באחת הסצנות המפורסמות בסרט הקלאסי ":הטוב, הרע והמכוער" משתכשך לו אלי וואלך "הרע" באמבטיה מלאת קצף. בגדיו מונחים ברישול ליד אותה אמבטיה בבית מלון נידח.לפתע, פורץ לחדרו גבר מכוון אליו אקדח שלוף ומתחיל להסביר לו באריכות מדוע הוא מתכוון להרוג אותו על כל העוול שהוא גרם לו ,כולל פציעתו ביד הימין הטובה שלו.אלי וואלך מקשיב לו בקשב רב ובעניין מדומה. לפתע , הוא יורה בו באקדח שהיה מוסתר מתוך מי האמבטיה."When you have to shot .shot .don't talk"
הוא פולט לעבר הגופה.
למיטב זכרוני הופק הסרט בשנת 1966 וכיכבו בו גם קלינט איסטווד ולי ואן קליף. ניתן לבחון את הסרט הזה גם תחת ההגדרות של תורת המשחקים ולהבין את האינטראקציה בין שלושת היריבים בהגדרות אלו.הגדרות של opponents .כמובן שלאורך הסרט ניתן היה לאבחן התנהגויות שונות שכל כוונתן להביא לרווח המקסימאלי של מציאת האוצר ולקיחתו כשלל.
היום לפני שישים וארבע שנים בשני לספטמבר 1945: יפן נכנעת ללא תנאים. בכירים יפנים חתמו על כניעה ללא תנאים והביאו לסיום שש שנים של מלחמת העולם השנייה. בנוכחות 50 גנרלים מכוחות בעלות הברית, עלו הנציגים היפנים ו לספינת הקרב האמריקאית "מיזורי" שעגנה במפרץ טוקיו כדי לחתום על ההסכם. היפנים נכנעו ללא תנאי בשל הטלת שתי פצצות האטום בשישי ובתשיעי לאוגוסט על הערים הירושימה ונגסאקי.היטיב להגדיר זאת מפקד כוחות בעלות הברית, הגנרל דגלאס מק'ארתור, התייחס להפצצה הגרעינית של הירושימה ונגסאקי ואמר כי הצעד הצבאי "שינה את התפיסה המסורתית של מלחמה".
נכון,ללמוד מההיסטוריה. חשוב ללמוד מההיסטוריה. לא תמיד ניתן להשליך ממנה על העתיד או על ההווה.לעתים, אלו אירועים אקראיים שאינם ניתנים למדידה הסתברותית. אבל ניתן ללמוד משני האירועים הללו שאחד מהם פיקטיבי לחלוטין, אינו אמיתי והוא סרט בסך הכול .לעומתו האירוע השני הוא אירוע מכונן, אדיר בכל קנה מידה עולמי.שינה סדרי בראשית בעולמנו ופתח את מה שמוגדר היום "מאזן האימה" בין מדינות שונות בעימותים אזוריים וגלובליים.
במדינת ישראל מתרחשים דברים כל הזמן.לא כולם באחריות משטרת ישראל.לעיתים המשטרה מגיעה לאחר קרות האירוע שעד להתרחשותו הוא היה בגדר התנהגות נורמטיבית או תחת אחריות שירותי הרווחה או החינוך או הפנים.האירוע האלים שהוא התוצר הסופי נופל לפיתחה של המשטרה.לא תמיד,או בדרך כלל אין זה באחריות המשטרה היא מטפלת רק בתוצר הסופי האלים שבו.
מה ניתן ללמוד משני אירועים אלו שאינם קשורים זה בזה ונאספו יחדיו במאמר זה רק בשל החלטה של העורך (אני).ניתן למצוא נקודות השקה גם בין שני אירועים שאינם על רצף של זמן, מהות, תוכן ומציאות עכשווית. לעניות דעתי, לא ניתן ללמוד הרבה רק לזכור את ההיסטוריה ואת היכולת של אירוע בדיד להשפיע על מעגלים רחבים בחיינו.
ד"ר אבי זלבה
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני
