לאדם שאינו עבריין, הליך פלילי שננקט נגדו הינו טראומטי והדבר נכון במיוחד כשמדובר בקטין שעבר על החוק בשל פיתוי רגעי ומעידתו היא חד-פעמית.
לפיכך, עבודת המשטרה עם קטינים ובני נוער צעירים מאופיינת בגישה חינוכית/טיפולית/שיקומית אשר בבסיסה עומדת החשיבות שבהוצאת הקטין מהמעגל הפלילי, בראש ובראשונה - כאשר המדובר בביצוע עבירה בפעם הראשונה.
בהתאם לכך, החקירה המשטרתית של קטינים ובני נוער צעירים, מתנהלת על-פי הנחיות וכללים מיוחדים המתאימים לצרכיהם המיוחדים ואשר נועדו, בין היתר, להימנע מתיוגו של הקטין כעבריין בעיני עצמו ובעיני הסובבים אותו.
הגישה הטיפולית שעל פיה קטין שעבר על החוק באופן חד פעמי הוא בר-שיקום באה לידי ביטוי בדרכים שונות, אשר עיקרם יפורטו בהמשך המאמר.
הזמנת קטין לחקירה במשטרה.
חקירת קטינים וצעירים במשטרה עשויה להתחיל ב-3 דרכים עיקריות:
1. לאחר עיכובו או מעצרו של הקטין נוכח חשד לביצוע עבירה.
למשל, אם הקטין נתפס עם סכין, כאשר, לכאורה, ההחזקה אינה כשרה - המשטרה רשאית
לעכבו לחקירה.
2. לאחר חיפוש שנערך בבית הקטין, כאשר הקטין מתבקש להתלוות עם השוטרים לחקירה.
למשל, בעבירות סמים אשר חשיפתן נעשית על-ידי איסוף מידע שבעקבותיו יכולה המשטרה
להופיע לחיפוש בבית הקטין אשר לאחריו הוא ייחקר.
3. לאחר הזמנה טלפונית לסור לתחנת משטרה מסוימת על מנת להיחקר.
למשל, לאחר שנגד הקטין הוגשה תלונה והמשטרה החלה לחקור בעניין.
החקירה תתבצע על-ידי שוטרים שקיבלו הכשרה מיוחדת לעבודה עם קטינים ובני נוער.
זכות ההיוועצות עם עורך דין.
לחשוד בפלילים עומדת זכות ההיוועצות אשר משמעותה כי הוא רשאי להתייעץ עם עו"ד (פלילי) טרם גביית עדותו.
להתייעצות עם עו"ד פלילי טרם החקירה ישנה חשיבות מכרעת על התפתחות החקירה המשטרתית ובהתאם - לתוצאותיה.
בעניין זה יש לזכור כי חקירה במשטרה הינה אירוע אשר מאיים ומלחיץ את רוב האנשים והדבר נכון שבעתיים כאשר המדובר בבני נוער צעירים בשנים.
הפחד, המתח וחוסר הניסיון בהתמודדות עם מצבי לחץ עלולים להוות מכשול אשר עשוי לגרום, למשל, למסירת עדות שנועדה לרצות את החוקר ולהביא להסתבכות נוספת.
במקרים אחרים, עקרונות ילדותיים (כגון חוסר הרצון "להלשין" על "חבר") עלולים להיתפס על-די הצד השני כ"קודים עבריינים" ולמיצוי ההליכים בתיק במקום, למשל, לנקיטת הליכים לסגירתו.
החשיבות היסודית שיש לזכות ההיוועצות עם עו"ד הוכרה על ידיד בית המשפט העליון בע"פ 5121/98:
"חשיבותה של זכות הפגישה וההיוועצות עם סנגור בשלב החקירה נובעת מכך שככלל, חקירה על-ידי אנשי מרות מהווה סיטואציה מורכבת ולוחצת עבור כל מי שנחקר בתנאי מעצר כשהוא ניצב לבדו אל מול חוקריו. הדעה המקובלת היא כי זכות הייצוג וההיוועצות בעורך-דין מסייעת לשמירה על זכויותיהם של נחקרים, להבטחת הגינותם של הליכי החקירה ולמניעת ניצול לרעה של פערי הכוחות המובנים בין העצור לאנשי המרות החוקרים אותו."
חשוב להדגיש, כי במקרים בהם לא ניתן להגיע אל עורך הדין טרם החקירה, יש לבקש מהחוקר להתקשר לעו"ד מיד לאחר הקראת האזהרה והחשדות וחשוב כי הבקשה להתייעצות תירשם בגוף ההודעה.
נוכחות ההורים ו/או עורך דין בחדר החקירות.
הנחיות המשטרה קובעות שככלל, יש לאפשר להורים נוכחים בחקירת ילדים, בכפוף לאמור להלן:
חקירת קטינים עד גיל 14 - חובה לאפשר נוכחות הורים בחקירת הקטין, אלא אם כן:
1. הקטין לא מסכים לנוכחותם.
2. החקירה מתבצעת בסמוך לאחר ביצוע העבירה לכאורה, ודחייה הכרוכה בהמתנה להורים עלולה לחבל בה.
3. קיים חשש סביר שנוכחות ההורה בחקירה תפריע לחקירה או תמנע שיתוף פעולה מצד הנחקר אותסכן את שלום הקטין.
חקירת קטינים מעל גיל 14 - אין חובה לאפשר נוכחות הורה בחקירת הקטין, אלא אם כן:
1. הנחקר או הוריו מבקשים זאת ואין בכך כדי להפריע לחקירה.
2. הבוחן סבור כי נוכחות ההורה דרושה לטובת החקירה או לטובת הקטין.
יש לציין כי לפי התיקון לחוק הנוער, תעמוד לקטין החשוד בעבירה זכות שהורהו או קרוב אחר יהיה נוכח בחקירתו, אלא אם יהיה בכך כדי לגרום לסיכול או שיבוש החקירה או כדי למנוע מעצר של חשודים נוספים.
אשר לנוכחות עורך דין בחקירה - הרי שהמשפט הישראלי אינו מכיר בזכותו של חשוד להיחקר במשטרה בנוכחות עורך דינו ולפיכך, על המשטרה לא חלה עליה כל חובה לאפשר לעורך הדין להיות נוכח במהלך החקירה של לקוחו.
סופה של החקירה המשטרתית.
עם סיומה של החקירה המשטרתית ייתכנו מס' תרחישים אפשריים, שאלה עיקרם:
1. שחרור הקטין בתנאים מגבילים, כגון: מעצר בית, צו הרחקה לזמן מסוים ממעורבים אחרים או ממקום מסוים, צו איסור יצירת קשר עם מעורבים אחרים, חתימה על ערבות שתבטיח התייצבותו לחקירה נוספת ו/או דיון בבית משפט וכיו"ב.
במקרה זה, ייתכן שעבודת המשטרה טרם הסתיימה ולפיכך לא ידוע האם פניו של התיק לסגירתו או להמשך הליכים.
2. שחרור הקטין לאחר חתימה על טופס "אזהרת קטין" או "אזהרת קטין - טיפול מותנה" (ט.מ), לפיו הקטין מודה בביצוע עבירה, מתחייב להימנע מביצוע עבירות נוספות בעתיד ומודע לכך שפרטיו הועברו לשירות המבחן לנוער וכי מומלץ לו לשתף פעולה עם קצין המבחן.
במקרה זה, ישנה כוונה לסגור את התיק נגד הקטין בתנאי שיעמוד בתנאים, כגון: הימנעות מביצוע עבירות נוספות וחוות דעת חיובית מקצין המבחן הממליצה על סגירת התיק.
3. מעצר: במידה ולדעת המשטרה ישנה עילת מעצר ראויה (שיבוש הליכים, בטחון הציבור) היא רשאית לעצור את הקטין ולהביאו בפני שופט ולבקש את המשך מעצרו.
יש לציין, כי המשטרה אינה ששה להחזיק קטינים במעצר ובאופן עקרוני היא משחררת אותם בהקדם האפשרי מיד עם תום חקירתם.
מומלץ לבקש את מס' התיק, שם החוקר/ת ומס' טלפון.
סגירת התיק או הגשת כתב אישום.
דינו של תיק פלילי שנפתח לקטין הינו לסגירה או לכתב אישום, לפי הפירוט הכללי שיובא להלן:
סגירת התיק בתחנת המשטרה מהעילה של חוסר עניין לציבור או חוסר ראיות או העדר אשמה פלילית.
סגירת התיק בתחנת המשטרה לאחר שהקטין עמד בתנאים שצוינו ב"טופס אזהרה קטין" ובהתאם לשיקול דעתה של המשטרה.
סגירת התיק על-ידי הרשות התובעת - תביעות או פרקליטות, לאחר שהמשטרה העבירה את התיק לרשות הרלוונטית עם המלצה לסגור או להגיש כתב אישום בתיק.
הגשת כתב אישום נגד הקטין - במקרים המתאימים - לאחר מתן זכות שימוע.
ויודגש - בכל שלב ניתן לפעול ולהשפיע על סגירת התיק! יחד עם זאת, פנייה למשטרה/לרשות התובעת לשם סגירת התיק, עלולה, במקרים מסוימים, לגרום לנזק ועל כן יש לפנות לעו"ד המתמחה בתחום הנוער
אשר לרישום פלילי של תיק סגור - רק תיק שנסגר מהעילה של "העדר אשמה" יימחק רישומו מרישומי המשטרה!
על כן, במקרים מתאימים יש לפעול לשינוי עילת סגירה מ- "חוסר ראיות" או "חוסר עניין לציבור" לעילה של "העדר אשמה פלילית".
כתב אישום נגד קטין.
כאשר תיק פלילי נגד קטין נמצא בשלבי הגשת כתב אישום, ניתן לפנות לרשות התובעת על מנת לנסות ולשכנעה שלא לעשות כן ולחילופין להקל אם הקטין.
ישנם מקרים בהם החוק מחייב את הרשות לקיים שימוע לפני הגשת כתב אישום.
המדובר בסעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לפיו כאשר המדובר בעבירה מסוג "פשע" מחויבת הרשות לשלוח לחשוד הודעה על זכותו לשימוע בטרם קבלת ההחלטה האם להגיש נגדו כתב אישום.
למימוש זכות השימוע בכתב יש משמעות משפטית-ראייתית המחייבת נקיטת זהירות, שכן תוכן הפנייה בכתב יכול להיזקף, בין היתר, לחובתו של החשוד ולשמש את הרשות התובעת כראייה נוספת התומכת בהחלטה להגיש נגדו כתב אישום.
במילים אחרות, שימוש בזכות לשימוע צריך להיעשות באופן משפטי, מקצועי ומדויק, שאם לא כן, הנזק שעלול להיגרם לאדם יעלה על התועלת וכיוון שהמדובר בפלילים - יש לנהוג במשנה זהירות.
במידה והוגש כתב אישום נגד קטין, ניתן עדיין לפעול לשם ביטולו או עיכוב ההליכים על-ידי פנייה לתביעות או לפרקליטות ובמקרים המתאימים - ליועץ המשפטי לממשלה.
פרמטרים לסגירת תיק פלילי ו/או לביטול כתב אישום.
השיקולים להפסקת הליכים פליליים נגד קטין הינם רבים, מגוונים ומשתנים ממקרה למקרה ומקטין לקטין.
הגורם המשמעותי בהליך זה הנו עורך דין המומחה בתחום הפלילים והנוער אשר על-ידי ניסיון המקצועי וכושר שכנוע, יביא לסגירת התיק או לביטולו של כתב האישום.
הנתון החושב ביותר אשר משפיע על ההחלטה לסגור תיק או לבטל כתב אישום הינו חומר הראיות ובעיקר גרסת החשוד כפי שנמסרה על ידו במשטרה.
נסיבות נוספות שיכולות להשפיע על ההחלטה לסגירתו של תיק או לביטולו של כתב האישום, הינן: האם מדובר במקרה חד פעמי, האם מדובר בעבירה שאינה מהחמורות בספר החוקים, האם מדובר במקרה שאירע לפני זמן רב, ומצבו האישי, בריאותי והכלכלי של הקטין ולעיתים אף הוריו.
לחשש מנזק עתידי ישנה משמעות מיוחדת כאשר מדובר בנער אשר מעד באופן חד פעמי ואשר עתידו האישי והמקצועי כולו לפניו וישנה נטייה כללית להתחשבות בנזק הגדול שיכול להיגרם לעתידו במידה ויורשע בפלילים.
