ממשל אובמה מנסה לצור מציאות פוליטית חדשה במזרח התיכון והוא עושה זאת באמצעות רעיון ישן, תרגיל חדש.
מונטסקיה כבר חשב על כך בעבר , אם אתה רוצה לבסס את השליטה שלך עליך להפריד. ממשל אובמה רוצה שליטה עמוקה יותר, חזקה יותר ויציבה יותר, כזו שתתן לו שקט לעשות סדר באמריקה פנימה. סוג של דוקטרינת התבדלות, להרגיש עם, להיות בלי.
התוכנית היא לחלק את קדנציית הנשיאות לשניים, בחלק הראשון רוצה אובמה לייצר מערכת של כוחות מאזנים במזרח התיכון, כזו שתאפשר לו מינימום התערבות בחלק השני של הקדנציה ותאפשר לו לעשות מהלכים בזירה הפנימית על מנת להיבחר שנית.
המזרח התיכון הולך להתחלק ל- 4 מוקדי כוח שונים שיתחרו זה בזה: מצרים, טורקיה, איראן וישראל. הממשל האמריקאי רוצה מוקדי כוח שווים בחשיבותם וכוחם על מנת לשמר תחרות בריאה ביניהם.
אובמה חותר לפתרון יציב, כזה שימשך רב וכדי להצליח בכך עליו לצור שתי מערכות שוות כוח ומנוגדות זו לזו. האחת היא מערכת לחצים צבאית כזו המבוססת על כוח הנשק, הן זה הקונבנציונאלי והן זה הלא - קונבנציונאלי והשנייה היא מערכת תלויות כלכליות המבוססת על ביזור של מוקדי תעשייה אמריקאיים בין אותן המדינות.
שתי מערכות אלו יעבדו בצורה כזו סינכרונית כאשר המערכת הצבאית תצור כוח מפלג ואילו המערכת הכלכלית תצור כוח מאחד ויחד הן תייצרנה מערכת סגורה של יחסים אזוריים המבוססת על פחד ותלות ואולי במהלך הקדנציה השנייה שלו יוכל אובמה להכריז על הסכמי שלום בין אותן המדינות.
בקרו בבלוג שלי השיניים של התקשורת
