פציעות ספורט בקרב אצנים ואצניות 

שכיחות הפציעות בקרב אצנים ואצניות בבתי הספר בארצות הברית וברחבי העולם המערבי הפכה לבעיה שאי אפשר להתעלם מימנה. מחקרים שנערכים בנושא שבים ומדגישים את הפגיעות של נשים אתלטיות לפציעות. כך למשל מחקר שנערך בארצות הברית ופורסם בינואר 2006 מצא שאצני ובעיקר אצניות קרוס קאונטרי בבתי ספר תיכוניים נחשפים לסיכוני פציעה גבוהים ביחס לענפי ספורט אחרים וכן שהפציעות הן בעיקרן בגפיים התחתונות.

עורכי המחקר עקבו אחר 421 אצנים ואצניות במהלך עונת תחרות אחת. מתוך 421 האצנים והאצניות 162 חוו 316 פציעות במהלך העונה.רוב הפציעות נגרמו במהלך האימונים ולא במהלך התחרויות. רוב הפגיעות היו באזור השוק הברכיים והקרסול. האצניות סבלו מפציעות פי 4 יותר מהאצנים. מחקר אחר שנעשה על מדגם גדול של 6100 סטודנטים וסטודנטיות מצא גם הוא סיכויי פציעה גבוהים יותר ב %14 אצל נשים בהשוואה לגברים המתאמנים ומתחרים בספורט זהה (כדורגל אמריקאי, כדור סל). גם מחקר זה מצביע על הברך והקרסול כאזורים מועדים לפציעה כאשר קריעה של הרצועה הצולבת הקדמית מהווה את רוב הפגיעות. ליתר דיוק מדובר בפציעה המתרחשת בקרב נשים אתלטיות פי 3 עד פי 8 מאשר אצל גברים.

מחקרים אחרים מוצאים שהאישה הספורטאית מצויה ברמת סיכון של פי 4 עד פי 10 לסבול מפציעת ברך בהשוואה לגבר הספורטאי. גם אלו זיהו את הרצועה הצולבת הקדמית כנקודת התורפה העיקרית. קרע ברצועה הצולבת הקדמית מצריך טיפול כירורגי ושיקום מפרך. לפציעה הזאת ולטיפול הכירורגי הנלווה יש משמעות כלכלית ואישית כבדה וכן משמעות ארוכת טווח לגבי תפקוד הברך ברבות השנים.

למה בנות נפצעות יותר?

חוקרים שונים שערכו מחקרים שונים סיפקו את ההסברים הבאים לרמת הפציעות הגבוהה בקרב הבנות.

1) רמת קושי גבוהה מידי באימונים המקדימים הטרום עונתיים. לדעתם של החוקרים יש להעלות את רמת הקושי באופן הדרגתי יותר ובכך להכין את הגוף באופן נכון יותר למעמסה של עונת התחרות.

2) גודלה של זווית Q. זווית Q - שאצל נשים גבוהה יותר מהווה למעשה ציר פעילות השריר הארבע ראשי מול גיד הפיקה, בנשים הזווית היא עד 17 מעלות, בגברים עד 14 מעלות. ככל שזווית Q גדולה יותר מופעל לחץ גדול יותר מהצד החיצוני על הפיקה. לחץ זה מגדיל את הסיכוי של הברך להיפצע. מחקרים מצאו שגם אצנים עם זווית Q גבוהה סבלו מרמת פציעות מוגברת.

3) יתר גמישות אצל נשים ביחס לגברים.

4) תנועה מוגבלת בקרב נשים של הרצועה הצולבת הקדמית.

5) השפעות הורמונאליות אצל נשים הגורמות לגמישות של הרצועות בברך.

6) חוסר איזון שרירי הרגליים של נשים ביחס לגברים.

7) נעילת יתר של הברך במהלך פעילות אצל נשים ביחס לגברים.

8) שרירי ליבה חלשים יותר אצל נשים לעומת גברים חושפות אותן ל"תנועות לא נכונות" ולפציעות.

9) קיום של פציעות ישנות שלא שוקמו במלואן.

כיצד מונעים פציעות בירכיים אצל נשים ?

ההבדלים האנטומיים המאפיינים את בירכי הנשים ואשר חושפות אותן לפציעות אינם ניתנים לשינוי. אם זאת ניתן וצריך לשנות את אופן הביצוע של האימונים. אימוני הכושר חייבים לשאת אופי הדרגתי יותר. האימונים שעוברות הנשים צריכים לכלול אימוני כוח תרגול לשיפור המערכת הסנסורית- מוטורית של שרירי הרגליים.כמו כן יש לשפר אצל הנשים היכולת לקפוץ ולנחות על החלק הקדמי של כף הרגל עם בירכיים כפופות קמעה ולא נעולות. על ביומכאניקה תקינה ופציעות ספורט