עשרים וארבע (24) שעות היא סדרה מצליחה ביותר בכיכובו של קיפר סאתרלנד בנו של השחקן בקנדי הנודע דונלד סאתרלנד (חוט המחט, מ.א.ש ואחרים).סימתי ואני התחלנו לצפות בסדרה הראשונה מתוך ארבע רק לאחרונה.הרעיון בסדרה המדהימה הזו הוא פשוט: לוקחים יממה בת 24 שעוות. כל שעה היא פרק אחד בסדרה ברזולוציה של אחד לאחד. מרתק תהיה הגדרה ממעיטה לסדרה זו.
בסדרה הזו מעניין אותי לצפות אחר תהליכים מורכבים של נאמנות ובגידה.נאמנות למדינה, לארגון, בגידה באותם ערכים. נאמנות לאישה, לילדים, לאדם השומרים על חייו.סבך מפותל של נאמנויות צולבות וסותרות שעל בסיסן מתרחשת הסדרה הדרמטית הזו.
למי שלא מכיר - ג'ק באואר הוא ראש סוכנות הלוחמה בטרור בלוס אנג'לס .מטוס 747 מתפוצץ מעל לעיר בעקבות תהליך מתוחכם של ניסיון התנקשות במועמד אפרו אמריקאי לנשיאות ארצות הברית.אשתו ובתו נחטפים.אישה בעלת תפקיד חשוב בארגון היא "חפרפרת" תמורת בצע כסף. העוזרת שלו היא המאהבת לשעבר שבגינה הוא עזב את אשתו וחזר אליה.ספור אהבה נרקם בין אחד החוטפים לבתו.אשתו נאנסת על ידי חוטף אחר.בנו של המועמד לנשיאות יואשם ברצח של גבר לבן אשר אנס את אחותו ובתו של דיוויד פאלמר המועמד לנשיאות. כמובן שיש עוד מיני ספורים קטנים השזורים בספור הגדול כיאה לסדרת מתח איכותית.
היפה והמרשים בסדרה הזו בא לידי ביטוי ביכולתו של הבימאי להעמיד בפני הצופה את אותן סוגיות של נאמנויות.את הבגידות.את הקונפליקט המובנה בתוכן.זה אינו פשוט כי תמיד מופיעים עוד ועוד גורמים חדשים רבי השפעה על "התמונה הכוללת".לבימאי ישי היכולת להציג את דמויות מורכבות בשל הזמן הרב העומד לרשותו: 52 דקות כפול 24 פרקים- זה זמן רב ביותר לסדרה.זה זמן לחיבוטי נפש , לקבלת החלטות של בחירה בין חלופות שונות.
אנו רואים ,לאחר שהקלטנו את הסדרה, שני פרקים כל ערב.משוחחים עליה לפני השינה.משוחחים עליה במשך היום.נהנים לצפות בה.להתחבט עם הגיבורים.חלוקים בדעותינו לגבי התנהגויות שונות.מבינים את ההפרזות למען הדרמטיות שבהם נקט הבימאי.
אנחנו שמים לב בעיקר לנושא הנאמנות והבגידה.זהו תחום מרתק ,מעניין, כואב וחשוב.היינו שם ,חזרנו מצולקים אבל חל השינוי.
האין זו המהות של החיים?
ד"ר אבי זלבה
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני
