מול גל האלימות הגואה בישראל בקיץ 2009 , התאחדו גלי צה"ל ורשת ב' ליום שידורים מיוחד (כנהוג בימי מלחמה), שבו נמסרו נתונים מעוררי צמרמורת על האלימות ורואיינו שועי הארץ בשאלה: כיצד ננצח את האלימות ?
בזה אחר זה התייצבו מנכ"לים, מפכ"לים, מזכ"לים, שרים, יועצים משפטיים, ראשי ממשלה וסתם בני אדם והציעו, איש איש על פי סגנונו, לכסח את הצורה של האלימות, או לפחות, לפרק את האם-אמא שלה. המחלוקת הייתה רק בשאלה מי אשם יותר: המשטרה, בתי המשפט, מערכת החינוך (כמו תמיד ?), התקשורת, האינטרנט...
על התגובה הראויה לא היה ויכוח. ההצעות נעו בין סירוס העבריינים למניעת מכירת אלכוהול אחרי חמש אחר הצהריים, מחלוקת אקדח לכל פועל ועד פיצוץ ביתם של רוצחים. במיוחד אהבתי את ההצעה להטיל עונש מוות על מי שרצח את בת זוגו וניסה להתאבד אחר כך... ההנחה שבבסיס דברי הדוברים הייתה שכמו הערבים – גם האלימות מבינה רק כוח, ולכן – זה הזמן למבצע צבאי !
למרבה הצער לא שאל איש מדוע פרצה פתאום האלימות - הייתכן שיש איזה שהוא קשר, מקרי ורופף כל שיהיה, בין אחוזי האבטלה, נתוני הפער החברתי המתנפח ונתוני האלימות הגואה - הייתכן שעולים אתיופיים מיואשים ומובטלים רוצחים את בנות זוגן ומנסים להתאבד לא בגלל תאוות בצע אלא מכיוון שאין הם רואים עתיד לעצמם במדינה הזו ?
הדיון באולפנים אפיין את ישראל העשירה, השבעה, אנינת הטעם, המזעזעת מגילויים של אלימות ערומה ומכוערת המאיימת על השלווה שבה יש חלוקה הוגנת בין אלו שעושים כסף לבין אלה שמחפשים באשפה אוכל לילדיהם. מה הם קופצים - כשקוראים לך שרי האריסון והריבית החודשית של ממונך נספרת בששה אפסים, קל לקרוא לשלום שיתחיל מבפנים. זה יותר קשה כשהאלטרנטיבה היחידה להשיג כסף לשכר דירה היא לשלוח את אשתך לעבוד ברחוב.
באנגליה של ראשית הקפיטליזם העונש על גניבת תרנגולת היה הוצאה להורג. העובדה שהגנב ניסה למנוע מילדיו מלגווע ברעב לא עניינה את בעלי ההון.
גם כאן, בעלי הג'יפים והיאכטות, הקונים בגדים בלונדון בסוף השבוע ומבלים במסעדות יוקרה, שכל המפרסמים עובדים עבורם ומוציאים את העיניים לאלו שאין להם – לא מוכנים להשלים עם האלימות של הרחוב הישראלי. לא מתאים להם לריפוד...
בישראל 2009 יש שלוש אוכלוסיות גדולות המנוכרות למדינה, סובלות מעוני ואבטלה וחשות מופלות לרעה : "אתיופים", "רוסים" וערבים. בהן יש כיסים של אלכוהוליזם וסמים, ובחלק מאלו – נטייה לאלימות קשה.
"אוי ויי" מזדעזעים העשירים, "נורא ואיום. בואו נחמיר את הענישה !"
לא יעזור.
החמרת הענישה רק תחמיר את האלימות כלפי המשטרה. לעבריינים לא יהיה מה להפסיד.
רק אם משהו יתחיל לעשות צעדים משמעותיים לצמצום הפער החברתי, למלחמה באבטלה, לטיפול אמיתי ואוהב באוכלוסיות המודרות מבור השומן הישראלי – רק אז תפחת האלימות.
אבל זה מסובך כמו לעשות שלום עם הערבים. גם כאן זה אומר לוותר על נכסים שיש לך ביד.
עדיפה מלחמה כוללת !!
M.A. במנהל החינוך (אוניברסיטת ת"א)
מרצה בנושאי חינוך
