השנה שחלפה.זו הייתה אחת השנים החשובות בחיי.איני יודע באם לא החשובה ביותר.זו הייתה שנה שהתחילה בשפל בלתי נסבל וכואב ומסתיימת בשיא של חיי.שיא של אושר ושלמות מחשבתית ונפשית. זו הייתה שנה שבה ערכתי מסע מרתק את "הלא נודע".מסע לתוך עצמי.מסע אמיץ וחושפני שבו הבנתי את המהות שלי עצמי.
ראש השנה החולפת.היום הראשון שבו זכור לי היטב. זה היה יום של ריקנות נפשית. יום של דכדוך, יום של טביעה בים אין סופי של תהומות.תהום שלא ידעתי ולא שיערתי עד כמה עמוקה היא עוד הדרך.תהומות שבהם אתה מחליק מבלי יכולת לשלוט על עצמך, על פעולותיך ,על חייך.תהומות שבהם הכול חשוך ואינך מצפה לשביב אור, לשביב תקווה.
ראש השנה החולפת שבהם לא מצאתי מנוח לנפשי הדואבת. עדיין ,בקריסה פנימית וחיצונית.עדיין נאחז בבדלי החיים הקודמים.חושב במונחים מוטעים של מציאות בלתי אפשרית ושאינה קיימת.מחפש מזור במקומות הלא נכונים.במקומות שבהם אין תקומה, אין תכלית, אין פתרון ואין תשובה לבעיות היסוד שלי.
ראש השנה החולפת שהתמשך עבורי כמו סיוט שאינו נגמר.יומיים של חג לרוב רובו של עם ישראל וסבל עבורי.ימים של צפייה דרוכה לשום דבר. ימים של תקווה קסומה לדבר שלא ייתכן.צפייה לשינוי חיצוני מבלי להבין אז שהשינוי חייב לבוא ממני.רק אני אוכל לשנות את מצבי לאחר שאפתח מודעות לסיבה שהביאה אותי לתחתית עמוקה זו.
ראש השנה החולפת שלא השכלתי להבין את מקור הבעיה שלי.צפיתי להתרחשויות שלא היה סיכוי שהם יתהוו. כי הם היו בי פנימה.הם לא היו חיצוניים לי.זו הייתה התקופה והעת שלא הבנתי זאת. לא יכולתי להבין זאת כל עוד לא הגעתי לתחתית.לא הבנתי זאת, לא ידעתי זאת ז. לא היה סיכוי בעולם שאבין זאת בעת ההיא.
ראש השנה החולפת עשרה ימים לפני יום הכיפור.היום שבו התחיל התהליך.היום ששינה את חיי לנצח.ראש השנה החולפת חתם שנה מבוזבזת, ריקנית ומיותרת מבחינתי.אבל,אין טוב ללא רע כי אין בסיס להשוואה.הרע דאז הוביל אותי לטוב של היום.
ראש השמה הנוכחי.לאחר השנה הדרמטית (וזו אינה לצרכי מליצה) שעברתי.הוא חג שמח מאוד עבורי.חג שמח עבור סימתי, חג שמח עבור ילדי, חג שמח עבור ילדיה.זהו המשך לשנה טובה שהייתה ולשנה טובה יותר בהמשך.
"תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה" - לי זה קורה.
ד"ר אבי זלבה
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני
