מכתב גלוי לנשיא המדינה
כבוד נשיא המדינה,
אנא אל תתפטר ואל תשעה עצמך, כפי שדורשים ממך מובילי דעת הקהל.
כיום אתה על הכוונת התקשורתית, אבל אינך המטרה האמיתית. לא את ראשך הם מבקשים לערוף, אלא את ראשיהם של אנשי מחנה הימין במדינה.
מן הרגע שבו נבחרת לכהן כנשיא המדינה, הם לא רצו אותך בתפקיד. לא בגללך אישית, אלא בגלל שאתה בא ממחנה הימין הגדול, ולא ממחנה המיעוט השמאלני והרעשני שלהם. הקומיסר התרבותי שלהם הכריז בתחילת כהונתך, שאתה תופס "מקום שמור" שלהם. לאורך כל כהונתך הם ניסו להנמיך את שיעור קומתך, ורצו לסלק אותך באמתלות שונות. עכשיו מצאו עוד אמתלה, והיא צהובה ועסיסית יותר מקודמותיה.
ההתנפלות התקשורתית עליך, כבוד הנשיא, איננה עומדת בפני עצמה. היא חלק מתופעה חברתית עמוקה ושורשית שנסתרת מתחת פני השטח. בין הקבוצות שמרכיבות את אוכלוסיית ישראל יש גם קבוצת מיעוט קטנה ומונוליטית שהשתלטה על הצמרת ברוב התחומים, בתקשורת ובמשפט, בביטחון ובשירות הציבורי. הם השתלטו על השיח הציבורי, וניכסו לעצמם את המדינה. הם מתנכרים לקבוצות אחרות במדינה, ימין-דתיים-חרדים-ערבים-עולים, על אף שמשקלם של אלה באוכלוסייה גדול מהם בהרבה.
ח"כ שלי יחימוביץ וכמה עיתונאים שמאלנים סימנו אותך בתור "פושע" עוד לפני ניסיון הסחיטה המינית שנעשה לך. הפשע האמיתי שלך הוא שאתה בא ממחנה הימין, והצלחת לעלות לגדולה. בעיניהם זה חטא בל יכופר, ולכן הם דורשים ממך להתפטר. לא רק בגלל א'. בדיוק מאותה סיבה מחנה הימין מצפים ממך, אדוני, להמשיך לעמוד בגבורה במאבק הזה. להמשיך לספוג בהקרבה אבירית את הבוץ והרפש שהם מכוונים עלינו.
התקשורת מכנה עצמה בגאווה "כלבי השמירה של הדמוקרטיה". אבל הכלבים האלה אינם כלבים גזעיים. כאשר הם מסתכלים שמאלה- מבטם מבט של פודל. כאשר הם מביטים ימינה- מבטם מבט של דוברמן.
על נשיאי המדינה שכיהנו לפניך, זלמן שז"ר ועזר ויצמן, היו רינונים וסיפורי מין עסיסיים. אבל שום עיתונאי לא מצא לנכון לעשות מזה סקנדל ציבורי, או להלביש עליהם פרשת אונס, כי הם היו מהמחנה שלהם. על שמעון פרס ועל אהוד ברק יש שמועות לעבירות על חוק הבחירות בדומה לפרשת סיריל קרן, אבל העיתונות לא עוסקת בזה כמו שעסקה באריאל שרון כראש הליכוד, כי פרס וברק שייכים למחנה שלהם. בוזי הרצוג נחשב בעיניהם זכאי "כי לא הורשע בבית משפט", אבל אתה כבר נחשב "אשם" למרות שלא הורשעת בדין, כלל לא הוגש נגדך כתב-אישום, ואפילו חקירת המשטרה טרם הסתיימה.
בסדר היום הציבורי לאורך שנים מצטיירת פרדיגמה של מוסר-אלסטי: מה שמותר לאנשי שמאל - אסור לאנשי ימין. השמאל נשמר כמו אתרוג - את הימין חובטים כמו ערבה. במקומות הגונים קוראים לתופעה הזו צביעות. זהו חלק מהחיים הפוליטיים בישראל, והפרשה שלך היא רק טיפה אחת בגל הזה.
אדוני הנשיא, המלחמה האחרונה הוכיחה שהעם הזה טוב יותר מהאנשים היושבים בשלטון. אני רוצה לספר לך שהעם הזה טוב וחכם יותר גם מהעיתונאים שלו. אני מסתובב בין פשוטי העם, וקולט אווירה הפוכה מזו המצטיירת מהכותרות בעיתונים ובעמודי הדעות. רוב העם תומכים בך. בעומק ליבם הם מבינים שההתקפות עליך אינן נגדך אישית, אלא נגד הרוב הימני-מסורתי במדינה הזו.
כבוד הנשיא, הציבור שהוא המטרה להתקפותיהם מסתתר כיום מאחורי גבך הרחב, ומתפלל שתמשיך לעמוד בזקיפות קומה. אנא, אל תשבור שמירה באמצעות התפטרות או יציאה לחופשה. אם תתפטר אתה מעניק להם ניצחון עלינו. לא עליך.
כבוד נשיא המדינה,
אנא אל תתפטר ואל תשעה עצמך, כפי שדורשים ממך מובילי דעת הקהל.
כיום אתה על הכוונת התקשורתית, אבל אינך המטרה האמיתית. לא את ראשך הם מבקשים לערוף, אלא את ראשיהם של אנשי מחנה הימין במדינה.
מן הרגע שבו נבחרת לכהן כנשיא המדינה, הם לא רצו אותך בתפקיד. לא בגללך אישית, אלא בגלל שאתה בא ממחנה הימין הגדול, ולא ממחנה המיעוט השמאלני והרעשני שלהם. הקומיסר התרבותי שלהם הכריז בתחילת כהונתך, שאתה תופס "מקום שמור" שלהם. לאורך כל כהונתך הם ניסו להנמיך את שיעור קומתך, ורצו לסלק אותך באמתלות שונות. עכשיו מצאו עוד אמתלה, והיא צהובה ועסיסית יותר מקודמותיה.
ההתנפלות התקשורתית עליך, כבוד הנשיא, איננה עומדת בפני עצמה. היא חלק מתופעה חברתית עמוקה ושורשית שנסתרת מתחת פני השטח. בין הקבוצות שמרכיבות את אוכלוסיית ישראל יש גם קבוצת מיעוט קטנה ומונוליטית שהשתלטה על הצמרת ברוב התחומים, בתקשורת ובמשפט, בביטחון ובשירות הציבורי. הם השתלטו על השיח הציבורי, וניכסו לעצמם את המדינה. הם מתנכרים לקבוצות אחרות במדינה, ימין-דתיים-חרדים-ערבים-עולים, על אף שמשקלם של אלה באוכלוסייה גדול מהם בהרבה.
ח"כ שלי יחימוביץ וכמה עיתונאים שמאלנים סימנו אותך בתור "פושע" עוד לפני ניסיון הסחיטה המינית שנעשה לך. הפשע האמיתי שלך הוא שאתה בא ממחנה הימין, והצלחת לעלות לגדולה. בעיניהם זה חטא בל יכופר, ולכן הם דורשים ממך להתפטר. לא רק בגלל א'. בדיוק מאותה סיבה מחנה הימין מצפים ממך, אדוני, להמשיך לעמוד בגבורה במאבק הזה. להמשיך לספוג בהקרבה אבירית את הבוץ והרפש שהם מכוונים עלינו.
התקשורת מכנה עצמה בגאווה "כלבי השמירה של הדמוקרטיה". אבל הכלבים האלה אינם כלבים גזעיים. כאשר הם מסתכלים שמאלה- מבטם מבט של פודל. כאשר הם מביטים ימינה- מבטם מבט של דוברמן.
על נשיאי המדינה שכיהנו לפניך, זלמן שז"ר ועזר ויצמן, היו רינונים וסיפורי מין עסיסיים. אבל שום עיתונאי לא מצא לנכון לעשות מזה סקנדל ציבורי, או להלביש עליהם פרשת אונס, כי הם היו מהמחנה שלהם. על שמעון פרס ועל אהוד ברק יש שמועות לעבירות על חוק הבחירות בדומה לפרשת סיריל קרן, אבל העיתונות לא עוסקת בזה כמו שעסקה באריאל שרון כראש הליכוד, כי פרס וברק שייכים למחנה שלהם. בוזי הרצוג נחשב בעיניהם זכאי "כי לא הורשע בבית משפט", אבל אתה כבר נחשב "אשם" למרות שלא הורשעת בדין, כלל לא הוגש נגדך כתב-אישום, ואפילו חקירת המשטרה טרם הסתיימה.
בסדר היום הציבורי לאורך שנים מצטיירת פרדיגמה של מוסר-אלסטי: מה שמותר לאנשי שמאל - אסור לאנשי ימין. השמאל נשמר כמו אתרוג - את הימין חובטים כמו ערבה. במקומות הגונים קוראים לתופעה הזו צביעות. זהו חלק מהחיים הפוליטיים בישראל, והפרשה שלך היא רק טיפה אחת בגל הזה.
אדוני הנשיא, המלחמה האחרונה הוכיחה שהעם הזה טוב יותר מהאנשים היושבים בשלטון. אני רוצה לספר לך שהעם הזה טוב וחכם יותר גם מהעיתונאים שלו. אני מסתובב בין פשוטי העם, וקולט אווירה הפוכה מזו המצטיירת מהכותרות בעיתונים ובעמודי הדעות. רוב העם תומכים בך. בעומק ליבם הם מבינים שההתקפות עליך אינן נגדך אישית, אלא נגד הרוב הימני-מסורתי במדינה הזו.
כבוד הנשיא, הציבור שהוא המטרה להתקפותיהם מסתתר כיום מאחורי גבך הרחב, ומתפלל שתמשיך לעמוד בזקיפות קומה. אנא, אל תשבור שמירה באמצעות התפטרות או יציאה לחופשה. אם תתפטר אתה מעניק להם ניצחון עלינו. לא עליך.
