חשבון נפש לקראת ראש השנה- זה היה מהר מדי 

מה היה לנו בשנת התשס"ט? משבר כלכלי חמור ביותר ויציאה ממנו, אפילו חדה וכנראה מהירה מדי.

בתחילת השנה המשק שהה במיתון חמור, אולי אחד מהחמורים בתולדותיו. מתחילת השנה עד לנקודת השפל ירד מדד המניות תל אביב 100 (כאינדיקציה למצב המשק) בכ- 36% אם נרחיב את טווח הזמן במעט, נגלה כי מנקודת השיא (31/10/2007) ועד לנקודת השפל (23/11/2008) ירד המדד בכ- 56%.

אבל, השנה חלה התאוששות מהירה. מדד המניות מסיים את תשס"ט ברמה הגבוהה בכ- 13% משער הפתיחה, האבטלה נבלמה ואיננה גדלה יותר, הייצור והיצוא מתאוששים וגם הכלכלנים מדברים על תום המיתון שהוגדר במקורו כמיתון עמוק.

האם זו התאוששות של אמת או הקלה זמנית? האם צעדי ההצלה הממשלתיים (לרבות הזרמת משאבים מסיבית למשק) אכן בלמו את המשבר או רק יצרו הקלה זמנית? האם תורת הכלכלה למדה כיצד לזהות ולטפל במשברים לפני שהם מגיעים למצבים קיצוניים ביותר או שמה המדינות רכשו שקט זמני במחיר של שיעבוד אחוזים ניכרים מהעתיד? ימים יגידו אם אכן הימים הקשים מאחורינו. אולם, אם אכן המשבר חלף, המדובר בעניין מטריד.

למה מטריד? הסיבה האמיתית של המשבר, כמו כל משבר כלכלי בהסטוריה המתועדת הינה הגורם האנושי- רדיפת בצע מסנוורת, אובדן קני מידה או גבולות ותחושת אדנות של אנוכי ואפסי עוד. אלו הסיבות האמיתיות למשבר. מונחים כגון סאב פריים מייצגים סימפטומים, לא את הסיבה האמיתית.

אחד התפקידים ההיסטוריים החשובים של משברים כלכליים הוא שידוד מערכות. טלטול אנשים, ארגונים ונורמות כדי ללמדם לקח ולשפר את התנהגותם בעתיד. לפעמים אפילו להפיל תפוחים מסויימים מן העץ (עם כל הצער) כך שאנשים מסויימים יעזבו את השוק אולם הלקח המר יישאר.

כאשר המשבר מתחילתו ועד תחילת ההתאוששות אורכים כשנה בלבד, כאשר תוך שנתיים קצרות המשבר הכלכלי בא וחולף, חוששנו שהאופי האנושי ימהר לשכוח את הלקחים. האנשים ממהרים להדחיק חוויות לא נעימות ולפטור אותם כאילו לא היו. אם בני האדם יחזרו לסורם כל כך מהר, אם המערכות לא יתקנו את הבקרה והנורמות שלהן, המשבר יחזור במהרה והפעם- BIG TIME.

שנה טובה