הפסקה על נושא שאינו קשור לפגישה. איפשרתי לו לדבר עד שיסיים בכדי שיקשיב לדברי, אך הוא סיים לדבר רק כשהיה כבר עייף, לא יכל להקשיב ואפילו לא לראות את המצגת, לא הצלחתי לסיים את המכירה ופספסתי הזדמנות כאשר האמת היתה מונחת שם והתעלמתי ממנה. לדבר בגובה העיניים זה לשאול אותו מדוע הוא לחוץ כל כך כי זו היתה האמת שהרגשתי וזה היה עוצר את הנאום הארוך והלא רלוונטי ומאפשר להתמקד בפגישה שלשמה הגעתי.
דוגמא נוספת שפספסתי בעברי כשלא דיברתי בגובה העיניים: זכור לי מקרה שבנקאי השקעות מ JP MORGAN הזמין אותי לפגישה ולמרות שסיפר שהוא חוזה בבטחון שהמניה של הבנק תשליש את עצמה בתוך שלוש שנים, לא ידע להסביר מדוע אף פעם לא חזה את נפילת המניה של הבנק במשברים כלכלים. האמת היתה שם על השולחן, הבטחון שלו היה מזוייף, אך רק אמרתי לו בעדינות שאינני מאמין לבנקאי ההשקעות וסיימתי את הפגישה במקום לדבר בגובה העיניים ולהראות לו את השקר שבדבריו. הדיבור בגובה העיניים היה מסיים את השיחה המזוייפת ופותח דלת לדבר על האמת כי הוא זה שיזם את הפגישה.
כל כך הרבה אנשים מוטרדים בחיי היום יום, מתישים את עצמם ושואלים למה נפגעתי - כי אינם מדברים בגובה העיניים. אז כיצד מדברים בגובה העיניים ?
א. זה מתחיל בלכבד את הזולת, לא להיות יהיר, להקשיב לזולת ולעצמי האם זה הרגע הנכון לפתוח בדברי, זה ממשיך בהקשבה רצופה לזולת ולעצמי תוך כדי ריקוד עם המילים. זו נתינה רגשית פנימית לעצמי אך היא אינה יכולה לקרות אם עסוקים בדברים חיצוניים.
ב. לדבר בגובה העיניים מצריך להסתכל לתוך עיניי הזולת. אדם המסית את עיניו לצדדים אינו דובר אמת, אדם המשפיל את עיניו בשיחה מתבייש ואין בזה אמת.
ג. לדבר במדוייק זה לומר רק את מה שאני מרגיש ומבין גם יחד, שליפת מילים מתוך כעס או תסכול אינו דיבור מתוך הבנת ההרגשה. ההרגשה היא אמת והאמירה של הרגשה מובנת היא אמירת אמת. אמירת אמת היא תמיד קצרה ללא בירבורים.
