שופט כל הארץ 

שופט כל הארץ / מאמר מאת יהודה בכר

שיפוט נקי מכל רבב

השיפוט המוצלח ביותר הוא אותו שיפוט נקי מכל רבב, כשהוא מנותק מכל השפעה חיצונית לו, אבל המתחשב בהקשר של הבאים להשפט לפניו, היינו עברם, המניעים שלהם ותוצאות המעשה שעשו. על השופט להיות רוחני ולקבל את הסמכות והידע מהעליון ממש. ולשם כך עליו להיות בעל ראיה כוללת וחשיבה יצירתית ממש. כל משפט הוא חד פעמי עבור הנשפטים ועבור השופט, ואין משפט אחד דומה לאחר מכל בחינה שהיא. לכן השופטים הלוקחים על כתפיהם את המשימה החשובה הזו, הם מורי הדרך בדורם. חלקם מיצרים את המציאות של חיי העם והאומה, ומביאים לידי ביטוי בשפיטה שלהם את המסורת הטובה והחשובה שקדמה להם.

המלך כשופט בשער

חשוב להבין את חשיבותו של השופט כבן אדם שיש לו גוף ונשמה, ערכים ומחשבות כפי שיש לכל אדם. שופט שבגבול היכולת שלו כבן אדם, מיצג את החלק הגבוה באופן קיצוני. יצוג השפיטה הוא בראש. במרכזים העליונים של הגוף ובאזור פי האל שנמצא בעורף של כניסת הרוח האלוהית אל תוך ונבכי האדם החושב והמדבר. זה שיודע ויכול להעביר דרכו ובאמצעותו את כל הידע הנרכש והתובנות היורדות אליו מהעליון. הדרך החשובה ביותר היא דרך המלך. דרכו של המלך כשופט בשער במקום בו נמצאים כל "נדחי עמו ישראל" שבבוא העת כפי שאומר הנביא, יתחברו "עצם אל עצמו" וגם "הנה אני מביא בכם, רוח-וחייתם". שער שהוא השיער בגוף. והמקום בו צריך הצדק להיראות.

מנהיגות - המוח שהוא המלך

כפי שידוע לנו, משה רבנו לא היה מלך, אך מנהיגותו החד פעמית הטביעה את חותמה על שלוש הדתות המונותאיסטיות. יכולתו למשוך אליו את הרוח האלוהית ולהיות מנסרה לאור האלוהי, היא שמיחדת אותו. פירוט ופירוק האור האלוהי לצבעים כפי שעושה הדעת בפירוק רוח האלוהות לתובנות שמגיעות בסופו של דבר למקום הנמוך ביותר. כפי שהמוח מעביר את הפקודות ומקבל את התחושות דרך הנוירונים אפילו אל השערות והצפרניים שבגוף, שהם החלק הפיסי הנמוך ביותר בגוף, הנמצא במקומות שלכאורה אנו רואים בקצוות של הגוף, לצורך ההגנה ושמירה על הפתחים שבגוף (גבות עיניים, שפם וזקן וכו..), וכשאנו מסירים אותם מגופנו, אין לנו תחושה קשה. האיזור הזה כל כך מרוחק מהמוח, שנראה שאין לו חשיבות כלל. אך האם זה נכון?


שופט בשער - העברת מסרים בשערים

הדעת והאור האלוהי מגיעים לכל מקום לפי יכולת הקיבולת וההכלה של אותו מקום. הורדת האור והדעת הם פעולה של איסוף והגשמה. השפיטה היא פעולה דומה של העברת מסרים מהעליון ומהמרכז אל כל מקום שזקוק לזה, אפילו לתכונה הרוחנית שנקראת שיער או שער (העיר) וצפורניים, שהם מרוחקים ממרכז הגוף ומצויים בפתחים ובשערים, במקום ששם צריך להיראות משפט צדק, גם אם נראה לנו או יש לנו תחושה שאין להם ערך או משמעות כלל. משורר תהילים מצביע על כך בפסוקים אלה: "ארומימך ה' כי דיליתני". משפט הצדק הוא כמו דליית מיים חיים מתוך באר. המים בבאר נמצאים במקום הנמוך ביותר, בתוך הבאר ומשם צריך להעלות אותם. המים האלה הם אותם "נידחי עמו ישראל" שבתוכם הם מים חיים, אך כשהם במצב האשלייתי והנמוך שלהם, כלפי חוץ (בחיצוניות ) נראה שהם לא חשובים וללא יכולת להחיות. אצל הקב"ה המצב הוא לא כזה. כיוון שהוא יודע מי הם ומה הם, הוא דולה אותם מתוך הבאר. מהמקום הנמוך והמרוחק ההוא, הוא מראה לנו את הערך האמיתי שלהם. "דיליתני" מראה על הישועה והריפוי שנובעים מתוך המצוקה. גם נתינת הערך האמיתי, גם העלאה והבאה למקום הנכון למעלה, בהחזירו אותו לתודעה ולסדר היום, וגם ריפוי, הדרכה והגנה, במשמעות שמצאנו בקוד הרוחני שיער (הגוף) או שער (העיר), והחזרתם לקונצנזוס ולסדר היום החברתי. ויתרה מכך. כיוון שהקב"ה מחייה מתים, הוא משלים את החסר ומחבר את החיבורים בגוף ומחזיר לתוכו את הנשמה ומחייה אותו מחדש ממש כפי שמנבא הנביא יחזקאל "עצם אל עצמו". כלומר מדובר פה בפעולה של שימור האנרגיות והשבה לקדמותו בכל מצב. ואין דבר שהוא בלתי אפשרי, כיוון שהוא "משיב הרוח ומוריד הגשם", כלומר משיב לגוף את הרוח שהיא הנשמה שיצאה ממנו עד להתגשמתו המלאה של הגוף הפיסי.


