סודות וטיפים למימוש והגשמה בחיים 

הגשמה עצמית בחיים, לרוב אינה "צצה מהשמיים". אלא היא פרי של אופני חשיבה והתנהגות מסוימים, אשר מעודדים התפתחות והתקדמות בחיים. כדי להגשים עצמו בחיים, על האדם פחות לסמוך על המזל ולהמתין לצירופי מקרים מקדמים, ויותר לחפש בתוכו את המשמעות שהוא מעניק לחייו, ומתוכם לגזור לעצמו ייעוד אישי ומטרות בהתאם, אשר דרכם יימצא את הפוטנציאלים שלו ובכך יגשים את עצמו לאורך חייו.

למותר להוסיף ולציין, כי הגשמה ומימוש עצמיים, מהווים גורמים חשובים ואף קריטיים, לחוויית האושר והסיפוק בחיים. ומבלעדיהם, החוויות שאנו עוברים, חסרות מעט טעם וברק הנובעים מתחושת הניצחון וההישג, הבאים בעקבות ההגשמה העצמית:

? הגשמה של פוטנציאלים.

? השגה של מטרות ויעדים בחיים.

? מילוי בהצלחה של התפקידים של האדם; אלה אליהם הוא נולד ואל אחרים, אותם רכש במהלך חייו.

? הגשמה של תוכנית החיים האישית של האדם, בתוך התוכנית הבריאתית.

כאמור, ההגשמה אינה מקרית ואקראית. אלא מתבססת על מספר גורמים; תכונות, תבניות מחשבה והתייחסות וכמובן עשייה - יישום של הרעיונות והמטרות.
להלן מספר כלים וטיפים אשר יכולים לסייע לאדם להגשים עצמו טוב יותר ובכך לחוש סיפוק ולהרגיש טוב יותר עם עצמו ועם חייו;



משמעות ותכלית בחיים

אחד הכלים העיקריים להגברת תחושת הסיפוק מהחיים, היא חוויה של משמעות ותכלית בחיים. תחושה זו הינה הכרחית לבניית זהות אישית ולחיזוק הדימוי והערך העצמי של האדם.

המטרה הגדולה ומטרות המשנה אותם מציב לעצמו האדם; מכלול רצונותיו מהווים כוח מניע, הדוחף להתפתחות ולהשגת הישגים בחיים. הרצון והעשייה בצידה, בונים את כוח הרצון, אשר בתורו מהווה את אחד הבסיסים עליהם נשענת תחושת המסוגלות והיכולת של האדם.
ניטשה אמר, שכאשר יש לאדם 'למה' לחיות בעבורו, הוא יסבול כל 'איך'. וכך, כאשר יש לאדם תחושה של משמעות בחיים ותכלית קיומית (כלשהי), אזי הוא יהיה מסוגל לעבור כמעט כל "איך", בכדי להשיג את אותה מטרה ראשונית.

כמו כן, שיטת הלוגותרפיה, מבית מדרשו של ויקטור פרנקל גורסת, כי המשמעות שנותן האדם לחייו בכלל ולסבל בפרט, מחזקת את כוחו ואת יכולותיו בחיים. לא זאת ועוד, אלא אף מעוררת לחיים את יצר ההישרדות של האדם.

כדי להעלות את הסיכוי לחוויות אושר ותחושת סיפוק מהחיים, על האדם לחפש ולשאול עצמו, מהי המשמעות של החיים בכללם ומהי המשמעות והתכלית של חייו שלו (כפי שהוא חווה ותופס זאת). לשאול עצמו ואף להרחיק החוצה ממנו ולתור אחר מטרת קיומו.
ללא תכלית וכיוון התפתחותי כלשהו עבור האדם, חסר לו חוט מכוון. חסרה הסיבה ואין מניע גדול שידחף מאחור. ללא תכלית אין את האור בקצה המנהרה, אשר מעניק לאדם תקווה ואמונה בשעת קושי ומשבר.

לא זאת ועוד, כאשר האדם חי חיים בעלי משמעות ויש לו יעדים אליהם הוא מכוון עצמו ודרכו, אזי יש לו יכולת להגיב למצבים שאינם פשוטים או אף מעוררי מתח וחרדה, בצורה פרופורציונאלית יותר, בהתאם לנקודת המבט הרחבה שלו; התגובה למעשה נשענת על בסיס רחב יותר מהמצב הנתון, ומכאן הולמת יותר.

המטרות ואף החזון היוצרים משמעות לחיי האדם, מהווים קטגוריות עליהם נשען האדם, בכדי לצבור אמונה וכוח להמשך הדרך.


הערכה והודיה

אחד מסודות המימוש וההגשמה, כאשר הללו מלווים בתחושת סיפוק והנאה מהעשייה, מההתפתחות ומההתקדמות בחיים, הינה תחושת הערכה והודיה, על כל הטוב שהחיים מזמנים לנו (גם בעיתות שבר ומשבר).

