בש"א 205710/09, עאמר ראדי נ' רשות השידור
כבוד השופט מנחם (מריו) קליין
29.07.2009
העובדות:
1. לטענת רשות השידור המבקש החזיק מקלט טלוויזיה בזמנים הרלוונטיים לתביעה ולא שילם את דמי אגרת הטלוויזיה העולים בצירוף הקנסות לסכום התביעה. המבקש דחה את טענות המשיבה. לשיטתו, החזיק במקלט טלוויזיה עד שנת 2004 ושילם כל חוב למשיבה בגין החזקת הטלוויזיה עד שנה זו. בסוף שנת 2004 זרק את הטלוויזיה לאחר שזאת התקלקלה ומאז ועד שנת 2008 לא החזיק טלוויזיה מסיבות דתיות. בסוף שנת 2008 רכש טלוויזיה לבקשת ילדיו.
החלטה:
2. גדר המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם היה על הנתבע להודיע לתובעת באשר להשלכת המקלט מביתו. החובה החוקית למסירת הודעה על - ידי המחזיק מופיעה בתקנה 6 לתקנות רשות השידור (אגרה בעד מקלט טלוויזיה): "אדם המוכר או מעביר בדרך אחרת מקלט טלוויזיה לאדם אחר, יודיע על כך בכתב למנהל, תוך שלושים ימים ממכירת המקלט או העברתו, ויציין בהודעתו את השם המלא, המען ומספר הזהות של הקונה או מקבל ההעברה". בתקנות לא קיימת כל חובה למסור הודעה לתובעת במקרה של השמדת המקלט או זריקתו והפקרתו לרבים.
3. משחדל המבקש להחזיק במקלט הטלוויזיה, לא קיימת חבות מצידו באשר לתשלום. פרשנותו התכליתית של תקנה 6 הינה יצירת חיוב נוסף בדרך זו של מסירת דיווח לרשות השידור. על ידי יצירת היקש בין תקנה זו לבין תקנה 8, נראה כי המחוקק ביקש ליצור מנגנון אשר יאפשר יעילות כלכלית, על ידי כך שהמחזיק הנוכחי מחויב למסור דיווח לרשות בשל מכירתו או העברתו של המקלט לאדם אחר וזאת על-מנת לסייע בידי הרשות ליצור גביה יעילה של האגרה על פי חוק, ובמידה ולא יעשה כן תטיל הרשות את חיובי האגרה על המחזיק או המעביר וזאת מהסיבה כי המחזיק פעל ברשלנות בשל אי דיווח, ובכך גרם לחסרון כיס לרשות. במצב דברים בו מושלך מקלט הטלוויזיה נראה כי אי מסירת ההודעה לרשות איננה יכולה להביא למסקנה שהמבקש המשיך להיות הבעלים של המקלט וזאת מהסיבה שמשהופקר המקלט פוקעת הבעלות. זאת ועוד, לשון התקנות ברור ומתייחס למכירה או העברה לאדם אחר. המדובר בחוק ובתקנות המטילות חבות על אזרח וככאלו אין מקום להרחבת הפרשנות ולהטלת חובות נוספים על אזרחים. ככלל שאין כל מקום ליצור חובות כלשהן על האזרח, אלא אם כן היו מצויות בהוראות סטטוטוריות מפורשות.
כבוד השופט מנחם (מריו) קליין
29.07.2009
העובדות:
1. לטענת רשות השידור המבקש החזיק מקלט טלוויזיה בזמנים הרלוונטיים לתביעה ולא שילם את דמי אגרת הטלוויזיה העולים בצירוף הקנסות לסכום התביעה. המבקש דחה את טענות המשיבה. לשיטתו, החזיק במקלט טלוויזיה עד שנת 2004 ושילם כל חוב למשיבה בגין החזקת הטלוויזיה עד שנה זו. בסוף שנת 2004 זרק את הטלוויזיה לאחר שזאת התקלקלה ומאז ועד שנת 2008 לא החזיק טלוויזיה מסיבות דתיות. בסוף שנת 2008 רכש טלוויזיה לבקשת ילדיו.
החלטה:
2. גדר המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם היה על הנתבע להודיע לתובעת באשר להשלכת המקלט מביתו. החובה החוקית למסירת הודעה על - ידי המחזיק מופיעה בתקנה 6 לתקנות רשות השידור (אגרה בעד מקלט טלוויזיה): "אדם המוכר או מעביר בדרך אחרת מקלט טלוויזיה לאדם אחר, יודיע על כך בכתב למנהל, תוך שלושים ימים ממכירת המקלט או העברתו, ויציין בהודעתו את השם המלא, המען ומספר הזהות של הקונה או מקבל ההעברה". בתקנות לא קיימת כל חובה למסור הודעה לתובעת במקרה של השמדת המקלט או זריקתו והפקרתו לרבים.
3. משחדל המבקש להחזיק במקלט הטלוויזיה, לא קיימת חבות מצידו באשר לתשלום. פרשנותו התכליתית של תקנה 6 הינה יצירת חיוב נוסף בדרך זו של מסירת דיווח לרשות השידור. על ידי יצירת היקש בין תקנה זו לבין תקנה 8, נראה כי המחוקק ביקש ליצור מנגנון אשר יאפשר יעילות כלכלית, על ידי כך שהמחזיק הנוכחי מחויב למסור דיווח לרשות בשל מכירתו או העברתו של המקלט לאדם אחר וזאת על-מנת לסייע בידי הרשות ליצור גביה יעילה של האגרה על פי חוק, ובמידה ולא יעשה כן תטיל הרשות את חיובי האגרה על המחזיק או המעביר וזאת מהסיבה כי המחזיק פעל ברשלנות בשל אי דיווח, ובכך גרם לחסרון כיס לרשות. במצב דברים בו מושלך מקלט הטלוויזיה נראה כי אי מסירת ההודעה לרשות איננה יכולה להביא למסקנה שהמבקש המשיך להיות הבעלים של המקלט וזאת מהסיבה שמשהופקר המקלט פוקעת הבעלות. זאת ועוד, לשון התקנות ברור ומתייחס למכירה או העברה לאדם אחר. המדובר בחוק ובתקנות המטילות חבות על אזרח וככאלו אין מקום להרחבת הפרשנות ולהטלת חובות נוספים על אזרחים. ככלל שאין כל מקום ליצור חובות כלשהן על האזרח, אלא אם כן היו מצויות בהוראות סטטוטוריות מפורשות.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