כדי לחזק את משמעות הקוד הרוחני הזה שיער ושער שדרכם נמשכים לעולם השפע והחיים, להדרכה, ריפוי והגנה, אביא מספר דוגמאות:

אצל שמשון הגיבור למשל ידוע שכוחו היה בשערות ראשו דווקא. במקום שלכאורה הוא הפחות נחשב ופחות לגיטימי. אפילו בריפוי רוחני דוגמת צרעת ידוע שחלק מהטיפול הוא גילוח שערות הגוף והוצאת המצורע מחוץ לתחום היישוב היינו אל מחוץ לשער. כלומר הדברים הבלתי חשובים של הגוף מקבלים מימד שונה מזה שאנו היינו מצפים. והסיבה היא הגשמת הרוח והאור האלוהי באדם שמתבטאים גם במקומות הבלתי צפויים האלה. ראיה זו לוקחת בחשבון מבחינה חברתית את השכבות הנחשלות בחברה, אלה שאולי היינו יכולים לזלזל בהן כי איננו רואים את תרומתן לחברה וזה מקומם בפתחי ושערי העיר. באה ההתייחסות הזו כפי שראינו, וקובעת מחדש את ההירארכיה החברתית. והשופט חייב לקחת זאת בחשבון. שופט שלא יקח זאת בחשבון, איננו פועל מתוך הרוח והאור האלוהיים. לכן מנהיגותו מוטלת בספק. גם על המלך המשיח נאמר שיבוא עני ורוכב על חמור. בספר זכריה פרק ט', שבו נאמר: "גילי מאד בת-ציון, הריעי בת ירושלם, הנה מלכך יבוא לך, צדיק ונושע הוא; עני ורכב על-חמור, ועל-עיר בן-אתנות". כלומר הגאולה תפתח מתוך החוסר והעוני. משם יבוא המשיח ותבוא הגאולה. זוהי פעולה של חידוש והשבה לקדמותו, כפי שכתבתי למעלה. ישועת השם באה מתוך המצוקה כפי שראינו גם ביציאת מצרים :

ועתה, הנה צעקת בני-ישראל באה אלי; (שמות ג' ט'). זו הסיבה להתערבותו. פיזור השקר והאשליה שבמציאות, כדי לגלות ולחשוף את האמת במשפט הצדק בעולם.

המלך שלמה הוא השופט האולטימטיבי בעניין זה. הדגמת משפט שלמה מראה על חיבור לאלוהי וראיית האמת כחלק מהמציאות שעל פיה יפול דבר במשפט. מי היה מעלה בדעתו שבמהלך משפט כזה כפי שכתוב:

"ויאמר המלך, גזרו את-הילד החי לשנים; ותנו את-החצי לאחת, ואת-החצי לאחת. כו ותאמר האשה אשר-בנה החי אל-המלך, כי-נכמרו רחמיה על-בנה, ותאמר בי אדני תנו-לה את-הילוד החי, והמת אל-תמיתהו; וזאת אמרת, גם-לי גם-לך לא יהיה--גזרו. כז ויען המלך ויאמר, תנו-לה את-הילוד החי, והמת, לא תמיתהו: היא, אמו. {ס} כח וישמעו כל-ישראל, את-המשפט אשר שפט המלך, ויראו, מפני המלך: כי ראו, כי-חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט. {ס}"

