תלמידים מחפשים גבולות 

שרת החינוך בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, מרת שולמית אלוני התחילה את המגמה של מערכת החינוך כצועדת למען התלמידים. היא הכניסה את התובנה שכל תלמיד צריך להיות מורגש והמערכת בשבילו והדגשת האינדיוידואל.
שרי החינוך שאחריה צימצמו את החומר הנלמד לבחינות הבגרות באמצעות המיקוד שמאפשר ללמוד לבחינה רק חלק מהחומר הנדרש . שר החינוך, מר אמנון רובנישטיין, צימצם את בחינות הבגרות באמצעות שיטת ההגרלות של הבחינות, ועוד שרי חינוך שהגדילו את מבחר הבחינות וצימצמו את החומר.במקביל תפיסת האינדיווידואל במרכז ולא החברה הכניסה חוקים דרקוניים שלא איפשרו הוצאה של תלמידים אלימים, לא מקבלים מרות ולא מתאימים, מהמערכת.ספרי הלימודים נעימים לעין הרבה יותר מספרי הלימוד שאני למדתי מהם אבל הם יקרים ולמרות שאסור להחליף ספר לימוד רק לאחר 5 שנים למשפחות רבות זה לא עוזר כי ברבות מהמשפחות הספרים לא עוברים בין הילדים במיוחד שבבית הספר היסודי ספרי הלימוד נראים כמו ספרים, שוקלים כמו ספרים ועולים כמו ספרים אבל הם חוברות עבודה כי ניתן לכתוב בהן ולכן לא ניתן להעבירם בין התלמידים.
התוצאה של המהלכים שהיצגתי כאן יצרו מערכת חינוך שמאוד קשה ללמד בה כי תלמידים פרועים, אלימים נמצאים בה ולא ניתן להוציאם מבית הספר ואפילו לא מהכיתה. ילדים אלו יוצרים תרבות שלילית שמתפשטת בין התלמידים. הרוב החיובי סובל והמיעוט שלא צריך להיות נהנה וכל מערכת החינוך נפגעת. חומר הלימודים לא מועבר ולכן במקום לקבל ציונים יותר נמוכים מורידים את כמות החומר לבחינות, יוצרים מיקודים שמפרנסים חברות פרטיות רבות וגורמות למורים ללמד רק את החומר של המיקוד כי המיקוד מתפרסם במחצית השנה ולא כמה שבועות לקראת הבחינה - כפי שהיה אמור להיות. הרצון של הדגלת בחינות הבגרות על מנת שכמה שיותר תלמידים תקל עליהם הבחינה יוצרת מעמסה כלכלית אדירה בגלל שיש צורך לבנות את המבחנים להפיצם לבנות מחווני בדיקה ולבדוק אותם.
התפיסה של התלמיד כאינדיווידואל היא ההפך הגמור ממה שמערכת חינוך תקינה אמורה להיות. מערכת חינוך תפקידה הוא לחנך את התלמיד לנתינה, לחיי שיתוף בחברה בה כל אחד הוא פרט שחייב להתחשב בסביבתו. האינדיוידואליזם הוא אינסטינקט מולד. כל אדם נולד אגואיסט מטרת החינוך היא ללמדו להתחשב באחר ובשונה ולקבלם. כמובן שיש לבנות בוגר עם מודעות ויצירתיות ורצון להגשמה עצמית אבל קודם כל חינוך לנתינה ולאהבת הזולת והחברה.
על מערכת החינוך להחזיר את השליטה והמיקוד לחברה ולא לאינדוידואל. על ידי הוצאה מהירה של תלמידים אלימים וחסרי מרות מהמערכת והשמתם במסגרות שיתאימו להם - צעד זה יגרום לתלמידים רבים לשנות את התנהגותם ולהתנהג באופן תקין כך שתלמידים רבים שהיום נראה שצריך להוציאם מהמערכת כבר לא יהיה צורך כי הם ישנו התנהגותם לטובה. החזרת כבוד המורה והיכולת לתפקד בכיתה תשפר את הוראתו ואת למידת התלמידים שיפור הלמידה יאפשר להחזיר את רעיון המיקוד למתכונתו המקורית ופירסומו זמן מועט לפני הבחינה.
יש להוריד את כמות בחינות הבגרות ולהחזיר את החינוך המקצועי שחסרונו יוצר בעיה חמורה בשוק העבודה ובצבא וכן יהווה אלטרנטיבה מעולה לתלמידים שלימודים עיוניים קשים להם. ספרי הלימוד חייבים לחזור ולהיות ספרים שהם מקור החומר והתלמידים צריכים להעתיק את הנלמד והמתורגל למחברות, ואף ליצור מערכת ענקית של חברות פרטיות שמקבלות הון רב מההורים.
זהו השלב הראשון בו מערכת החינוך צריכה לנקוט.
המאמרים הבאים יציגו עוד צעדים
כותב מאמר זה הוא מורה ומדריך מורים ובעל תואר שני במנהל מערכות חינוך