בארצות המערב מקובל מאוד המנהג הקרוי 'החלטות לשנה חדשה' (New Year's Resolutions). ערב החלפת שנה (אזרחית) מתיישבים להם ידידינו לרגע של חשבון נפש, ומחליטים איך ומה ישפרו בחייהם ובעצמם בשנה הבאה. החלטות מקובלות עוסקות בהפחתת משקל, בילוי זמן רב ואיכותי יותר עם בני המשפחה, שיפור ההתנהגות כלפי אבא שלך וכו'. רוב מוחלט ומוחץ מבין החלטות אלו לעולם אינן מתממשות.
מאמנים רגילים לאנשים המחליטים החלטות שאין הם מצליחים לקיים. למעשה, רבים מבין אלו שמגיעים להתאמן עושים זאת לאחר שהכירו בכך שהם אינם מצליחים לעמוד בהחלטות שקיבלו על עצמם, ולפיכך אינם מצליחים ליצור את השינוי הרצוי בחייהם.
יש סיבות רבות לכך ושונות לכך שהחלטות אינן מתבצעות. השלוש הנפוצות ביותר שאני מכיר הן אלו:
- ההחלטה אינה באמת מייצגת את מה שהאדם רוצה, אלא את מה שהוא חושב שמצפים ממנו. במקרה זה, אין למעשה בעיה אמיתית באי-מימוש ההחלטה. הבעיה,אם קיימת, היא בכך שאותו אדם מנסה להפנים דעות או רצונות של הסביבה, אשר מנוגדים לערכיו שלו. תהליך של הבהרת ערכים פותר, בדרך כלל, את העניין.
- המחליט מעוכב על ידי השפעתו של חסם הצלחה (או 'גרמלין' כפי שמכנים אותו לעתים) המחבל בעקביות ביכולתו לממש את מה שהוא היה רוצה לעשות. מקרים כאלו נפוצים מאוד, והם מחייבים התייחסות נקודתית ובניית אסטרטגיות פעולה אפקטיביות להתמודדות עם החסם. אימון של אדם כזה יתמקד בהבנת אופן הפעולה של החסם, זיהוי השיח הפנימי של המתאמן שדרכו מופעל החסם הזה, ובניית שיח חלופי, ואופני פעולה חלופיים, שיאפשרו למתאמן להתמקד בתוצאות הרצויות לו.
- ההחלטה היא כללית, ערטילאית, ואינה מלווה בהגדרה ברורה של יעד ותוכנית להשיג אותו. בעיה זו נפוצה מאוד גם אצל אנשים פרטיים וגם בארגונים. יש החלטה, יש כוונה, אבל אין ביצוע. המתאמן או המנהל אינו לוקח אחריות למימוש ההחלטה, לא נקבעת דרך פעולה, אין מעקב שמשהו קורה, והתוצאה היא שהלחצים השוטפים של החיים גוזלים את כל הזמן והמשאבים הפנויים וההחלטה אינה מתממשת. הפתרון, במקרה זה, הוא בהגדרה ברורה ומדידה של התוצאה הרצויה, ובעיקר בהטלת אחריות ברורה להשגתה. מתאמן שרוצה לשפר את כושרו הגופני, למשל, האם הגדיר בסדר היום שלו מועדים קבועים לעשות זאת? אם לא, הרי שלא לקח אחריות אמיתית על החלטתו, לא עשה את המינימום הראשוני הנדרש, ואין סיכוי שהחלטתו תתממש. במקרה כזה על המאמן לשקף זאת למתאמן, ולסייע לו להטמיע בחייו אופן פעולה שיסייע למימוש ההחלטה.
גם בארגונים – אם התקבלה החלטה בדיון, אבל לא יצא סיכום כתוב, או שהסיכום אינו מבהיר מי אחראי לביצוע, עד מתי, ומתי הנושא יעלה לבדיקת סטטוס, הרי שאין סיכוי רב שמשהו יקרה. המנהל האחראי לקיום הדיון ולקבלת ההחלטה חייב לוודא שדברים אלו נקבעים, מתועדים ומתוקשרים, זהו תנאי בסיסי למימוש ההחלטה. אותו מנהל גם אחראי לקבל דיווח על ההתקדמות, לקיים מעקב ולוודא שהאחראים לביצוע עומדים במשימה. מפליא לגלות עד כמה ארגונים ומנהלים לא עוקבים אחר כללים פשוטים אלו.
שמעיה דוד הוא מאמן אישי וניהולי מוסמך (MCI/EMCI), מלמד ומדריך מאמנים בקורסי אימון, מפתח כלי אימון והכשרה למאמנים ולמנהלים בתחומים מקצועיים ועסקיים.
