כבר הרבה זמן בוער לי לכתוב לך את המכתב הזה.עצוב לי שזה קורה רק עכשיו כשכבר אין סיכוי שתקרא אותו.רציתי לשתף אןתך בכמה מחשבות שרצות לי בראש בשלושת החודשים האחרונים מאז התפןצץ הסיפור שלך,ובעיקר מאז יום חמישי הקודם,היום האחרון בחייך.
מהדורות החדשות שסיקרו את ההיתאבדות שלך נהנו מאד להתמקד בשאלת האשם - "מי האחראי למחדל שאיפשר לטופז לתלות את עצמו מתחת לאפם של הסוהרים".אך מדינה שהקמת ועידות חקירה זה התחביב שלה, מתאפיינת גם בתסמונת הש"ג.לא אתפלא אם הקצין החוקר שמיהר למנות שירות בתי הסוהר,יגיע למסקנה נחרצת שהפושע הוא לא אחר מאשר הסוהר המסכן שלא נכנס איתך לשירותים ברגע האמת.
וזה העיוות הגדול מכולם.
כי את חשבון הנפש לא צריך לעשות אדם בודד אלא תרבות שלמה.
אותה התרבות שהמליכה אותך בתרועה גדולה והעלתהאדם כמוך למעמד של כוכב עליון,ובשנייה שנתפסת התמוגגה מנחת לרסק ולהשפיל אותך עד עפר ולדרוך עליך בחדווה.
אני מאמין שעכשיו אתה כבר יודע שאחרי כל הרעש אתה פשוט יציר כפיה של החברה ושל התרבות שלנו.היית כשרוני,עם הרבה מאד קסם אישי,אבל מי שיצר את מי שהיית על המסך הייתה החברה שלנו.זה היה מדהים לראות כל מיני ידוענים שלא בזבזו אפילו שנייה,ומיד כשנעצרת שעטו בזריזות אל המיקרופון הראשון שנקרה בדרכם ולכלכו עליך בלי חשבון,נהנים לסובב לך את הסכין בגב ולרמוס אותך כשאתה חסר אונים.הרי רק אתמול הייתם כאלה חברים טובים,התנשקתם לעיני המצלמות והשפרצתם חיוכים סחבקיים לכל עבר,לאן כל זה נעלם?! במילים מיופיפות הם פרשו אותך לראווה על שולחן הניתוחים הפסיכולוגי ולאוזני כל עם ישראל פירשנו ונידבו הסברים מלוקקים ל-"מה עבר על דודו בשנים האחרונות"ו-"מה הבאי אותו לעשות את המעשה הנורא הזה".מזל שלצביעות אין ריח,אחרת היינו נחנקים מהסירחון.הרי רבים מהם לא שונים ממך בהרבה! האמת הכואבת היא ש"עולם הזוהר",שמבחוץ נראה נוצץ וקסום,הוא עולם אכזר ששוחים בו המוני כרישים צמאי דם.מתחת למסיכת המייק אפ ולחיוך המיליון דולר מסתתרים גם הרבה אנשים כוחניים שפילסו את דרכם לצמרת תוך דריכה על גופות,ניצול אנשים ודאגה אובססיבית לאינטרסים ולהתקדמותץשל עצמם.טיפוסים שחוץ מלהזמין עבריינים שיפגעו במי שעומד בדרכם - עשו הכל! הרי אתם סובלים בדיוק מאותה מחלה שממנה סבל דודו טןפז,איך אתם מעזים לדבר עליו?!
וכך,עוד לפני שהמשפט שלך התחיל,דודו,גורלך כבר נחרץ.התקשורת,בת זוגך הנאמנה בארבעים השנים האחרונות,ערכה לךמשפט ראווה,בלי חמלה וללא שמץרחמים.בית המשפט היה אמור רק להיות חותמת הגומי שיאשר בסוף את גזר הדין הידוע מראש.וכך במשך שלושה חודשים המשכת לנשום ולהלך בתוך התא הסגור,אך כבר היית חשוב כמת.לא ייאמן באיזה מהירות אדם שעד לפניכמה חודשים היה חלק מהמערכת הזו,מצטרף אל רשימת הקרבנות שלה.
האמת שכמעט לא יצא לי לראות תכניות שלך.גם לא קראתי אף אחד מהספרים שכתבת.ובכל זאת למדתי ממך דבר חשוב.פרסום הוא כמו סם.מי שמתמכר אליו מסוגל להתנהג כמו נרקומן בקריז.שום דבר לא יעצור אותו מלהשיג את המנה שלו.למדתי ממך עוד שממנת יתר מהסם הזה אפשר גם למות.
בצעד שעשית אתה מצטרף לרשימת הקורבנות של מי שנחשבו לכוכבי ענק.מוכשרים,עשירים,מפורסמים,שמליונים תולים בהם עיניים מעריצות.הבלון הנפוח שלהם התפוצץ בפתאומיות כשמצאו את גופתם ליד מזרק,חפיסת כדורים או חבל תלייה (מרילין מונרו,אלביס פרסלי,קורט קוביין,זוהר ארגוב,והרשימה עוד ארוכה...).ביום בהיר אחד התברר שהכל שקר אחד גדול.מאחורי החיוכים הנוצצים הסתתרו אנשים אומללים,עצובים עד אימה ומדוכאים עד עפר.
והלב שלי נקרע שאני רואה היום עשרות אלפי ילדים וילדות שעומדים שעות בתור לאודישינים של כוכב נולד ודומותיה,מוכנים לעשות הכל כולל הכל,רק כדי לזכות בכמה דקות של חשיפה טלוויזיונית.כמה עמוק הצליחו להחדיר בנו את התפיסה שאם אתה לא שם על המסך אתה פשוט לא קיים.איך במשך שנים טפטפו לנו עד לעומק התת מודע שהאושר נמדד במה שנראה כלפי חוץ,ושאת המשמעות לחייך תקבל רק לצלילי מחיאות הכפיים וצקצוקי המצלמה.ובתרבות שזהו טעם החיים שלה,לא פלא שהחיים כל כך שחורים ודוקרים,והמצרך הרפואי הכינפוץ אחרי אקמול הוא פרוזאק...
ואתה יודע,דודו,מי היחיד שחסר לי בתוך תמונת הבלהות הזו? אותו ילד קטן שיקום ויצעק בלי חשבון ובלילהתבייש "המלך הוא עירום!" משהו כאן לא נורמאלי ,חברים. מוכרים לכם אשליה.שקר בלי כיסוי.צאו מהטירוף הזה לפני שיהיה מאוחר מדי.
אתה לא מכיר אותי אישית ,דודו,אבל אני בחור דתי.יש אנשים בחברה שלי שמחככים ידיים בהנאהלאור הסיפור שלך."נו,למה ציפיתם?! זו בדיוק התרבות החילונית.הריקנית,זולה,אלימה."
לצערי,אני חושב שנעשה לעצמינו עבודה קלה אם נסתפק בזה.האמת המרה היא שכולנו קרבנות של שטיפת המוח התרבותית הזו.חשבון הנפש שנדרש כעת הוא משהושכולנו חייבים לעצמינו.מי מאיתנו יכול לומר שהוא נקיממחשבות של מדידת הישגיו ואושרו בהשוואה לאחרים והערכת דברים לפי מה שנחשב בעיני החברה במקום לפי מה שנחשב בעיני החברה במקום לפי מה שהם שווים באמת? האם אנחנו יכוליםלומר בביטחון שתרבת הרייטינג,הפוזות והחיצוניות פוסחת עלינו?
אנשים אומרים שכוכב נופל זה הזמן להביע משאלה.כן אני יודע,שזו אמונה טפלה.אבל בכל זאת ארשה לעצמי להביע משאלה קטנה.הלוואישהסיפור הנורא שלך ישמש לכולנו תמרור אזהרה. הלוואישהוא ינער קצת את האנשים לשים על השולחן שאלות נוקבות הנוגעות לכל התרבות המודרנית ולמה שהיא עושהלנו ,שאלות שכל כך הרבה זמן אנחנו מתעקשים להדחיק.
הפרסום שלך ,דודו,בא לך בעיקר בזכות הופעות הבידור בטלוויזיה.וצריך לומר את האמת,שלא פעם ניצלת אתהמעמד שלך כדי לעזור לאנשים במצוקה,ועד היום יש הטוענים שהם חבים לך את חייהם.אפילו אחרי מותך זכית לתרום חלק מאיבריך לאנשים שהיו זקוקים להשתלה.אני מאחל לך ,דודו,שלמרות אקורד הסיום הצורם שלהחודשים האחרונים תיחרט בזיכרונו של עם ישראל בזכותהדברים הטובים שעשית,והיו כאלה לא מעט,ויהיו הם לעילוי נשמתך.
