ועידת המדינות המתועשות הסתיימה, ועתה פונים חברי הצוות ליישום החלטותיהם. בעוד זרקורי התקשורת הופנו לבעיית העוני באפריקה, לא ניתן היה להתעלם מההכרזה הדרמטית על מענק הסיוע בסך 3 מיליארד דולר אשר יועבר לרשות הפלשתינית. המטרה, כך לדברי טוני בלייר, "לקדם אפשרות של "שתי מדינות - ישראל ופלשתין, שני עמים ושתי דתות, שיחיו זו לצד זו בשלום".
אין זה סוד כי שנים רבות זוכה הרשות הפלשתינית לסיוע בינ"ל רחב ממדים, אשר מופנה, בין היתר, לתדלוק מנועיהם של ארגוני הטרור. דוחות מודיעין ותחקירים עיתונאיים שהבשילו לכדי תביעות משפטיות בחו"ל, הוכיחו כי מיליוני דולרים מכספי הסיוע של ארה"ב ואירופה, מנווטים לכיסם של ארגוני הטרור הפלשתינים, ובראשם לארגון החמאס.
גם הסיוע הכספי שמועבר לאגודות הצדקה בשטחי הרשות הפלשתינית תחת הכותרת של 'סיוע הומניטארי לנזקקים' משמש הלכה למעשה כחלק מהג'יהאד הפיננסי התומך בתשתית הארגונית של התנועות האסלמיות. תשתית ארגונית זו, הכוללת ממוסדות כלכליים, מערכת חינוך, גופי הסברה ומנגנונים נוספים, הינה בבחינת מעטפת תומכת במערך המבצעי של החמאס האחראי על ניהול הלחימה ופיגועי הטרור נגד ישראל.
במאמר שפרסם לאחרונה יהונתן דחוח הלוי, חוקר בכיר במרכז ירושלים לענייני ציבור ומדינה, היטיב הלה לנתח את אופי פעילותם הכלכלי של תשתיות הטרור בשטחים. ממחקרו של הלוי, עולה כי מנהיגי החמאס ומוריו הרוחניים יוצרים זיקה ברורה בין "הג'יהאד הפיננסי" והמערכת תומכת הג'יהאד הכלכלית, חברתית ותרבותית - לבין המאבק המזוין שמנהלים הפלשתינים נגד ישראל במסגרת אינתיפאדת אל-אקצה מאז ספטמבר 2000. דחוח הלוי הדגיש כי "הג'יהאד הפיננסי נתפס כדלק חיוני להוסיף ולהניע את גלגלי האינתיפאדה על ביטויה השונים, ובכלל זה פיגועי ההתאבדות".
העובדה כי ארגון החמאס זוכה לתמיכה רחבה בקרב הציבור הפלשתיני, ואף הצליח לכבוש כמה מעמדות המפתח בבחירות המוניציפאליות האחרונות, צריכה להטריד לא מעט את חברי וועידת G8. אחרי הכל, יש להעריך כי כספי הסיוע יעברו גם דרך זרוע החמאס, אשר אמון בין היתר על "שיפור ושיקום תנאי החיים" בערים הפלשתיניות. ראשי הערים ברשות, הקשורים בחבלי הטרור, בוודאי יאמרו כי זהו תפקידם לדאוג לפיתוח התשתיות שנהרסו בידי "הכובשים הציוניים". מכאן והלאה, דרכו של הכסף לכיס ארגון החמאס - קצר ומיידי.
תמוה בעיניי כי וועידת G8 לא השכילה לקבוע, לצד החלטתה על הסיוע הנדיב לפלשתינים, הקמתו של גוף בינ"ל לפיקוח ומעכב, אשר יבקר את ייעודם של הכספים המגיעים לידי ראשי הרשות. המציאות הוכיחה כי הפיקוח שהיה עד כה - נכשל כשלון מוחץ. על כן, אין להתעלם מניסיון העבר - אלא ללמוד מטעויות.
הבעיה האמיתית של מנהיגי המדינות המתועשות, היא עצם החשיבה ולפיה כל בעיות הרשות נקברו יחד עם נשיאם המנוח של הפלשתינים. מותו של יאסר ערפאת לא לקח עימו את מערכת השחיתות ואת קלקול המידות אשר ממשיכה להנשים עד עצם היום הזה את המערכת הציבורית בשטחים.
הצלחה במאבק נגד הטרור האסלאמי, שהפך לבעיה גלובלית, מחייב שיתוף פעולה בינ"ל על-מנת להביא לייבוש כל מקורותיו הכספיים התומכים בצורה ישירה ועקיפה בטרור. מאבק זה, כולל ניתוק כל אפשרות כי 'חמאס', ישים ידו על כספי הסיוע הבינלאומיים, לרבות אלו שניתנו רק עתה על-ידי מנהיגי G8. ראוי כי בטרם ימשיכו הפילנתרופים מארה"ב ואירופה במסע הסיוע הנדיב, יידרשו הללו דין וחשבון על הכספים הרבים שניתנו עד כה לנציגי הרשות.
