ניתוח פנדמנטלי מול ניתוח טכני - מהי הדרך הנכונה 

ניתוח פנדמנטלי מול ניתוח טכני - מהי הדרך הנכונה?

ויכוח עתיק יומין זה ראשיתו ביום בו האנליסט הראשון מתח קו בין שתי נקודות המייצגות שינוי במחיר של מניה על פני ציר הזמן ובכך יצר את גרף המחיר הראשון. מהות הויכוח היא: האם יש להשקיע במניה בהתבסס על ביצועי החברה והשוק (לדוגמא: מאזן החברה) או, האם להשקיע במניה בהתבסס על התנהגות גרף המניה בלבד.

ראשית נבין את ההבדלים:

משקיע פנדמנטלי הוא משקיע אשר רוכש מניות חברה באמונה שעיקר השינוי במחירן ייגזר מביצועי החברה לדוגמא: השינוי במחזור המכירות, השינוי ברווחים, השינוי בביקוש למוצריה, השינוי שחל בהנהלתה, תזרים המזומנים שלה ועוד... הכלים העיקריים: מאזן החברה, המלצות אנליסטים, כתבות בעיתון ושמועות. משקיע פנדמנטלי מתעניין גם במצב הכלכלה. המשקיע בוחן את הריבית במשק ומנסה לנבא את כוון ועוצמת השינוי. המשקיע משקלל את כל הנתונים הידועים לו ומסיק את מסקנותיו. לרוב, משקיע פנדמנטלי ישקיע במניה לטווח הארוך. ציפיות המשקיע הפנדמנטלי אינן נוטות להתממש בטווח הקצר ולכן עליו להתמיד באחזקותיו מתוך תקווה לקטוף את פירותיהם בטווח הארוך. עדיין לא נתקלתי במשקיע פנדמנטלי אשר נכנס למניה ויצא ממנה עוד באותו היום.

סוחר טכני רוכש מניות מתוך אמונה שאת השינוי במחירן ניתן לצפות בעיקר מתוך התבוננות בגרף המניה. סוחר טכני אינו מתעניין במאזן החברה או בכל מידע פנדמנטלי אחר, אלא רק בהתנהגות גרף מחיר המניה. סוחר טכני דוגל בשלוש אמונות יסוד: הראשונה - לטענת הסוחר הטכני, השינוי במחיר המניה כפי שנראה על גבי הגרף מסכם בתוכו את כל כוחות השוק. כלומר, מחיר המניה הוא השתקפות של כל הנתונים הפנדמנטלים. השנייה - מחירי מניות נעים במגמה (Trend) החוזרת על עצמה ומאפשרת לצפות מראש את המגמה. השלישית - ההיסטוריה חוזרת על עצמה. כבר מעל 100 שנים משרטטים מנתחים טכניים גרפים. ברבות השנים, כך הם טוענים, ניתן להבחין שתצורות התנהגות מסוימות חוזרות על עצמן. מנתח טכני מאמין שבמצבים מסוימים, הגרפים מלמדים על התנהגותו האמוציונאלית הצפויה של הציבור ולכן הוא מניח שעל פי ההיסטוריה הוא יוכל לנחש את העתיד.

לסיכום ההבדלים: שתי השיטות מנסות לנחש באיזה כוון ינועו המחירים. המשקיע הפנדמנטלי בוחן את שווי המניה יחסית לביצועי החברה וביצועי השוק ומגיע למסקנה אם מחירה בשוק נמוך או גבוה משוויה האמיתי. אם לדעתו מחירה נמוך יותר משוויה הוא יקנה ולהיפך. הסוחר הטכני אינו שואל את השאלה "למה" אלא מנסה לצפות את השינוי במחיר המניה על פי צורתו של הגרף, כלומר - התוצאות בשטח.

רוב העוסקים בשוק המניות מגדירים את עצמם כפנדמנטלים או טכניים בלבד. במציאות יש לא מעט חפיפה בין שתי השיטות. הבעיה מתעוררת כאשר שתי השיטות נוגדות אחת את השנייה. ההיסטוריה מוכיחה שהניתוח הטכני לרוב מקדים מעט את הניתוח הפנדמנטלי. רוב תנועות השוק הגדולות בהיסטוריה התרחשו כאשר הנתונים הפנדמנטלים לא הראו שום סיבה לשינוי מהותי. חלק לא מבוטל מתנודות השוק הגדולות ניתן היה לצפות לפי ההתנהגות הטכנית.

רוצים דוגמא? האם ניתן היה לעשות כסף ממניות חברות טכנולוגיה בסוף שנות התשעים? כמובן. האם היה מנתח פנדמנטלי כלשהו יכול היה להצדיק רכישת מניות חברה טכנולוגית שאין לה כל הכנסות אלא רק הוצאות וחלומות? כמובן שלא. מנתחים טכניים יכלו להעריך נכון להיכן אמוציות הציבור יובילו את השוק ואילו רוב המשקיעים הפנדמנטלים בחרו להתעלם. חלקם, בשלב מסוים, מצא הצדקה. זוכרים את המושג "רווח ללא הוצאות פרסום"? היו עוד כמה רעיונות פנדמנטלים מזהירים שנולדו בכדי להצדיק כניסה מאוחרת לשוק הגואה. מי שבזבז את זמנו בניתוח דו"חות כספיים של חברות הטכנולוגיה טרם הפריצה ובמהלכה, השאיר את כל החגיגה לטכניים.

אולם לא לעולם חוסן הטכניים. לאחר פיצוץ הבועה והתיקון הגדול, לא הייתה למעשה כל סיבה סבירה למשקיע טכני להיכנס לשוק הנמצא במגמת ירידה. זו הייתה שעתם היפה של המנתחים הפנדמנטלים אשר יכלו לאסוף לא מעט מניות אשר נסחרו הרבה מתחת לשווי נכסיהם והפוטנציאל הגלום בהם. זו לא הייתה עבודה קלה, אולם תקופה זו הולידה לא מעט כוכבים פנדמנטלים שידעו לזהות ולברור את המניות הנכונות.

ברבות הימים, בדרך כלל לאחר שהשוק נע תנועה גדולה, ידביקו שתי השיטות אחת את השנייה ויציגו שוב חזית אחידה.

שימו לב שלא במקרה נקטתי במושגים "משקיע פנדמנטלי" ו - "סוחר טכני". בעבר, כאשר העולם היה תעשייתי מטבעו, ניתן היה ביתר קלות להסתמך על נתונים פנדמנטלים לצורך השקעה לטווח הארוך. כאשר חברות ענק כמו ג'נרל מוטורס ו - IBM הציגו מאזנים טובים, היה ברור שלא יכול לקום להן בקלות מתחרה אשר יוכל לנשל אותם מעמדת ההובלה ולכן ניתן היה ביתר קלות להתבסס על נתונים פנדמנטלים ארוכי טווח. לצורך תחרות עם ג'נרל מוטורס או IBM הייתה נדרשת השקעה כספית דמיונית ולכן בטווח סביר לא היה צפוי להתרחש שינוי אשר יכול היה לסכן את המשקיע יתר על המידה. במציאות הטכנולוגית של היום היתרון הוא ברעיון, בפטנט וביוזמה ופחות בהון.

ובכן, האם צריך למצוא פשרה בין השתיים? לשיקולכם.


הכותב: מאיר ברק, מנכ"ל טריידנט קפיטל מרקטס בע"מ