מהדורות החדשות שסיקרו את ההיתאבדות שלך נהנו מאד להתמקד בשאלת האשם - "מי האחראי למחדל שאיפשר לטופז לתלות את עצמו מתחת לאפם של הסוהרים".אך מדינה שהקמת ועידות חקירה זה התחביב שלה, מתאפיינת גם בתסמונת הש"ג.לא אתפלא אם הקצין החוקר שמיהר למנות שירות בתי הסוהר,יגיע למסקנה נחרצת שהפושע הוא לא אחר מאשר הסוהר המסכן שלא נכנס איתך לשירותים ברגע האמת.
וזה העיוות הגדול מכולם.
כי את חשבון הנפש לא צריך לעשות אדם בודד אלא תרבות שלמה.
אותה התרבות שהמליכה אותך בתרועה גדולה והעלתהאדם כמוך למעמד של כוכב עליון,ובשנייה שנתפסת התמוגגה מנחת לרסק ולהשפיל אותך עד עפר ולדרוך עליך בחדווה.
אני מאמין שעכשיו אתה כבר יודע שאחרי כל הרעש אתה פשוט יציר כפיה של החברה ושל התרבות שלנו.היית כשרוני,עם הרבה מאד קסם אישי,אבל מי שיצר את מי שהיית על המסך הייתה החברה שלנו.זה היה מדהים לראות כל מיני ידוענים שלא בזבזו אפילו שנייה,ומיד כשנעצרת שעטו בזריזות אל המיקרופון הראשון שנקרה בדרכם ולכלכו עליך בלי חשבון,נהנים לסובב לך את הסכין בגב ולרמוס אותך כשאתה חסר אונים.הרי רק אתמול הייתם כאלה חברים טובים,התנשקתם לעיני המצלמות והשפרצתם חיוכים סחבקיים לכל עבר,לאן כל זה נעלם?! במילים מיופיפות הם פרשו אותך לראווה על שולחן הניתוחים הפסיכולוגי ולאוזני כל עם ישראל פירשנו ונידבו הסברים מלוקקים ל-"מה עבר על דודו בשנים האחרונות"ו-"מה הבאי אותו לעשות את המעשה הנורא הזה".מזל שלצביעות אין ריח,אחרת היינו נחנקים מהסירחון.הרי רבים מהם לא שונים ממך בהרבה! האמת הכואבת היא ש"עולם הזוהר",שמבחוץ נראה נוצץ וקסום,הוא עולם אכזר ששוחים בו המוני כרישים צמאי דם.מתחת למסיכת המייק אפ ולחיוך המיליון דולר מסתתרים גם הרבה אנשים כוחניים שפילסו את דרכם לצמרת תוך דריכה על גופות,ניצול אנשים ודאגה אובססיבית לאינטרסים ולהתקדמותץשל עצמם.טיפוסים שחוץ מלהזמין עבריינים שיפגעו במי שעומד בדרכם - עשו הכל! הרי אתם סובלים בדיוק מאותה מחלה שממנה סבל דודו טןפז,איך אתם מעזים לדבר עליו?!
וכך,עוד לפני שהמשפט שלך התחיל,דודו,גורלך כבר נחרץ.התקשורת,בת זוגך הנאמנה בארבעים השנים האחרונות,ערכה לךמשפט ראווה,בלי חמלה וללא שמץרחמים.בית המשפט היה אמור רק להיות חותמת הגומי שיאשר בסוף את גזר הדין הידוע מראש.וכך במשך שלושה חודשים המשכת לנשום ולהלך בתוך התא הסגור,אך כבר היית חשוב כמת.לא ייאמן באיזה מהירות אדם שעד לפניכמה חודשים היה חלק מהמערכת הזו,מצטרף אל רשימת הקרבנות שלה.
האמת שכמעט לא יצא לי לראות תכניות שלך.גם לא קראתי אף אחד מהספרים שכתבת.ובכל זאת למדתי ממך דבר חשוב.פרסום הוא כמו סם.מי שמתמכר אליו מסוגל להתנהג כמו נרקומן בקריז.שום דבר לא יעצור אותו מלהשיג את המנה שלו.למדתי ממך עוד שממנת יתר מהסם הזה אפשר גם למות.