כדאי להקדיש בכל יום, פרק זמן מסוים, בו מתרכזים במה שטוב בחיינו. בכל הדברים היפים ואותם דברים אותם אנו מעריכים בחיים.

ההודיה ותחושת ההערכה חשובות למספר טעמים:

? מחזקות ומעצימות את הטוב שבחיים, באמצעות הריכוז שלנו בחיובי, בדרך של "דומה מושך דומה", אנו ממגנטים לחיינו עוד ועוד מאותו צוף חיובי.

? הברכה וההודיה ממלאות אותנו בתחושות חיוביות מרגיעות. חוויה רגשית זו, מזינה אותנו בתקווה ומחזקת את האמון שלנו בעצמנו ואת האמונה בטוב וביפה שקיים וישנו בעולם.

? יוצרות מעגל חיובי עליו אנו מבססים את חיינו.



איזון

סוד חשוב נוסף הוא איזון בחיים. הפעלת מערכת איזונים, אשר בונה סדרי עדיפויות רלוונטיים לזמן ולמקום, תוך שמירה על יציבות רגשית, פיסית ואנרגטית.

? איזון בין רוח לחומר.

? איזון בין נתינה לקבלה.

? איזון בין קודש לחול.

? איזון בין עשייה למנוחה.

? איזון בין עצמי לבין זולתי (כולל בני משפחה וחברים).

? איזון בין נורמות וצווי חברה, לבין הטעם האישי - הפן האינדיווידואלי בחיים.

ללא מערכת של איזונים, קל לאדם ללכת לאיבוד בין השגרה והמחויבויות לבין צרכיו האישים והפנימיים. בתוך האדם פנימה, פועלים כוחות ודחפים שונים, הדוחפים אותו לכיוונים שונים, כל דחף לפי צרכיו הוא. לעתים ישנם צרכים, או כוחות מנוגדים, אשר יוצרים לאדם תחושה של קונפליקט ובמקרים מסוימים, אף תחושה של "מלחמה פנימית".

מערכת האיזונים אשר באדם, מווסתת את הדחפים הקיצוניים ומוצאת את דרך המלך, אשר מהווה את הפשרה בין הניגודים. האיזון מיישב בתוכנו את הקולות הסותרים ואת הדחפים השונים, לכדי תחושה הרמונית יותר בנו ומאיתנו לסביבה.

זאת ועוד, האיזון מאפשר לנו מחד, לתת ולעשות בעוצמה והתלהבות מחד, אך מאידך, לשים לב לגבולות ההכרחיים בכל סיטואציה קיימת. למשל, לתת מכל הלב ובשמחה, אך מאידך, לא לשכוח לקבל ולא לתת עד קצה גבול היכולת.



הגשמה ומימוש עצמי

קריטריון חשוב נוסף לתחושת הסיפוק בחיים הוא קריטריון ההגשמה העצמית.
אלמנטים המימוש וההגשמה העצמית, הינם בין יתר הפירות של נתינת המשמעות לחיים. שכן, האדם מחפש בתוך התכלית הכללית, את המקום האישי שלו. הוא תר אחר ייעודו שלו בחיים, אחר התפקיד האישי שלו במערך הכולל.
הדרך לעשות כן, היא:

1) בדרך של הגשמת הפוטנציאלים עימם ירד האדם לחוויית החיים.

א. ללמוד ולהכיר אותם ובהם.

ב. ליישמם. להוציא את הפוטנציאל - הכוח אל הפועל, לרמתה של הגשמה ויישום ברי קיימא.


2) הקשבה לנטיות הלב ולכישרונות הטמונים באדם. לפתח "מתנות" אלה וליצור באמצעותם. בכך בא הקול הפנימי לידי ביטוי ונוצר תהליך של הגשמה עצמית.

3) מתן מענה לצרכים יצירתיים המבקשים לבוא לידי ביטוי והגשמה. למשל, הצורך ללמוד משהו יצירתי, או לאפשר לעצמך להכיר בצרכים של הגשמה והתפתחות, שאינם נוגעים לרמת ההישרדות והשגרה בחיים. חוויית של שעות פנאי יצירתיות, הטוענות את החיים בגוונים נוספים, הפועלים עלינו כדלק איכותי.

4) הכרת המגבלות והקשיים עימם בא האדם לעולם, או אותם "רכש" לאורך חייו;

א. הכרת דפוסי המחשבה וההתנהגות ה"בעייתיים". עלינו "לעלות" על תבניות מחשבה והתנהגות אשר אינם מקדמים אותנו בחיים (לעבר מטרותינו הגדולות) ואף יוצרים לנו קשיי תפקוד והגשמה עצמיים.

