אני שרה עם אנשים ולאנשים שנים רבות.... זוהי זכות גדולה. מניסיוני כמי ששרה לאנשים ושרה עם אנשים, החוויה המוסיקלית היא בסופו של דבר גורם ממריץ, מרפא, וגורם שינויים.מעל לכל השירה היא שיקוף. הקול האנושי הוא ראי לנפש האדם. לא מעט פעמים נתקלתי במקרים של נשים שחיפשו ביטוי לקול שלהן, הקול הפנימי, ומצאו אותו דרך השירה. הקול השר ביטא את הקול המדבר. לפעמים השירה נשמעה כמו צעקה נואשת שהשתחררה ממקום של מצוקה, לפעמים השירה היא חיוורת וחסרת יכולת, לפעמים היא משדרת עוצמות ,שקשה לאתר מהיכן הגיעו- אבל תמיד היא הביאה שיקוף של תהליכים פנימיים של מי ששרה.
כמו בתדמית חיצונית, אפשר לפעמים למצוא בשירה מניפולציות לתדמית חיצונית זוהרת, בטוחה בעצמה, או לחילופין, ל"פתיחת הלב" והבאת האני שלך אל השומעים.
במה הייתם בוחרים - האם לשדר את היופי החיצוני של קולכם, או להביא את העצב, הכמיהה, הגעגוע, ההתרגשות? לא תמיד אנו בוחרים, לפעמים, כמו ששחקן מביא את החומרים של אישיותו לתפקיד, כך אנו מביאים ממקומות לא מודעים את עצמנו לשירה שלנו.
ניתן ללמוד רבות על אישיות ותכונות של אדם אם תקשיבו היטב לשירתו!!!
