עבודות בחול החלק האחרון 

אחרי שתסיימו לקרוא את הפסקה תעצמו את העיניים ואני רוצה שתריצו את מה שקראתם בדמיון שלכם.

אתם יושבים בבית בשעות הערב 5, 7 נקישה בדלת אתם קמים ופותחים את הדלת עומד בחור צעיר ומוזר מלמל משהו באנגלית מראה לכם ציורים... ואתם לא מבינים איך... אבל אתם מכניסים אותו לבית שלכם וכעבור X זמן הבחור יוצא לכם מהבית עם לפחות 600 שקל בכיס, ל-פ-ח-ו-ת!

רבים המקרים שזה גם 300 יורו ו-500 וגם 1000 (השיא שלי 940 יורו למחירה) ולפעמים גם כלום.

לפני דקה נתתם לבחור שהכרתם אולי לפני שעתיים או שלוש 400 יורו בממוצע, אתם שמחים מרוצים לוחצים לו את היד ומרגישים שקניתם משהו שחשקתם בו כל החיים והבחור הזה... כאילו נשלח משמיים לחיים שלכם היום.

אתם חושבים זה סיפורים... אין בעיה... אני אמשיך!

לא חסרים המקרים שהייתי נכנס לטירות (ממש כך טירות בד"כ שם עבדתי) לא יודע... תחשבו שאתם דופקים בדלת של יצחק תשובה, דלת ובצד השני של הבית יש מזח עם יאכטה, אני נכנס אפילו בלי מאמץ אומר לבעל הבית "קפה, אחד סוכר קצת חלב, א... אתה שותה גם אני מקווה..." ואחרי 15 דקות שאני בבית כבר, פתאום אתם שומעים מבעל הבית... "מה זה... מה אני עושה... (עם מבט מוזר על כוס הקפה שלו) מי אתה?! איך נכנסת..."

מפחיד נכון...

זה אחד הדברים שגיליתי שאני מסוגל לעשות לאנשים, וכשזה היה קורה אני הייתי מבין שעשיתי טעות כלשהי, כי כשלא הייתי עושה טעויות הייתי יוצא עם הרבה כסף מהבית וכשראש הצוות היה בסביבה והייתי מכניס גם אותו לבית אז הייתי יוצא עם עוד יותר כסף, מלא כסף.

אחרי חודשיים בערך הכרתי את אחד הבעלים של החברה (הוא היה תותח) אני לעולם לא אשכח מה שהוא אמר לי... "לב שנים שאני לא בארץ... הייתי כמעט בכל מקום בעולם, ראיתי הרבה סוכנים ואני יודע להגיד לך מה אתה... אתה אפילו עוד לא קרוב ביישום היכולות שלך... מה שאתה יודע לעשות לאנשים בבתים... לא נתפס"

רק באותו היום סגרתי משהו כמו 5000 שקל, וזה עוד כלום!

יותר מאוחר שוב רציתי לעזוב... "אמרתי לעצמי עזוב אתה כבר לא בגיל של העבודה הזאת..." וכמובן כמובן הבעלים מופיע... "מה פתאום אתה עוזב..."

אחד הדברים ששכנעו אותי להישאר עוד קצת היה סיפור שאחד השותפים סיפר למנהל האזור היוצא... ממש במקרה שמעתי את השיחה שלהם... הבעלים סיפר שבתקופה שהוא עבד כראש צוות באוסטרליה (ממש כשפתחו אותה) הגיעה אליו זוג נשוי בשנות ה-30 לחייהם הוא היה בן 32 רואה חשבון במקצועו והיא בת 30 עו"ד. הם החליטו לעשות טיול באוסטרליה לפני שהם מקימים משפחה אבל לא היה להם מספיק כסף (נו אתם יודעים בארץ הממשלה לוקחת הכול, ברור שאין כסף) אז הם החליטו להרוויח אותו במכירת ציורי שמן באוסטרליה ואח"כ לעשות טיול עם הכסף – אתם קולטים...

עכשיו תגידו, באמת אבל, האם אתם הייתם עושים את מה שהזוג הזה עשה (אני בספק! לגבי הרוב המוחלט) הוא אמר לו שבשלושה חודשים שהם עבדו כסוכנים הם חסכו משהו כמו 100,000 שקל ביחד. אחרי זה אמרתי, אם הזוג הזה היה מוכן ל"הקרבת" ה"סטאטוס" שלהם ע"מ לממש אולי חלום ועוד בגיל שלהם... אני כמו פנתר עושה חצי שנה ואפילו אין לי זכות לצייץ.

יש לי עוד כל כך הרבה לספר...

איך נראו המכירות שלי, מה עוד עשיתי שאף אחד לא יאמין לי אפילו, גם אם אני אספר.

כמובן לא כל הסוכנים הצליחו... היו כאלו שחזרו לאמא אחרי שבוע וגם כאלו שחזרו אחרי חודש, אבל זה חלק מהמשחק! לא לכולם יש רעב לכסף! לא כולם מוכנים לשבור מוסכמות שניבנו בחייהם הקצרים! לא כולם נולדו למכור, כך זה בחיים. אבל דבר אחד אני יכול להגיד... חברים סעו לחו"ל אתם חייבים, פשוט חייבים, לעולם לא תדעו למה באמת אתם מסוגלים אם תמשיכו לחיות בצוללת שקוראים לה ישראל, מצער אותי שבמדינה הזאת יש צעירים כל כך שאפתניים והמדינה לא יכולה לספק להם כלום ע"מ שהם יטוסו למעלה וימשכו את כל המדינה אחריהם.

לא חייב עבודה סעו בלי לעבוד, כשיגמר הכסף אז תתחילו לעבוד, אתם לא תאמינו איך שהמחשבה שלכם משתנה בשנייה שאתם עוזבים את ישראל, פשוט לא ניתן לתאר במילים. ועוד טיפ אחרון סעו לבד, לא בחמולות לא בזוגות (למסעדה לא הולכים עם אוכל), בנות אני יודע שזה קשה לבד, אין עם מי לרכל מפחיד ו... ו... ו... הכול תירוצים! ל-ב-ד רק לבד אלא אם פגשתם את החבר או החברה בעונה הראשונה בחו"ל אז אתם יכולים לחזור ביחד לעונה השנייה, אחרת לבד!

זה היה על ציורי שמן ולא עגלות למרות שהקונספט דיי זהה, לא צריך להקשיב לאף אחד זה וזה כמעט אותו הדבר... טכניקות המכירה, סגנון דיבור סגירה, ניתוח לקוח... הכול גם הכסף כמעט אותו דבר בין 5000 ל 8000 דולר בממוצע. יצא קצת ארוך אבל אני חושב שזה דיי משקף את כל הנושא בצורה הכי אובייקטיבית וכל מי שמתלבט מקווה שפתרתי לו את הדילמה, אז שיהיה בהצלחה.