אין זה סוד כי שנים רבות זוכה הרשות הפלשתינית לסיוע בינ"ל רחב ממדים, אשר מופנה, בין היתר, לתדלוק מנועיהם של ארגוני הטרור. דוחות מודיעין ותחקירים עיתונאיים שהבשילו לכדי תביעות משפטיות בחו"ל, הוכיחו כי מיליוני דולרים מכספי הסיוע של ארה"ב ואירופה, מנווטים לכיסם של ארגוני הטרור הפלשתינים, ובראשם לארגון החמאס.
גם הסיוע הכספי שמועבר לאגודות הצדקה בשטחי הרשות הפלשתינית תחת הכותרת של 'סיוע הומניטארי לנזקקים' משמש הלכה למעשה כחלק מהג'יהאד הפיננסי התומך בתשתית הארגונית של התנועות האסלמיות. תשתית ארגונית זו, הכוללת ממוסדות כלכליים, מערכת חינוך, גופי הסברה ומנגנונים נוספים, הינה בבחינת מעטפת תומכת במערך המבצעי של החמאס האחראי על ניהול הלחימה ופיגועי הטרור נגד ישראל.
במאמר שפרסם לאחרונה יהונתן דחוח הלוי, חוקר בכיר במרכז ירושלים לענייני ציבור ומדינה, היטיב הלה לנתח את אופי פעילותם הכלכלי של תשתיות הטרור בשטחים. ממחקרו של הלוי, עולה כי מנהיגי החמאס ומוריו הרוחניים יוצרים זיקה ברורה בין "הג'יהאד הפיננסי" והמערכת תומכת הג'יהאד הכלכלית, חברתית ותרבותית - לבין המאבק המזוין שמנהלים הפלשתינים נגד ישראל במסגרת אינתיפאדת אל-אקצה מאז ספטמבר 2000. דחוח הלוי הדגיש כי "הג'יהאד הפיננסי נתפס כדלק חיוני להוסיף ולהניע את גלגלי האינתיפאדה על ביטויה השונים, ובכלל זה פיגועי ההתאבדות".
העובדה כי ארגון החמאס זוכה לתמיכה רחבה בקרב הציבור הפלשתיני, ואף הצליח לכבוש כמה מעמדות המפתח בבחירות המוניציפאליות האחרונות, צריכה להטריד לא מעט את חברי וועידת G8. אחרי הכל, יש להעריך כי כספי הסיוע יעברו גם דרך זרוע החמאס, אשר אמון בין היתר על "שיפור ושיקום תנאי החיים" בערים הפלשתיניות. ראשי הערים ברשות, הקשורים בחבלי הטרור, בוודאי יאמרו כי זהו תפקידם לדאוג לפיתוח התשתיות שנהרסו בידי "הכובשים הציוניים". מכאן והלאה, דרכו של הכסף לכיס ארגון החמאס - קצר ומיידי.
תמוה בעיניי כי וועידת G8 לא השכילה לקבוע, לצד החלטתה על הסיוע הנדיב לפלשתינים, הקמתו של גוף בינ"ל לפיקוח ומעכב, אשר יבקר את ייעודם של הכספים המגיעים לידי ראשי הרשות. המציאות הוכיחה כי הפיקוח שהיה עד כה - נכשל כשלון מוחץ. על כן, אין להתעלם מניסיון העבר - אלא ללמוד מטעויות.
הבעיה האמיתית של מנהיגי המדינות המתועשות, היא עצם החשיבה ולפיה כל בעיות הרשות נקברו יחד עם נשיאם המנוח של הפלשתינים. מותו של יאסר ערפאת לא לקח עימו את מערכת השחיתות ואת קלקול המידות אשר ממשיכה להנשים עד עצם היום הזה את המערכת הציבורית בשטחים.
הצלחה במאבק נגד הטרור האסלאמי, שהפך לבעיה גלובלית, מחייב שיתוף פעולה בינ"ל על-מנת להביא לייבוש כל מקורותיו הכספיים התומכים בצורה ישירה ועקיפה בטרור. מאבק זה, כולל ניתוק כל אפשרות כי 'חמאס', ישים ידו על כספי הסיוע הבינלאומיים, לרבות אלו שניתנו רק עתה על-ידי מנהיגי G8. ראוי כי בטרם ימשיכו הפילנתרופים מארה"ב ואירופה במסע הסיוע הנדיב, יידרשו הללו דין וחשבון על הכספים הרבים שניתנו עד כה לנציגי הרשות.