יעל, דבורה, יהודית, אסתר המלכה, בעלת האוב ואיזבל נשים חזקות, שונות, מודעות לעצמן ומשנות את העולם.
יעל אשת חבר הקייני (קרויה כמו כל הנשים על שם בעלה) במה יחודה?
לבדה באוהל, נאלצת לקבל החלטות גורליות, על עצמה? על בעלה-משפחתה? על מדיניות השבט שלה?
סיסרא (שר צבא יבין מלך כנען) מייצג השלטון המקומי, אשר לשלטונו היה שבטה - הקיני נאמן, מגיע לאוהלה שפוף וגמור מהקרב ומוצא אצלה פיסת אדמה ידידותית- ניטרלית, מקום מסתור מפני רודפיו בני ישראל. והיא בוגדת בו?!
אכן כן, אפשר לראות בה אישה בוגדנית (אחד מתכונות האישה כפי שמוצגות בידי גברים) אולם אפשר גם לראות בה אישה נחושה והחלטית השוקלת (אם אפשר לומר "בצורה קרה ומחושבת"- גברית) את מצבו העתידי של השבט שלה! בחושיה ובאינטואיציות הנשיות שלה היא הבינה שהשלטון המקומי עומד להתחלף! ולכן היא מקדימה ומוכיחה מעשה נאמנות לשלטון החדש.היא הורגת את סמל השלטון הקודם (סיסרא,שברח בגפו משדה הקרב!).
על מעשה זה היא מקבלת תשבחות ושיר הלל מנציגת השלטון החדש! -דבורה :
"תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני , מנשים באוהל תבורך".
אחדות נשית בצמרת ופרגון נשי.
ובמבט אחר על יעל האישה - ועל כך רומז הכתוב
"בין רגליה כרע נפל שכב, בין רגליה כרע נפל, באשר כרע שם נפל שדוד"
האם פיתתה או האם נאנסה? (שבע פעמים עפ"י חז"ל)
יעל משתמשת בנשיותה לביצוע משימה חשובה!? (כמו יהודית שהרגה את המלך אליפורני והצילה את ירושלים) או שמא מגיבה באופן נחוש, עצמאי והחלטי על השפלתה (אדנותו של סיסרא והאונס בידי איש צבא).
דבורה אשת לפידות (בעלה) קרויה גם דבורה הנביאה, מעמדה ומנהיגותה הכריזמטית מאפשרים לה להיקרא עפ"י עיסוקה. (כמו גברים אחרים במעמדה: אליהו התשבי, דויד המלך)
השירה שלה היא גן עדן של כתיבה נשית בתוך ים של כתיבה גברית בתנ"ך.
דבורה מדברת על עצמה כשווה לגברים, יש בפרק אודותיה ובשירתה שלה, התייחסות לעצמה הן כאישה והן כמנהיגה , כלוחמת כאסטרטגית, כאם:
"אנכי לה' אנכי אשירה", "עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל"
"ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא..... ונתתיהו בידך"
השימוש שלה במילים לקוחים מהעולם הנשי:
"שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל"
ובנוסף היא מפרגנת ומתייחסת לנשים נוספות - ליעל - מברכת אותה ו"לאם סיסרא" המבכה את בנה שלא חזר מן הקרב- מבינה אותה מנקודת מבט נשית ואימהית.(ויש האומרים בציניות).
לא מצאתי פגם כלשהו בדמותה של דבורה ואפילו מנקודת המבט המסורתית- תנכית המעמידה את האלוהים במרכז ולא את המנהיג. כל אחד מהשופטים בספר שופטים יש בו איזה שהוא פגם ואפילו יותר, כדי להדגיש את מרכזיות האלוהים בחיי העם, בהובלה ובמנהיגות.
מהו חטאה של דבורה? חז"ל ואחרים: דבורה חטאה בחטא היוהרה! מעמידה את עצמה בראש בלי בושה "עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל" ואף יותר מכך, בהקבלה לאב- האלוהים, היא האם - אם כל שבטי ישראל. אליה באים למשפט (פישור וגישור),במקום מושבה בשבט אפרים "ותשב דבורה תחת התומר", אליה מגיע ברק מהצפון על פי קריאתה,
חטא היוהרה?? האם ללא יוזמתה, חוסר מוראה, הכריזמטיות שלה, כושרה האסטרטגי והטקטי, רוח לחימתה ותכונות נוספות שהיו בה, כולל הדגשת תכונותיה הנשיות, הייתה קמה שופטת-אישה לעם ישראל? לעומתה השופט גדעון הירא: "הנה אלפי הדל במנשה ואנוכי הצעיר בבית אבי", ומבקש אותות מאלוהים כדי לנסוך בו בטחון ואומץ לצאת לקרב, ובהנחיה צפופה של האל הוא הופך לשופט? - התשובה המתבקשת: גבריותו מאפשרת לו להיות שופט גם אם הוא אינו כריזמטי במיוחד...
מיהי בעלת האוב? איך וכיצד השפיעה על המלך שאול? היום היינו קוראים לה אישה רוחנית, מתקשרת, מטפלת הוליסטית, מתקנת תדרים ולפי מקצועות בנות זמננו גם קואצ'רית!
(Coacher)
שאול המלך הגיע אליה כשהוא מיואש. סוף מלכותו וכשלון הקרב עומדים נגד עיניו, אין לו דמות רוחנית שתעודד ותנחה אותו (שמואל הנביא כבר מת). שאול יוצא מביתה לאחר "טיפול התקשור" שלה , בגו זקוף לקראת מלחמתו האחרונה, הוא לא קיבל בשורה מעודדת , אך די בנוכחותה של האישה היודעת מלאכתה כדי לעודדו לצאת למלחמה כמלך, והיטיב לתאר את מצב נפשו, רגשותיו ועמידותו האיתנה בשדה הקרב - שאול טשרניחובסקי בבלדה "בהר הגלבוע" .
איזבל - אשתו של אחאב מלך ישראל ושותפתו המלאה במלוכה. טביעת אצבעה והשפעתה ניכרת באותה מלוכה ממש כשהיא מושכת בחוטים, מנווטת ,מתחמנת וזורעת תככים על מנת להוביל את האירועים כראות עיניה. (משיגה את כרם נבות עבור אחאב)
איזבל מעורבת בכל נושאי השלטון, הדת והמדינה, מכניסה את נורמות השלטון שהביאה מבית אביה בצידון, את דתה ומנהגיה ומאיימת על מוסד הנבואה-דת במלכות ישראל.
התנ"ך לא אוהב אותה ולא מפרגן לה , אליהו הנביא נלחם בה ובנביאיה, אולם היא מככבת בכותרות הספר (מלכים) וממשיכה למלוך לבדה (בניה המלכים והיא המושכת בחוטים) אחרי מותו של בעלה עד למותה הדרמטי ,הנשי והצבעוני המתואר במקרא:
" ואיזבל שמעה ותשם בפוך עיניה ותיטב את ראשה ותשקף בעד החלון" והמורד בה- יהוא מתייחס אליה כבת מלך גם במותה:
"פקדו נא את הארורה הזאת וקברוה כי בת מלך היא" אישה זרה, חזקה, מעוררת הרבה מחלוקות, שנואה - אך בת מלך!
אלו הן הדמויות הנשיות בטיולי נשים של הטיולתרון- תיאטרון שטח משולב בטיול בעקבות התנך.
טיול "נשים בעקבות נשים אז והיום" טיול משולב בהצגות קצרות אודות הדמויות הנשיות ואחרות והאירועים שקרו בעמק וההר (יזרעאל, חרוד והגלבוע