שיקולים אלה ואחרים אינם מהווים רשימת תנאים שעם התקיימותם, באופן אוטומטי, ייסגר התיק או יתבטל כתב האישום, אלא כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
חשוב לחזור ולהדגיש כי פנייה לסגירת יק או לביטול כתב אישום שלא נעשית באופן מקצועי עשויה להכשיל את הקטין והביא לתוצאה הפוכה - העמקת הסתבכותו מול רשויות אכיפת החוק הפלילי.
שירות המבחן לנוער (שמ"ל).
שירות המבחן לנוער (שמ"ל) הינו שירות טיפולי-סוציאלי סמכותי אשר שייך למשרד הרווחה.
לשמ"ל 2 תפקידים עיקריים: טיפול בקטינים עוברי חוק וחקירות ילדים עד גיל 14 המעורבים כקורבנות, עדים או חשודים בעבירות מין וכקורבנות או עדים לאלימות הורית.
לשמ"ל בכובעו כמטפל בקטינים עוברי חוק, מופנים חשודים בביצוע עבירות פליליות, בשלבים שונים של ההליך הפלילי, כגון: בתום החקירה המשטרתית, במסגרת בחינת בקשה לסגור תיק ולהימנע מהגשת כתב אישום, במסגרת בחינת בקשה לבטל כתב אישום, במסגרת בקשה ליועמ"ש לעכב הליכים ובמסגרת הליך משפטי בפני בית משפט לנוער.
השמ"ל עורך חקירה אודות מצבו הנפשי, גופני, חינוכי והמשפחתי של הקטין המופנה אליו ועל יסוד חקירתו הוא מגיש את המלצתו למשטרה, לפרקליטות או לבית המשפט.
המלצת השמ"ל (תסקיר) הינה גורם משמעותי בהחלטת הרשות בעניינו של הקטין - אולם המדובר בגורם ממליץ בלבד.
חשוב לציין כי כאשר המדובר בקטין שטרם מלאו לו 13 שנים, הרי שאין להעמידו לדין אלא לאחר התייעצות עם קצין מבחן.
לפגישה עם קצין המבחן, אשר הינם מקצועיים ומנוסים, יש להתכונן ולהופיע עם מסמכים רלוונטיים שיכולים ללמד על טיבו של הקטין וכן עם יחס נכון וראוי להליך בכללותו.
העמדת קטין לדין.
העמדה לדין של קטין אפשרית בתנאי שלא עברה יותר משנה מיום ביצוע העבירה ובמקרה וחלפה שנה ויותר - חובה לקבל את אישור היועמ"ש.
העיקרון הקובע הוא גיל החשוד במועד בו מוגש כתב האישום, כלומר אם לחשוד מלאו 18 במהלך השנה מיום ביצוע העבירה - יוגש כתב האישום נגדו כדרך הגשתם של כתבי אישום נגד בגירים.
כתב אישום נגד קטין יוגש לבתי המשפט לנוער, למעט במקרים בהם המדובר בעבירות חמורות שעליהם מוגש כתב האישום לבית המשפט למחוזי לנוער.
הדיונים בבית המשפט לנוער מתקיימים בדלתיים סגורות ובית המשפט רשאי להרשות לאדם להיות נוכח בדיון, כולו או מקצתו.
במידה והקטין הודה בביצוע העבירה אשר מיוחסת לו, בית המשפט יקבע כי הוא ביצע את העבירה ורק לאחר קבלת תסקיר מטעם שירות המבחן ועריכת בדיקות אחרות לפי שיקול דעתו - יחליט על אחד מאלה:
1. להרשיע את הקטין ולגזור את דינו.
2. לצוות על אחד או יותר מאמצעי טיפול שלפי החוק, כגון: העמדת הקטין המבחן, קבלת התחייבות מאת הקטין או הורהו בדבר התנהגותו בעתיד, חיוב הקטין או הורהו בקנס או בתשלום נזק ומתן כל הוראה אחרת בדבר התנהגותו של הקטין אם הדבר דרוש לדעת בית המשפט לטיפול בו.
3. לפטור את הקטין ללא צו.
חשוב לציין כי הודאה העבירה אינה סותמת את הגולל ומחייבת את מיצוי הדין עם הקטין. נהפוך הוא - לקיחת אחריות על המעשה הינה תנאי בל יעבור להתחשב בקטין ולא להרשיעו.
במילים אחרות: בית המשפט רשאי שלא להרשיע קטין אשר הודה בביצוע המיוחס לו ובכך לסייע לו להתקדם בעתידו מבלי שהתיק הפלילי יעמוד לו לרועץ, בנסיבות העניין.
בבואו של בית המשפט לנוער להכריע בעניינו של קטין, עליו להתחשב במכלול הנסיבות ולפי החוק - עליו להתחשב, בין השאר, בגילו של הקטין בשעת ביצוע העבירה.
כמו כן, קטין שבשעת קביעת עונשו טרם מלאו לו 14 שנה - לא יוטל עליו מאסר.
על מנת להשיג את התוצאה האופטימאלית ביותר עבור קטין באופן שהנזק העתידי ממשפטו הפלילי יצומצם עד כמה שניתן, יש להסתייע בשירותיו של עורך דין המתמחה בתחום עבירות נוער.
מעמדו של הורה בהליך המשפטי.
סעיף 19 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 קובע את מעמדו של הורה בפני בית המשפט לנוער כדלקמן:
(א) בית משפט לנוער ימציא להורי הקטין הזמנה לדיון ועותק מכתב האישום, אלא אם קבע, מטעמים מיוחדים, שאין לעשות כן. במילים אחרות: ביתה משפט רשאי למנוע נוכחות של הורה בדיון של ילדו.
(ב) בית המשפט לנוער רשאי לכפות את נוכחות ההורים בדיונים.
(ג) הורים רשאים להגיש כל בקשה שהקטין הנאשם רשאי להגיש והם אף רשאים לחקור עדים ולהשמיע טענות במקום הקטין או יחד איתו.
הורים לקטין שהסתבך בפלילים עשויים לסייע ולתרום לתוצאה טובה של ההליך הפלילי, שכן כל הגורמים שבאים במגע עם הקטין יתרשמו לטובה כאשר מדובר בקטין מטופל על-ידי הוריו, אשר מסייעים לו להתמודד עם ההליך הפלילי, בדרכים שונות.
יחד עם זאת, "חיבוק דוב" מצד ההורים עלול ליצור רושם לפיו הקטין מקבל גיבוי (במקום גינוי) להתנהגות שלילית ומנוגדת לחוק - דבר אשר עלול להביא למסקנה כי על מנת לסייע לו - יש למצות עימו את הדין.
סוף דבר.
קטין המעורב בפלילים עשוי להתמודד עם רגשות אשם, כעס ובושה, בעוד שהוריו מאשימים את עצמם בהסתבכות ילדם וחשים כי נכשלו בחינוכו.
ההליך הפלילי עשוי להביא לסערת הרגשות, חשש מהלא נודע ולתחושה כי סוף העולם הגיע וכי נסתם הגולל על עתידו של הילד.
דווקא לאור הקושי הרגשי, המובן והמתבקש במקרים אלה, ישנה חשיבות מכרעת והכרחית בייעוץ וטיפול משפטי מטעם עורך דין המתמחה בטיפול בבני נוער.
קטין אשר נחשד בביצוע עבירה פלילית זקוק לסיוע משפטי נוכח המגע הנדרש עם הרשות החוקרת והתובעת, שירות המבחן ובית המשפט.
בנוסף, הן הקטין והן הוריו זקוקים למידע והכוונה כיצד להתמודד עם ההליך הפלילי באופן שהנזק שיגרם בסופו יהיה המזערי ביותר, אם בכלל.
פנייה מוקדמת ככל שניתן לעורך דין וליווי משפטי צמוד בכל שלב ושלב, יכשירו את כל הנפשות הפועלות להשיג את התוצאה הרצויה ולסלול מחדש את עתידו של הקטין.
מקור המאמר מאתר של עורך דין פלילי שולמית קהלת-אורן מנחם בגין 48, מגדלי אביב, תל אביב טל. 03-5373410, פקס. 03-5373412, נייד: 052-4604346 www.plili.org.il
