טקס חינה מאת דודי בר יוסף
החינה או חנה כמו שהתקיים בקרב גולי יהדות המגראב ובכללם היהודים ממוצא מרוקני, היווה מדרגה חשובה להכנת הכלה, למעבר מחיי ילדות בבית הוריה לעלמת חן שתעתיק את מגוריה לבית החתן ומשפחתו, ליל החינה היה למעשה גם "יום ההתנתקות" של הכלה ממשפחתה, לא מדובר בפרידה עם קונוטציה שלילת, יחד עם זאת אנו עוסקים בהתנתקות מחייה כנערה והפיכתה לאישה שמתגוררת בחסות בעלה. למעשה הפרידה הייתה נוקשה בחברה שאינה שוויונית כלפי נשים.
מהגרים חדשים
העלייה לישראל בראשית שנות החמישים, חשפה את העולים מארצות הגולה, לתרבות המערב על יתרונותיה וחסרונותיה, בולט במיוחד ההבדל ביחס המתירני והשוויוני כלפי מעמד האישה. הנשים בקרב קהילת העולים ממרוקו הפכו לפחות תלויות במערכות היחסים הבין אישים זה התבטא בעיקר בעצמאות נשית הן באורח חייהם, בלבוש, בתפיסה החברתית והן בהשפעתם על החברה הישראלית הפרו מערבית, הנשים בארץ קיבלו תפקידים בכל הרבדים החברתיים והחלו משפעים ואף מובילים שינוים חברתיים בעצמן.
טקס החינה תפנית
התפנית במעמד החברתי של האישה בישראל המערבית בתפיסותיה החברתיות, גרם לשינוי בדפוסי המחשבה המסורתיים ובכללם טקס חינה, שינוי הסטאטוס הביאו אומנם לשינוי בבסיס טקס החינה המסורתי, אבל בהחלט לא במהותו ולא בסמלים המתקשרים לטקס עתיק היומין חינה.
במשך העשורים האחרונים החלה מגמה של צעירים ישראלים שנולדו בארץ בני עדות המזרח לחזור לשורשיהם מהארצות מהם הגיעו הוריהם לישראל, מתוך הזדהות עמוקה עם המסורת, טקס החינה קיבל משמעות שונה בעקבות הסדר החברתי שהשתנה ושבר את המוסכמות שהיו נחלת היהודים בגולה. אם הפוקוס בחינה המסורתית היה על הכנת הכלה לחיי האישות החדשים והיפרדות מהמשפחה, היום השתנתה ההיררכיה המחשבתית לגבי טקס חינה, בימים אלו של תחילת המאה החדשה, מאופיין טקס חינה בפוקוס על הזוגיות כאשר המשמעות העיקרית של הטקס נשארה רק מהצד המיסטי של הטקס מצדו הסימבולי והקשרו לחגיגת טקס חינה כמסיבת הכנה לחתונה..
כלומר אם בעבר היה הטקס התמקד באישה מכיוון שזו הייתה מעין מסיבת פרידה, מתוך ההשקפה החברתית לגבי מעמד האישה כפי שהייתה תפיסתם של ההורים בדורות הקודמים, בימנו המשמעות של האישה בטקס חינה מועטה מאוד ובספק אם בכלל, כאשר הפולחן סביב טקס חינה מוסב לזוגו החדש.
איך משמרים את טקס החינה?
טקס החינה הוא אירוע מתוכנן עם כללים דיי ברורים בעיקרם ובליווי הסימנים המסורתיים המוכרים בעלי המשמעויות הסימבוליות הקשורות במזל, שפע, פריון והצלחה.
מחד גיסא; שומר טקס החינה על המסורת החברתית שהייתה נחלת העבר ומאידך מאפשר הכנסת אלמנטים חדשים על בסיס הערכים הנשענים על העבר. בהתאם לשינוי הנסיבות החברתיות כתוצאה מהעלייה לארץ ישראל, טקס חינה מסורתי הותאם לשינוי החברתי שהתחולל בקרב יהודי הגולה שעלו לארץ. הרצון לשמר טקס חינה מסורתי בצורתו המקורית ולחזק את הקשר למסורת שהיא חלק בלתי נפרד ההוויה הקיומית שלנו כעם המכבד את העבר של כל חלקיו וכל המסורות המתגבשות למסורת בעידן החדש, גרם לשינוי בעצם ייעודו של טקס חינה כפי שנחגג במקור בארצות הגולה.
מעבר בין תרבויות ושמירה על טקס חינה מקורי
המעבר מתרבות אחת בה היה קשור טקס החינה במעמד האישה בעיקר, לתרבות שונה, מערבית בתפיסתה, בה לאישה יש מעמד שווה מבחינה חברתית, יאפשר הכנסת אלמנטים חדשים לטקס חינה, הנובעים מכורח הנסיבות החדשות וההשתלבות של המהגרים בחברה המערבית. השינוי שהתחולל עם העלייה לארץ ישראל, הוביל לירידה בחשיבות של טקס החינה בתור טקס שנועד לכלה בימים בה התפיסה האידאולוגית לגבי מעמד האישה הייתה כל כך שונה מכפי שהיא כיום מצד אחד ומן העבר השני התפתחות של טקס חינה חדש השומר על העבר ומשתלב בתפיסה החברתית העכשווית.
רשם: דודי בר יוסף
החינה או חנה כמו שהתקיים בקרב גולי יהדות המגראב ובכללם היהודים ממוצא מרוקני, היווה מדרגה חשובה להכנת הכלה, למעבר מחיי ילדות בבית הוריה לעלמת חן שתעתיק את מגוריה לבית החתן ומשפחתו, ליל החינה היה למעשה גם "יום ההתנתקות" של הכלה ממשפחתה, לא מדובר בפרידה עם קונוטציה שלילת, יחד עם זאת אנו עוסקים בהתנתקות מחייה כנערה והפיכתה לאישה שמתגוררת בחסות בעלה. למעשה הפרידה הייתה נוקשה בחברה שאינה שוויונית כלפי נשים.
מהגרים חדשים
העלייה לישראל בראשית שנות החמישים, חשפה את העולים מארצות הגולה, לתרבות המערב על יתרונותיה וחסרונותיה, בולט במיוחד ההבדל ביחס המתירני והשוויוני כלפי מעמד האישה. הנשים בקרב קהילת העולים ממרוקו הפכו לפחות תלויות במערכות היחסים הבין אישים זה התבטא בעיקר בעצמאות נשית הן באורח חייהם, בלבוש, בתפיסה החברתית והן בהשפעתם על החברה הישראלית הפרו מערבית, הנשים בארץ קיבלו תפקידים בכל הרבדים החברתיים והחלו משפעים ואף מובילים שינוים חברתיים בעצמן.
טקס החינה תפנית
התפנית במעמד החברתי של האישה בישראל המערבית בתפיסותיה החברתיות, גרם לשינוי בדפוסי המחשבה המסורתיים ובכללם טקס חינה, שינוי הסטאטוס הביאו אומנם לשינוי בבסיס טקס החינה המסורתי, אבל בהחלט לא במהותו ולא בסמלים המתקשרים לטקס עתיק היומין חינה.
במשך העשורים האחרונים החלה מגמה של צעירים ישראלים שנולדו בארץ בני עדות המזרח לחזור לשורשיהם מהארצות מהם הגיעו הוריהם לישראל, מתוך הזדהות עמוקה עם המסורת, טקס החינה קיבל משמעות שונה בעקבות הסדר החברתי שהשתנה ושבר את המוסכמות שהיו נחלת היהודים בגולה. אם הפוקוס בחינה המסורתית היה על הכנת הכלה לחיי האישות החדשים והיפרדות מהמשפחה, היום השתנתה ההיררכיה המחשבתית לגבי טקס חינה, בימים אלו של תחילת המאה החדשה, מאופיין טקס חינה בפוקוס על הזוגיות כאשר המשמעות העיקרית של הטקס נשארה רק מהצד המיסטי של הטקס מצדו הסימבולי והקשרו לחגיגת טקס חינה כמסיבת הכנה לחתונה..
כלומר אם בעבר היה הטקס התמקד באישה מכיוון שזו הייתה מעין מסיבת פרידה, מתוך ההשקפה החברתית לגבי מעמד האישה כפי שהייתה תפיסתם של ההורים בדורות הקודמים, בימנו המשמעות של האישה בטקס חינה מועטה מאוד ובספק אם בכלל, כאשר הפולחן סביב טקס חינה מוסב לזוגו החדש.
איך משמרים את טקס החינה?
טקס החינה הוא אירוע מתוכנן עם כללים דיי ברורים בעיקרם ובליווי הסימנים המסורתיים המוכרים בעלי המשמעויות הסימבוליות הקשורות במזל, שפע, פריון והצלחה.
מחד גיסא; שומר טקס החינה על המסורת החברתית שהייתה נחלת העבר ומאידך מאפשר הכנסת אלמנטים חדשים על בסיס הערכים הנשענים על העבר. בהתאם לשינוי הנסיבות החברתיות כתוצאה מהעלייה לארץ ישראל, טקס חינה מסורתי הותאם לשינוי החברתי שהתחולל בקרב יהודי הגולה שעלו לארץ. הרצון לשמר טקס חינה מסורתי בצורתו המקורית ולחזק את הקשר למסורת שהיא חלק בלתי נפרד ההוויה הקיומית שלנו כעם המכבד את העבר של כל חלקיו וכל המסורות המתגבשות למסורת בעידן החדש, גרם לשינוי בעצם ייעודו של טקס חינה כפי שנחגג במקור בארצות הגולה.
מעבר בין תרבויות ושמירה על טקס חינה מקורי
המעבר מתרבות אחת בה היה קשור טקס החינה במעמד האישה בעיקר, לתרבות שונה, מערבית בתפיסתה, בה לאישה יש מעמד שווה מבחינה חברתית, יאפשר הכנסת אלמנטים חדשים לטקס חינה, הנובעים מכורח הנסיבות החדשות וההשתלבות של המהגרים בחברה המערבית. השינוי שהתחולל עם העלייה לארץ ישראל, הוביל לירידה בחשיבות של טקס החינה בתור טקס שנועד לכלה בימים בה התפיסה האידאולוגית לגבי מעמד האישה הייתה כל כך שונה מכפי שהיא כיום מצד אחד ומן העבר השני התפתחות של טקס חינה חדש השומר על העבר ומשתלב בתפיסה החברתית העכשווית.
רשם: דודי בר יוסף
דודי בר יוסף מנהל אומנותי של להקת מתופפים מתופפי המדבר
ניהול תוכן בנושא חינה לפורטל החינה הישראלי
חוגגים בר מצווה בכותל כל המידע הנחוץ
ניהול תוכן בנושא חינה לפורטל החינה הישראלי
חוגגים בר מצווה בכותל כל המידע הנחוץ
