לפני כמה חודשים פגשתי חברה וותיקה שלא ראיתיה מזמן. אישה משכילה ונבונה המשמשת בתפקיד מרכזי במשרד ממשלתי. קשה היה שלא להבחין שהיא במצב רוח ירוד למדי. "מה קרה לך?" שאלתי אותה באמפטיה ובניסיון להבין מה עובר עליה.היא חייכה במבוכה ודממה.המתנתי בסבלנות.ידעתי שהיא תספר לי את העובר עליה ותשתף אותי כחבר בעצב הרב אותו היא חווה עתה. צדקתי, היא הסתכלה בי והתחילה לדבר:
"בעלי החליט לסיים את הקשר בינינו.היו לכך הרבה סיבות שאיני רוצה לפרט אותן.חיינו יחדיו חמש עשרה שנה בישוב חקלאי במרכז הארץ.השקענו שנינו כמיטב יכולתנו בבית ובסביבת החיים שלנו.עשינו טעויות בנישואין גם הוא וגם אני.קיבלתי את החלטתו והתחלנו בהליכי הגירושין.למזלי היה לנו הסכם גירושין והסכם ממון כך שלכאורה לא היו צריכות להיות בעיות משפטיות מסובכות".
"כמובן" אמרתי,"טוב שחתמתם על מסמכים מתאימים, חלקו את שצריך וכל אחד ילך לדרכו" היא הביטה בעצב.עיניה דמעו ואז היא פתחה בשטף דיבור שהיה קשה לעיכול. "גם אני חשבתי כך.הוא הכניס לבית מיד עם עזיבתי חברה שהכיר לפני שנים רבות .אותה חברה התנהגה אלי בגסות רוח.הבלגתי כי הצלחתי לזהות שאותה חברה אינה ברמה שלי.איני גזענית ואיני שופטת אדם בהתאם למוצאו או דתו אך אותה אישה חשבה שהיא היפה בנשים והחכמה בהן.קשה היה להסביר לבעלי לשעבר עד כמה הוא טועה.זה גם לא עניין אותי ולא היה חשוב לי. אני התחלתי בחיים שלי.מנסה למצוא את מקומי כאישה בהליכי גירושין.על חלק מההסכם לא הגענו להסכמה ופניתי לבית המשפט לקביעתו על החלוקה הצודקת." היא המשיכה לדבר והחלה לבכות.חיכיתי בסבלנות , הושטתי לה כוס מים והיא המשיכה.
"התחלתי לקבל איומים. בתחילה מרומזים ולאחר מכן בוטים.הוא והיא הסבירו לי שתפקידי הבכיר במשרד ממשלתי יכול להוות דרך מצוינת להפעיל עלי לחץ. בעלי הסביר לי באמצעות מכתבים ובשיחות טלפון שיש בידו מידע העשוי לפגוע במקום העבודה שלי באם אמשיך בתהליך המשפטי. החברה המאוד לא חכמה שלו הייתה הרבה יותר בוטה ואיימה שמידע ,בין אם הוא נכון ובין אם הוא לא נכון יועבר לידיעת המנהלים שלי ויפגע בי במקום העבודה שלי. שניהם הפעילו עלי לחץ אדיר למנוע מבעדי את המשך ההליך המשפטי.איך הוא יכול לדבר עלי כה רע - להשמיץ אותי? לחשוף את שעברנו שנינו יחדיו בפני אישה אחרת? בלי בושה...ברוע אמיתי" היא אמרה והתייפחה מרות.
"יהיה בסדר" ניסיתי להרגיע אותה.חושב כיצד ניתן לעזור לה. "זה אפילו לא כל הסיפור.החברה של הגרוש שלי יצרה קשר עם גבר חדש שהכרתי ומנסה אף היא לקלקל לי את אותו קשר חדש הנראה מבטיח עתה".היא נאנחה אנחה עמוקה. "מה אעשה?" חשבתי רבות על שאמרה והצעתי לה סדרת פעולות העשויות להיטיב עימה.
פגשתי אותה שוב לפני כחודשיים ביוזמתי.הייתי מעורה בכל מה שהיא עוברת.סייעתי לה בעצות ובהפניה לאנשים מתאימים.ביקשתי ממנה להבין מה קרה איתה מאז. "השמים כמעט ונפלו עלי.אך בזכותך ידעתי למה עלי לצפות.הם ,הגישו נגדי כמה תלונות במשטרה. הם הבינו שמערכת היחסים החדשה שלי עם אותו גבר היא רצינית וטובה בינינו.טובה עד כדי כך שאנו ביחד כל הזמן.זוג אוהב, זוג נאהב. זוג המכובד בקרב חברי וחבריו.ממש ספור הצלחה.החברה שלו , ניסתה לקלקל ביני לבין החבר שלי. הם התכתבו, שוחחו בטלפון ונפגשו. אני ידעתי על כך, לא התנגדתי. רציתי להבין עד כמה רחוק הם ינסו להגיע עם אותם איומי סחיטה והשמצה שלהם.הייתי מוכנה לכך .גם הוא היה מוכן לכך.לא ויתרתי והמשכתי בפעילות המשפטית שלי.יתרה מכך, התחלתי בפעילות משפטית נוספת שאיני רוצה להרחיב עליה. אנשים שאינם חכמים בלשון המעטה אינם מבינים שברגע שהם ממשים את האיומים שלהם, הם לא נותרו ללא אמצעי תקיפה.כי מה יש לי עכשיו להפסיד? "
נפגשנו שוב לפני יומיים.היא נראתה נפלא.נינוחה, מחייכת, רגועה ושמחה. היה נעים לראות אותה במצבה החדש.
"מה השתנה?" שאלתי, למרות שידעתי את התשובה. "הכול ". היא השיבה ,אני והחבר שלי חיים ביחד.הוא גבר מקסים ,אוהבת אותו.הוא אוהב אותי.בונים הווה ועתיד נפלא לשנינו.בעלי לשעבר ,די מסובך עם עצמו.החברה שלו עזבה אותו. הוא די לבד עתה.הצלחתי להעביר לו מסרים שגם לי יש "מידע " עליו.איני משתמשת בזה לעת עתה.חושבת שזה נורא להשמיץ, להוציא דיבה על בן זוג לשעבר.הרי אין הרבה סודות לאחר 15 שנים של יחדיו. אני מתכננת בימים אלו ,הגשת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע והגנת הפרטיות כנגד שניהם.הם הצליחו בתבונתם הרבה לעבור באופן גס ובוטה על החוקים הללו.כמובן שהכול מתועד וברור." הסתכלתי בה, הסתכלתי בעיניה הצוחקות ,ראיתי את שפת גופה המשוחררת והרגועה והבנתי שהיא בצד הנכון של החיים.
כול עוולה סופה לגבות תשלום מהצד הפוגע.
ד"ר אבי זלבה
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני
