המוח שלנו קולט 4 מיליארד פרטי מידע בשנייה, אבל אנו מודעים רק ל 2000 מהם.
אולם, מתוך 2000 פרטי המידע הללו, אנו מודעים רק לאלה הנוגעים לסביבה, לגופינו ולזמן שלנו.
פירוש הדבר הוא שהמציאות מתרחשת במוח כל הזמן. היא מקבלת את המידע אבל לא מפנימה אותו.
העיניים הן כמו עדשת מצלמה, אבל הסרט שמתקבל נמצא בעורף המוח והמוח מדפיס את מה שהוא מסוגל לראות.
כלומר, הסרט היחיד שמוקרן במוח הוא מה שאנחנו מסוגלים לראות.
למעשה, אנו רואים רק את מה שאנחנו מאמינים כי הוא אפשרי.
אנו עורכים השוואות בין התבניות שכבר קיימות בתוכנו מכוח ההתניה.
ולכן, כל סיטואציה שמתרחשת נערכת במוחנו האחורי השוואה בין התבניות שכבר קיימות בתוכנו.
כפועל יוצא מכך, במידה ובעבר נפגענו מסיטואציה, הפעם הפחד ינהל אותנו ולא נוכל לצאת לפעולה.
יש משפט שאומר :ילד מרוב אור לא רואה את הפחד, ומבוגר מרוב פחד, לא רואה את האור.
התפיסה החומרית של ימינו גוזלת מאיתנו את הצורך להרגיש אחראים לחיינו.
שהרי למעשה, מה שמתרחש בתוכנו, יברא את מה שקורה מחוצה לנו.
האם ייתכן שאנחנו מותנים בחיי היום- יום שלנו באופן שבו אנו יוצרים לנו את חיינו עד כדי כך שהשתכנענו כי אין לנו כל שליטה?
דוגמא מוחשית מהמציאות :
בשבת האחרונה לקחתי בפעם הראשונה את הכלבה שלי לחוף הים. גורה בת 9 חודשים, קטנת מיימדים .
מניסיון העבר כשקילחתי אותה בביתי נאבקתי על מנת להשאיר אותה באמבטיה וזה בלשון המעטה, לא היה קל.
הבנתי שמים והיא, לא חברים טובים ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בים.
הגענו לחוף, נכנסתי למים והיא החלה לבדוק את השטח. היו כמה ניסיונות להיכנס אחרי למים, הגיח גל (שכמובן יותר גבוה ממנה) ואופס, היא בורחת אחורנית לחוף המבטחים.
על מנת לנסות להפיג את החשש, הרמתי אותה לזרועותיי ונשאתי אותה למים הרדודים. גם זה לא עזר.
הכלבה, מפחדת !
לאחר כמה ניסיונות כושלים, אני צופה בה מהחוף ורואה שהיא החלה לרוץ אחרי ילד עם גלשן ישר לתוך המים והפלא ופלא, מתחילה לשחות !!!
היא לרגע שכחה מהכול.מהתבניות,מהמשוואות, מהפחד שניהל אותה. מה שהיא ראתה מול העיניים זה משחק. ומשחק זה דבר כיפי ששווה לרדוף אחריו. מטרה נעלה.
את הילד עם הגלשן היא לא הצליחה לתפוס אבל היא הצליחה להשתלט על הפחד.
מאותו רגע ואילך, חווית המים הפכה עבורה לדבר מענג ומשעשע.
כך גם אנחנו. המון פעמים אנו רוצים דבר מה. המון פעמים אנו מציבים לעצמנו מטרות.
אבל ברגע שאנו מתחילים לחשוב, לתהות, לראות את המציאות מתוך התבניות והקיבעון שלנו... הגלשן בורח ואנחנו...נשארים לבד על החוף.
על מנת לשנות את התבניות ולצאת לפעולה, עלינו ליצור מודעות ;
להתבונן בתבניות, לזהות אותן, להתמודד עם ה " מציאות " ולהבין שזו בסה"כ תבנית/מציאות שאנו יצרנו ולכן גם ניתן לשנות אותה .
התמודדות עם מגבלת הפחד, משנה את חיינו ומאפשרות לנו אין סוף אפשרויות.
זוויות הראייה שלנו מתרחבות ואנו מתחילים לאפשר לעצמנו לקלוט ולאחר מכן ליישם עוד ועוד אפשרויות.
חשוב לזכור, החיים מציעים לנו שפע אין סופי.
על מנת לחיות את השפע, עלינו ללמוד להכיל אותו .
אחד הפרמטרים הכי חשוב בעולם האימון האישי הוא אימון להכשרה לשפע.
פרופ' ראנדי פאוש כתב בספרו ההרצאה האחרונה:
"מזל הוא כשההכנה פוגשת את ההזדמנות"
ואני אוסיף ואומר שמזל הוא כשההכנה פוגשת את ההזדמנות במקום את הפחד, החשש, התבנית הישנה.
מירה תשובה
מאמנת אישית בכירה.
מאמרים נוספים ניתן לקרוא באתר הבית
