השפעת האנזימים על בריאותנו 

השפעת האנזימים על בריאותנו


אם אתם נמנים על הישראלי הממוצע, אתם בודאי מתיחסים לבעיות עיכול כמו צרבת וגזים כאל דבר בלתי נמנע. לרוע המזל אין אלו נושאים חביבים לשיחה. רוב האנשים "מחליקים" הכל הלאה. התעלמות מבעיות עיכול מובילה לסכנות של ממש לבריאות.

יש הסוברים כי רוב בעיות העיכול נובעות ממזון שאינו מעוכל דיו. בין התופעות הנפוצות ביותר ניתן למצוא צרבת, עצירות, תופעת המעי הרגיז, אבנים בכיס המרה וסוגי סרטן של מערכת העיכול. סרטן המעי הגס תופס מקום נכבד בקרב מחלות הסרטן כיום. ישנה תופעה בשם "תופעת המעי הרעיל" המוכרת בקרב מטפלי הרפואה המשלימה, אך איננה מוכרת ע"י הרפואה הקונבנציונלית. מחלה זו מאופיינת ע"י עצירות, כאבים בפרקים ועייפות. מחלה זו נגרמת ע"י מזון בלתי מעוכל באופן כרוני, היוצר משקעים בתוך המעי הגס.
עיכול לקוי גורם לתופעות כמו עייפות, פריחות בעור, כאבי ראש, קשיים בריכוז ועצבנות. לרוב לא משייכים את התופעות להפרעות בעיכול. בגלל חוסר התודעה לגבי הקשר שיש להפרעות אלו עם התזונה וכן אי ידיעת הדרכים הקיימות לטיפול, אנשים חיים מתוך סבל ואינם מטופלים. דבר אחד ברור: המפתח לחיים בריאים, מראה צעיר וחיי נפש בריאים טמון ביעילות פירוק המזון והטמעתו.
אם מערכת העיכול שלנו איננה מתפקדת כיאות, גם אם נצרוך את המזון הבריא והמעולה ביותר, לא נפיק מכך תועלת. צרבת, שנראית תמימה לכאורה, אך נמשכת לאורך זמן רב, מונעת ספיגה של חומרי הזנה לאורך זמן ומובילה למחסורים. חוסר ספיגה נאותה של סידן, למשל, עלול להוביל לאוסטאופרוזיס. חוסר יכולת לפרק סוכר, גורם להיווצרות פטריה במערכת העיכול שעלולה להוביל לקנדידה הגורמת לתופעות כמו רגזנות, גזים וכו'. תהליך מתמשך של עצירות, שלשולים וגזים מורה על כך שמערכת העיכול איננה מפרקת כיאות אחד או אחדים מהיסודות התזונתיים: חלבונים, פחמימות, שומנים וסוכרים.

מהם אנזימים
אנזימים הם קטליזטורים בפירוק המזון והטמעתו. אנזימים מסוגלים להביא לשינוי משמעותי ביעילות תהליך העיכול. כולנו מכירים את המלה, אך איננו יודעים בדיוק כיצד האנזים פועל. למעשה כולנו מכירים את פעולת האנזימים על בננות, כאשר הן נמצאות בטמפרטורת חדר גבוהה במשך מספר שעות. הכתמים החומים שמופיעים על גבי קליפת הבננה הן תוצאת של פעילות אנזימתית. אנזימים הם חומרים בנויים מחלבון ופועלים כזרזים הן בפעולות עיכול והן בפעילויות מטבוליות בגוף.
קיימים שני סוגי אנזימים: אנזימים מטבוליים ואנזימי עיכול. מאות אלפי אנזימים מטבוליים מאפשרים לנו להתהלך, לדבר, למצמץ ואפילו לישון ולנשום. אנזימי עיכול כמו פרוטאז, עמילז וליפאז מפרקים חלבונים, פחמימות ושומנים באותו סדר. יעילות העיכול תלויה ביעילות האנזימים.
האנזימים מגיעים מן המזון ומפעולת התאים בגוף. עיקר האנזימים מגיעים מן הלבלב, הרוק שבפה, הקיבה והמעי הדק. מזונות טבעיים ולא מבושלים מכילים אנזימים. גם מזונות מותססים כמו יוגורט, כרוב כבוש, גבינות זרעים ורוטב סויה מותסס הינם מקור טוב לאנזימים.במהלך הבישול ועיבוד המזון, וכן במהלך פיסטור מוצרי חלב ומיצי פירות, נהרסים כל האנזימים. כאשר אנו אוכלים, הלבלב שלנו מייצר 22 סוגים שונים של אנזימי מזון, הפועלים בעיקר במעי הדק, לא בקיבה. בהיעדר מזון חי ובלתי מבושל, נאלץ הגוף לייצר אנזימים. דוגמה קלסית היא שעועית מבושלת - כאשר הגוף לא מסוגל לייצר אנזימים שיפרקו את הסיבים שבשעועית, נוצרים קשיים בעיכולה.
צורת אכילה המבוססת ברובה על מזון מבושל ומעובד עלולה להוביל למצב שבו יש מחסור באנזימים ולבעיות בעיכול. על כן מן החוכמה הוא לכלול אנזימי עיכול בכל ארוחה, שכן נוכחותם מלווה כל שלב ושלב בתהליכי העיכול. הדבר דומה לרכבת משא. אל הקרון הראשון נכנס מזון דרך הפה ופוגש בבלוטות רוק העשירות באנזימים. אנזימים אלה פועלים ביעילות אם אנו לועסים את המזון כיאות. עוברים הלאה לקיבה, שם המזון מפורק לחלקיקים עוד יותר קטנים המתערבבים עם חומצה הידרוכלורית ופפסין, שהוא האנזים העיקרי המיוצר ע"י הקיבה. רוב העיכול והספיגה נעשים בתוך המעי הדק, הודות לאנזימי הלבלב. יש מעט מאד ערכים תזונתיים במזון מעובד ומבושל שמגיע עד המעי הגס, שם מוצאת הפסולת הסיבית ונספגים חזרה הנוזלים.
בתזונה צמחונית וטבעונית יש יתרון באכילת ירקות חיים ומזון חי. אולם זרעים, אגוזים, קטניות ודגנים יש להשרות במים ולהנביט כדי לשחרר את מעכבי האנזימים. כמו כן יש בירקות המצליבים חומר מסוים המפריע לפעולת בלוטת התריס אם הם נאכלים חיים (ברוקולי, כרוב וכרובית).

הסכנה ממחסור באנזימים:
עובדה היא שייצור האנזימים בגוף מידלדל עם הגיל.למשל, כמות העמילז שיש לאדם בגיל 25 ברוק, הינה חזקה פי 35 מהכמות אצל אדם בגיל 65. ההערכה היא שכל 10 שנים אנו מאבדים 13% מהפוטנציאל האנזימתי שלנו.זו הסיבה שרבים חשים קשיים בעיכול החל מגיל 40. בנוסף, יש גורמים שמשמידים את האנזימים. ביניהם חומרי הדברה, בישול בטמפרטורה מעל 50 מעלות צלסיוס, ויש הסבורים שגם פלואוריד במים וטפול בגלי גמא (תנור מיקרוגל).
לדעתו של דוויד וולף, מומחה בתזונת מזון טבעי חי אנזימי עיכול מתחילים לעבוד בטמפרטורה של 42 מעלות צלסיוס והן נהרסות בטמפרוטורה של 50 מעלות. הסכנה שבצריכת מזון מבושל ומעובד היא הגדלת בלוטת הלבלב, אלרגיות ומעי ספוג ברעלים.

מן הראוי לתת את הדעת על תזונה עשירה באנזימים, היות ואחרת נוצרים מחסורים בויטמינים ומינרלים.
כיצד?
ע"י אכילת פירות וירקות טריים ואורגניים, שתיים מיצים טריים, אכילת נבטים מזרעים, קטניות ודגנים וכן ע"י שתיית מיץ עשב חיטה העשיר באנזימים.