ב. הכרת ההרגלים המעכבים שלנו.

ג. העלאה אל האור את "היריב הפנימי" אשר דר בתוכנו. זה המלא מחשבות ואמונות גרעין שאינן תומכות בנו. זה אשר אומר לנו לוותר לעצמנו, ובכך גורם לנו, לוותר על עצמנו. זאת, כדי שנגיע למצב בו נזהה את קולו ואת תביעות ידיו על מחשבותינו, כך שנדע ונוכל להתעלות מעליהן.

ד. התוודעות ל"צד האפל" או ה"אחר" אשר בנו. מחד, לקבל אותנו כחלק מאיתנו., אשר אף הוא נועד לקדם אותנו. שכן הוא מאיר את הנקודות הדורשים תיקון או שיעור והתפתחות. מאידך, כאמור, להתעלות מעליו ובכך נמלא את הייעוד והתפקיד שלנו, תוך תיקון הדרוש שיפור.



זיהוי ונטרול מנגנון הפחד

כידוע, הפחד מהווה את אחד המכשולים הגדולים של האדם. הוא מעכב אותנו וגורם לנו לקפוא על השמרים.

1) זיהוי הפחד כמניע התנהגותי שלנו. הכרה זו, מסייעת בידינו להבין מתי ובאילו הקשרים, אנו פועלים מתוך פחד, עושים ומגיבים מפאת פחדינו, חששותינו.

א. זיהוי דפוסי מחשבה, היוצרים את הפחד כמניע התנהגותי בעבורנו.

ב. זיהוי דפוסי התנהגות הנובעים מהפחד.



2) זיהוי הפחד כמונע, כמעכב בחיינו;

א. מתי ובאילו הקשרים, הפחד מונע מאיתנו לפעול ולהגיב בדרך שאנו רוצים?


3) חקירת מקור הפחד;

א. דמויות ואירועים בחיינו, המזכירים ומעוררים את הפחדים שלנו.

ב. מצבים דומים היוצרים השפעה קרובה או אף זהה.

ג. זיכרונות מעוררי פחד.


4) מה המחיר שאנו משלמים בעבור הפחדים שלנו? כלומר, מה התוצאה של אותם מחשבות והתנהגויות הנובעות מהפחדים שלנו?


5) מה, בכל זאת, הפחד משרת? לשם איזו מטרה נועד כל פחד ספציפי שלנו וסך כל פחדינו יחדיו?



אופטימיות - חשיבה חיובית

נחיצותה של החשיבה החיובית נדרשת ואף הכרחית לתהליכי הגשמה בחיים, המלווים בתחושת סיפוק ורגעי אושר.

בראש ובראשונה, מאחר ומחשבה יוצרת מציאות - כאשר אני בעל חשיבה אופטימית, אני יוצר לי מציאות חיובית בהתאם. אני ממגנט אלי מצבים ואנשים חיוביים בחיים, בדרך של "נבואה המגשימה את עצמה" ו"דומה מושך דומה".

חשיבה חיובית מאפשרת לאדם, לראות בכל מצב, את צידו החיובי, או כפי הנאמר: "את חצי הכוס המלאה". וכך, גם כשנעשה קשה ומורכב בחיים בתקופה מסוימת, השדרים מהחשיבה החיובית מסייעים בידינו למצוא את נקודות האור במצב.

כמן כן, חשיבה הרואה את הטוב והיפה בחיים, נוטה להזכיר לנו, כשצריך בכך, כי גם מצב קשה הינו תהליך תקופתי וזמני. ובכך, קל לנו להאמין בטוב שעוד יבוא ויהיה ולהיזכר בטוב והנעים שהיה עד לא מכבר. מטען זה מחזק אותנו בשעה בה אנו זקוקים לכל גרם של עזרה ותמיכה. החשיבה החיובית - היא התמיכה שאנו יכולים להעניק לעצמנו.

חשיבה חיובית הינה רבת רבדים; לחשוב חיובי על עצמי, משמע לא לשפוט ולבקר את עצמי על כל צעד ושעל בדרך. וכשאני מצליח בכך, אזי קל לי לחשוב חיובי על זולתי. נקל בידי לתת לאחרים ליהנות, כמוני, מן ההבנה והאמפטיה, אשר תומכים בשינוי ובהתפתחות, להבדיל מהביקורת והשיפוט, אשר מורידים אותי תחתיות שאולה, אל מעמקי הקושי קבל את עצמי כמות שאני.

חשיבה חיובית נודעת כאמור אלי ועל עצמי ובכך לזולתי, אך לא רק זאת. כי אם גם למצבים. להיות מסוגל לתרגם מצבים בצורה החיובית ביותר שניתן. גם אם נדמה כי אין שום "אור" במצב, תמיד יש תוצר או תוצאה כלשהם, ולו בטווח הרחוק, בעלי אופי חיובי. לתת על כך את הדעת. להתרכז בפן זה ככל האפשר.