לחלק את התינוק לשניים שהוא אכזרי וקשה מאין כמותו, יוכל לקבוע את גורל המשפט. הוא הרי מבוסס על ידע עצום וחוכמת חיים של האדם, וראייה חסרת פשרות לטווח ארוך של מהות האדם. זוהי חוכמה עילאית אלוהית, והשופט הזה הוא לא רק שופט בשער, ששופט לפי מה שרואה או שומע, הוא שופט ממקום רם ונישא של "שופט כל הארץ", שזו הרמה הגבוהה ביותר. ל "שופט כל הארץ" אנו אומרים "השיבה שופטינו כבראשונה". כדי שיהיו חלק מהאמת הגלויה בתוך העולם, עבורם ועבור כל עמו ישראל כפי שאומר הנביא יחזקאל בפרק ל"ז:

הנה אני מביא בכם, רוח--וחייתם. ו ונתתי עליכם גידים והעליתי עליכם בשר, וקרמתי עליכם עור, ונתתי בכם רוח, וחייתם; וידעתם, כי-אני יהוה. ז וניבאתי, כאשר צוויתי; ויהי-קול כהינבאי, והנה-רעש, ותקרבו עצמות, עצם אל-עצמו. ח וראיתי והנה-עליהם גידים, ובשר עלה, ויקרם עליהם עור, מלמעלה; ורוח, אין בהם. ט ויאמר אליי, הינבא אל-הרוח; הינבא בן-אדם ואמרת אל-הרוח {ס} כה-אמר אדוניי יהוה, מארבע רוחות בואי הרוח, ופחי בהרוגים האלה, ויחיו. י והינבאתי, כאשר ציווני; ותבוא בהם הרוח ויחיו, ויעמדו על-רגליהם--חיל, גדול מאוד-מאוד. יא ויאמר, אליי, בן-אדם, העצמות האלה כל-בית ישראל המה; הנה אומרים, יבשו עצמותינו ואבדה תקוותנו--נגזרנו לנו. יב לכן הינבא ואמרת אליהם, כה-אמר אדוניי יהוה, הנה אני פותח את-קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם, עמי; והבאתי אתכם, אל-אדמת ישראל. יג וידעתם, כי-אני יהוה: בפתחי את-קברותיכם, ובהעלותי אתכם מקברותיכם--עמי. יד ונתתי רוחי בכם וחייתם, והנחתי אתכם על-אדמתכם; וידעתם כי-אני יהוה, דיברתי ועשיתי--נאום-יהוה. {פ}

טו ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור. טז ואתה בן-אדם, קח-לך עץ אחד, וכתוב עליו ליהודה, ולבני ישראל חבריו; ולקח, עץ אחד, וכתוב עליו ליוסף עץ אפריים, וכל-בית ישראל חבריו. יז וקרב אותם אחד אל-אחד, לך--לעץ אחד; והיו לאחדים, בידך. יח וכאשר יאמרו אליך, בני עמך לאמור: הלוא-תגיד לנו, מה-אלה לך. יט דבר אליהם, כה-אמר אדוניי יהוה, הנה אני לוקח את-עץ יוסף אשר ביד-אפריים, ושבטי ישראל חבריו; ונתתי אותם עליו את-עץ יהודה, ועשיתים לעץ אחד, והיו אחד, בידי. כ והיו העצים אשר-תכתוב עליהם, בידך--לעיניהם. כא ודבר אליהם, כה-אמר אדוניי יהוה, הנה אני לוקח את-בני ישראל, מבין הגויים אשר הלכו-שם; וקיבצתי אותם מסביב, והבאתי אותם אל-אדמתם. כב ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ, בהרי ישראל, ומלך אחד יהיה לכולם, למלך; ולא יהיו-עוד לשני גויים, ולא ייחצו עוד לשתי ממלכות עוד. כג ולא ייטמאו עוד, בגילוליהם ובשיקוציהם, ובכול, פשעיהם; והושעתי אותם, מכול מושבותיהם אשר חטאו בהם, וטיהרתי אותם והיו-לי לעם, ואני אהיה להם לאלוהים. כד ועבדי דויד מלך עליהם, ורועה אחד יהיה לכולם; ובמשפטיי ילכו, וחוקותיי ישמרו ועשו אותם. כה וישבו על-הארץ, אשר נתתי לעבדי ליעקוב, אשר ישבו-בה, אבותיכם; וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם, עד-עולם, ודויד עבדי, נשיא להם לעולם. כו וכרתי להם ברית שלום, ברית עולם יהיה אותם; ונתתים והרביתי אותם, ונתתי את-מקדשי בתוכם לעולם. כז והיה משכני עליהם, והייתי להם לאלוהים; והמה, יהיו-לי לעם. כח וידעו, הגויים, כי אני יהוה, מקדש את-ישראל--בהיות מקדשי בתוכם, לעולם. {פ}

אור ואהבה
יהודה בכר
054-4590578
y_bahar@netvision.net.il
http://hola.yeladudim.co.il/hola/

מחבר הספר "מאסטרים של אור ואהבה" בהוצאת גוונים