בצעד שעשית אתה מצטרף לרשימת הקורבנות של מי שנחשבו לכוכבי ענק.מוכשרים,עשירים,מפורסמים,שמליונים תולים בהם עיניים מעריצות.הבלון הנפוח שלהם התפוצץ בפתאומיות כשמצאו את גופתם ליד מזרק,חפיסת כדורים או חבל תלייה (מרילין מונרו,אלביס פרסלי,קורט קוביין,זוהר ארגוב,והרשימה עוד ארוכה...).ביום בהיר אחד התברר שהכל שקר אחד גדול.מאחורי החיוכים הנוצצים הסתתרו אנשים אומללים,עצובים עד אימה ומדוכאים עד עפר.
והלב שלי נקרע שאני רואה היום עשרות אלפי ילדים וילדות שעומדים שעות בתור לאודישינים של כוכב נולד ודומותיה,מוכנים לעשות הכל כולל הכל,רק כדי לזכות בכמה דקות של חשיפה טלוויזיונית.כמה עמוק הצליחו להחדיר בנו את התפיסה שאם אתה לא שם על המסך אתה פשוט לא קיים.איך במשך שנים טפטפו לנו עד לעומק התת מודע שהאושר נמדד במה שנראה כלפי חוץ,ושאת המשמעות לחייך תקבל רק לצלילי מחיאות הכפיים וצקצוקי המצלמה.ובתרבות שזהו טעם החיים שלה,לא פלא שהחיים כל כך שחורים ודוקרים,והמצרך הרפואי הכינפוץ אחרי אקמול הוא פרוזאק...
ואתה יודע,דודו,מי היחיד שחסר לי בתוך תמונת הבלהות הזו? אותו ילד קטן שיקום ויצעק בלי חשבון ובלילהתבייש "המלך הוא עירום!" משהו כאן לא נורמאלי ,חברים. מוכרים לכם אשליה.שקר בלי כיסוי.צאו מהטירוף הזה לפני שיהיה מאוחר מדי.
אתה לא מכיר אותי אישית ,דודו,אבל אני בחור דתי.יש אנשים בחברה שלי שמחככים ידיים בהנאהלאור הסיפור שלך."נו,למה ציפיתם?! זו בדיוק התרבות החילונית.הריקנית,זולה,אלימה."
לצערי,אני חושב שנעשה לעצמינו עבודה קלה אם נסתפק בזה.האמת המרה היא שכולנו קרבנות של שטיפת המוח התרבותית הזו.חשבון הנפש שנדרש כעת הוא משהושכולנו חייבים לעצמינו.מי מאיתנו יכול לומר שהוא נקיממחשבות של מדידת הישגיו ואושרו בהשוואה לאחרים והערכת דברים לפי מה שנחשב בעיני החברה במקום לפי מה שנחשב בעיני החברה במקום לפי מה שהם שווים באמת? האם אנחנו יכוליםלומר בביטחון שתרבת הרייטינג,הפוזות והחיצוניות פוסחת עלינו?
אנשים אומרים שכוכב נופל זה הזמן להביע משאלה.כן אני יודע,שזו אמונה טפלה.אבל בכל זאת ארשה לעצמי להביע משאלה קטנה.הלוואישהסיפור הנורא שלך ישמש לכולנו תמרור אזהרה. הלוואישהוא ינער קצת את האנשים לשים על השולחן שאלות נוקבות הנוגעות לכל התרבות המודרנית ולמה שהיא עושהלנו ,שאלות שכל כך הרבה זמן אנחנו מתעקשים להדחיק.
הפרסום שלך ,דודו,בא לך בעיקר בזכות הופעות הבידור בטלוויזיה.וצריך לומר את האמת,שלא פעם ניצלת אתהמעמד שלך כדי לעזור לאנשים במצוקה,ועד היום יש הטוענים שהם חבים לך את חייהם.אפילו אחרי מותך זכית לתרום חלק מאיבריך לאנשים שהיו זקוקים להשתלה.אני מאחל לך ,דודו,שלמרות אקורד הסיום הצורם שלהחודשים האחרונים תיחרט בזיכרונו של עם ישראל בזכותהדברים הטובים שעשית,והיו כאלה לא מעט,ויהיו הם לעילוי נשמתך.
