גם הבטיחות בשיפור מתמיד 

תחום הבטיחות הופך בשנים האחרונות לתחום בעל חשיבות מרכזית בתעשייה. אחת המטרות של תחום הבטיחות היא מניעת תאונות עבודה, אשר גובות מאיתנו במשך השנה קורבנות רבים (הרוגים, פצועים ונכים) ועולות למשק 2.6 מיליארד ש"ח בשנה (הביטוח הלאומי, 2005). משום כך בשנים האחרונות נעשות פעולות רבות לשיפור מצב הבטיחות בעבודה תוך מתן דגש למניעת תאונות.
אחת הפעולות נועדה לשפר את הכשרתו של ממונה הבטיחות והעלאת רף הכניסה לקורס ממוני הבטיחות לרמת בוגר לימודים גבוהים במדעי הטבע, הנדסה או טכנולוגיה. ניתן אולי להתווכח על מידת התרומה של רמת ההשכלה האישית ליכולת להקנות אקלים בטיחותי במפעל, אולם בתחום דינמי מעין זה חשוב שיהיה בסיס משותף לגורמים המקצועיים העוסקים בתחום.
פעולה אחרת נוגעת לגישת TSM (Total Safety Management). השינוי העיקרי בתפיסה הנו שמנהל המפעל או הארגון הוא למעשה האחראי על הבטיחות, כאשר ממונה הבטיחות הוא איש המטה המקצועי. מעורבות המנהלים מתוקף החקיקה והפסיקה השונה בנוגע ל"אחריות נושאי משרה" תורמת אף היא להפיכת נושא הבטיחות לחלק ממערך הניהול הכולל של המפעל כמו שכר, ייצור, איכות ולא תחום צדדי כפי שהיה בעבר.
פעולה נוספת היא המגמה המואצת בעולם הרחב ובישראל לשינוי ורענון חוקים ותקנות להגנת האדם/העובד/הסביבה. בישראל לעיתים מסתמכים על תקנות ותקנים זרים והופכים אותם לתקן ישראלי מוכר, למשל ת"י 18000 הוא גרסה ישראלית לתקן OHSAS 18000, העוסק בהקמת מערכת ניהול בטיחות בארגון.
להלן מספר דוגמאות לעדכונים בחקיקה ובתקינת הבטיחות שפורסמו בתקופה האחרונה המצביעות על מגמה זו:

• הצעה לקראת אישור לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה) התשס"ו 2006
העובד בעבודה בגובה יידרש לעבור הדרכה על ידי מדריך מוסמך. התקנה מפרטת את ציוד ההגנה הדרוש לעובד בגובה לביצוע העבודה ולהגנה מפני נפילה. כמו כן, ההצעה מתייחסת לעבודות מיוחדות בגובה ולדגשים השונים בנוגע לבטיחות העובד.
• ת"י 5688 - בטיחות באירועים המוניים
 התקן מתייחס לתכנון, לבחינה ולאישור של אירועים המוניים והוא נכתב בעקבות אסון פסטיבל ערד. התקן אינו מתייחס לאירועים שנערכים באופן קבוע במקומות המיועדים לכך. מטרת התקן היא למנוע תקלות וסיכונים אפשריים ובלתי הכרחיים עבור משתתפים באירוע (למשל צופים, עובדים, עוברי אורח). התקן כולל הקמת מערכת לניהול בטיחות באירוע שתתבסס על תקנים קיימים, הגדרת תכולת האירוע (צפי מס' משתתפים, בדיקת גורמי סיכון ועוד), עריכת סקר מפגעים וסקר סיכונים באתר, תכנית למצבי חירום, תהליך הפקת לקחים ועוד.
• תקנות התעבורה (תיקון מס' 5) התשס"ה 2005
התיקון מתייחס לרישוי הנוהגים על מלגזה ע"י משרד התחבורה. ההכשרה של נהג מלגזה צריכה להיות על פי התוכן וההיקף שקבעה רשות הרישוי. התקנה מחייבת הכשרה לנהיגה במלגזה על ידי בי"ס מאושר.
• תקנות הבטיחות בעבודה (גהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר) התשס"ה 2005
התקנות קובעות כי במקומות עבודה בהם עובדים עם מוצרי לייזר ימנה המעביד ממונה בטיחות בלייזר, שיהיה אחראי על יישום תוכנית בטיחות הנוגעת לסיכוני העבודה עם קרינת לייזר וכן יעביר הדרכות לעובדים בנוגע להגנה מסיכונים אלה.
ממונה על בטיחות לייזר יהיה בעל תואר בתחום מדעי הטבע, הטכנולוגיה או ההנדסה או הנדסאי או טכנאי במגמות חשמל, אלקטרוניקה, אלקטרו-אופטיקה וגרעין. על הממונה להיות בוגר קורס ממוני בטיחות לייזר במכון הדרכה מאושר על ידי מפקח עבודה ארצי.

שילוב של תקינה וחקיקה, השקעה בהון אנושי ואחריות המנהלים תוך ראית הבטיחות והסביבה כמערכת ניהולית אחת - QEHS (איכות, איכות הסביבה, גהות ובטיחות) יכולה להביא לצמצום הפגיעות בנפש והקטנת הנזקים לגוף. בנוסף לכך, יש לשלב גם אכיפה מתאימה הן של משרד התמ"ת ומפקחי עבודה והן של המנהלים. אם נשקיע בניהול הבטיחות ובמניעת תאונות אחוז קטן מהעלויות למשק הנגזרות מתאונות עבודה נוכל לצמצם באופן דרסטי את התאונות וההיעדרויות מהעבודה.