נקודה חשובה לציון: חשיבה חיובית לרוב, הינה פרי של "סוויץ' " - שינוי במחשבה; חשיבת האדם הינה תוצר של הרגלים. אנו רגילים לחשוב בדפוס מסוים, בתדר וכיוון מסוימים. בכדי לשנות זאת, עלינו:

1) להכיר את הדפוס הקיים.

2) לוותר על הרגלים שאינם מקדמים אותנו. שאינם בעלי אופי אופטימי של אמונה בעצמנו, בסביבה וכן הלאה.

3) לרכוש הרגלי חשיבה אחרים, חיוביים, תומכים, מעודדים...

4) שינוי ההרגלים מתרחש אך ורק הודות לתרגול-לאימון. בלעדיו, השינוי הינו זמני בלבד. כדי ליצור שינוי כיוון חשיבה, עלינו להתאמן על חשיבה חיובית בכל רגע ובכל מצב.



הומור וקלילות

סוד חשוב ונפלא, המסייע לנו להגשים עצמנו בשמחה והנאה, ולמלא את תפקידנו בקלות מרבית, הוא היכולת לצחוק הרבה ובקלות ולהתייחס לחיים ולעצמנו בקלילות רבה ככל הניתן.

ההומור מסייעים לנו לשמור על הבריאות, בבחינת "גוף בריא בנפש בריאה".
ההומור והקלילות שומרים עלינו צעירים ואנרגטיים.

הקלילות מעניקה לנו יכולת הסתגלות טובה יותר, הן לאנשים (חדשים) והן למצבים (לא מוכרים/ידועים לנו).

תכונות אלה, מאפשרות לנו, לדלג מעל מכשולים ומהמורות בדרך עם חיוך וצחוק מתגלגל. זאת, מתוך הסתכלות הומוריסטית משהו על המצב ואף על הקושי.

כמו כן, הן "מגמדות" בעיות וקשיים, לכדי משהו שניתן להתמודד איתו. ראשית, ע"י הצחוק, ואחרי כן, ע"י שינוי המודעות וההתייחסות לאותו מצב.



מסקנות:

1) בנו תלוי הדבר. יש ביכולתנו לשנות ולשפר בכל רגע נתון את מצבינו. ממצב טוב - לטוב יותר. וגם ממצבים פחות נעימים, למצבים מוצלחים ואף הפוכים לסיטואציה ההתחלתית.

2) מודעות לעצמנו, לדרך מחשבותינו ואופי תגובותינו, גם מקלה עלינו את הדרך וגם מסייעת בידינו להגשים עצמנו דרך הקלות וחוויית הסיפוק, השמחה וההנאה מהחיים.

3) השינוי המקווה, הינו פרי של שינויי דרכי חשיבה, אשר משנים את תגובותינו ואת דרכי התנהגותנו בהתאם. כלומר, השינוי נעוץ "בראש" - במרכז החשיבה היוצרת.

4) כשיש מטרה ויש משמעות, אזי תמיד יש תקווה. יש למה לקוות ולמה לצפות.

5) אין לאדם שליטה על מצבים חיצוניים לו. אבל יש לו שליטה על עצמו, על גישתו והתייחסותו לקורה. דוגמא - אני לא יכולה לשלוט על מזג האוויר. אבל אני יכולה לבחור להתייחס (לכל מזג אוויר שיהיה) בשלווה, בשמחה, ולעומת זאת, בלחץ, בחשש (למשל מפני יום שרבי מידי או גשום וקר מהרגיל) וכד'. לגישה ולהתייחסות של האדם, ישנה חשיבות עליונה לחוויית ותפיסת הסיטואציה - וזוהי בחירה שלנו. זה נתון בידינו כיצד להגיב, כיצד להרגיש, מה לחשוב ....



לסיכום

הגשמה עצמית לרוב, הינה פרי של מאמץ מודע והכרתי של האדם. תוצאה ישירה של בחירתו, המלווה במוכנות להשקעת מאמץ ולהתמודדות עם קשיים ומהמורות אשר תקרינה בדרך.
המימוש העצמי נולד כאשר מוכן האדם להשקיע בעצמו. אך לא רק בכדי שלו יהיה טוב, אלא בכדי שעם היכולות הבאות לידי מימוש הגשמה, הוא יתרום לסביבתו ולחברה בה הוא חי. זהו מצב של ניצחון לכל הצדדים - האדם שמח בהצלחתו והחברה נהנית מכישרונותיו ויכולותיו המוגשמים.


בהצלחה בהמשך הדרך.


אהבה ושלום,
שלומית