מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
נומרולוגיה בפרשה:
משה מצווה את בני ישראל: "כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו" (דברים כ"ו/יב'). מגמת הדברים להלן היא להבהיר את השימוש המיוחד שנעשה במספר 10 לצרכי מעשר. למה 1 מתוך 10? מדוע לא מידה אחרת?
לאחר שאברהם אבינו גבר על המלכים, וחילץ את לוט בן אחיו משביו, הוא נפגש עם מלכיצדק מלך שלם, שהיה כהן לאל-עליון. הכהן בירך את אברם, ו'בתמורה' נתן לו אברם מתנה: "וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל" (בראשית י"ד/כ'). ניכר שאברהם לא חיכה לציווי אלוהי כדי לתת מתנה למלך שלם, אלא מתנתו היתה אות תודה על הברכה, מעשר מכל אשר לקח מן המלכים. כיוצא בכך, יעקב אבינו עזב את באר-שבע ובדרך חלם על סולם אשר בראשו ה', והוא מבטיח לה' בלשון נדר: "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך" (בראשית כ"ח/כב'). שוב ניכרת תופעה זו של מתנה לאות תודה, ושוב ניכרת העובדה כי מתנה זו עשויה בשיעור קבוע של עשירית מהרכוש. ברור, אם כך, שציוויו של משה רבנו על מתן מעשר לה' אינו חידוש שלו אלא היה זה מנהג עתיק לכבד את המלך במעשר, ומלך מלכי המלכים - על אחת כמה וכמה.
מדוע נקטה התורה במעשר, עשירית הרכוש, ולא במספר אחר, נניח שביעית? דומה כי הטעם לכך נובע מסיבה מעשית: פשטות. בימינו יש מס-ערך-מוסף בן 16.5% וקשה לחשב אותו. לעומת זאת, כאשר נותנים מעשר, קל לבצע הוראה זו. דוגמה לכך ניתן להביא ממעשר-בהמה: "וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש לה'' (ויקרא כ"ז/לב'). כלומר: כל בהמה עשירית מסומנת כמעשר, וכך מבדילים בקלות בין הכבשים הנותרים בידי המגדל לבין הכבשים הניתנים לה'.
בימינו, כאשר כל חישובי המס נעשים באמצעי-מיחשוב, אין זה משנה אם קל או קשה לבצע את חישובי המס. מעניין לציין כי לאחר המהפכה הצרפתית סברו המהפכנים כי יש לפשט את המידות, והם אימצו את הרעיון העשרוני והפשטות הכרוכה בו (הם תיקנו קילומטר במקום מייל; קילוגרם במקום פאונד; מעלות צלזיוס במקום פרנהייט). בדרך דומה המציאו המתקנים שבוע בן 10 ימים, הכל בשם הפשטות, ואין לך פשוט מ- 10. לאחר תקופה קצרה נוכחו המתקנים כי שבוע בן 10 ימים אינו נוח, ושבו לשבוע בן 7 ימים.
כללו של דבר, מיסוי של עשירית נוח לחישוב, וכך היה מקובל בעולם העתיק.
פרופ' מאיר בר-אילן
אוניברסיטת "בר-אילן"
מחבר 'נומרולוגיה בראשיתית' ו'נומרולוגיה מקראית'
(ספריית בית-אל)
על המחבר: מאיר בר-אילן (יליד 1951 ), למד ב'נתיב מאיר', מרכז הרב, והמכון הגבוה לתורה שליד אוניברסיטת בר-אילן. הוא בוגר של אוניברסיטת בר-אילן ומרצה בה במחלקה לתולדות ישראל ובמחלקה לתלמוד. בר-אילן עוסק בהיסטוריה חברתית ותרבותית של תקופת התלמוד, ופרסם עד כה כמאה מחקרים בתחומים מגוונים: היסטוריה יהודית, מיגדר נשי, תפילה, אגדה, מאגיה, תנ"ך, ספרות חיצונית, קומראן, ספרות ההיכלות, הפיוט הקדום, יהודי הודו, תולדות הרפואה בין היהודים, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, נומרולוגיה, ועוד. ספריו הקודמים Some Jewish Women in Antiquity, Atlanta, Georgia: ; הם: סתרי תפילה והיכלות, רמת-גן תשמ"ז אסטרולוגיה ומדעים אחרים בין יהודי ארץ-ישראל בתקופות ההלניסטית-רומית ;Scholars Press, 1998. והביזאנטית (בדפוס). מ' בר-אילן הקים אתר אינטרנט, כבר ב 1995- , בו ניתן למצוא חלק ניכר מפרסומיו, רשימות ביבליוגראפיות, מסכת ראש-השנה במהדורה סינופטית, נתונים גנאולוגיים על משפחתו, ועוד. כת
