בהתאם להוראות חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (להלן - חוק תאגידי מים וביוב), החל מיום 1.8.2007 קיימת חובה לרשויות המקומיות לנהל את משק המים והביוב בתחומן באמצעות חברה שהוקמה בהתאם להוראות החוק האמור (להלן - תאגיד מים וביוב). בהתאם לכך, נכסי המים והביוב ברשויות המקומיות מועברים לבעלותו וניהולו של תאגיד המים והביוב עם הקמתו.
עם זאת עד היום לא כל הרשויות המקומיות עברו לנהל את משק המים באמצעות חברה והדבר גורם להפרשי מחיר משמעותיים בין הרשויות המנהלות את משק המים באמצעות חברה לבין אלו שלא.
עירית רמת גן למשל , טרם הקימה חברה שתנהל את משק המים ולפיכך היא גובה את תשלומי המים באמצעות חשבון המים שמופק על ידי העירייה.
מעיון באתר האינטרנט של עיריית רמת גן עולה כי התעריף הנקרא "תעריף 1" הינו 4.144 ש"ח לקו"ב מים, כידוע עירייה אינה עוסק מורשה ולפיכך תעריף זה הינו תעריף ללא גביית מע"מ
מאידך, עיריית נתניה לדוגמא, מנהלת את משק המים באמצעות חברת מי נתניה בע"מ , תעריף 1 שלה עומד על 3.625 ש"ח לקו"ב ובתוספת מע"מ עומד על סך של 4.223 ש"ח.
לפיכך, מים אשר אמורים להיות מצרך זהה לכל האוכלוסיה, עולה ברמת גן פחות מאשר בנתניה
ואם נבדיל בין צריכת המים בעסק (ברמת גן 4.144 ש"ח ובנתניה 3.625 ש"ח) לבין צריכת המים לאדם פרטי (ברמת גן 4.144 ש"ח ובנתניה 4.223 ש"ח) , אנו מגלים שנושא המע"מ גורם להבדלים משמעותיים במחיר לצרכן בכל מקום במדינה.
כמובן שנתניה ורמת גן הינם רק דוגמא לכך.
האם ההבדלים במע"מ הם ההבדלים היחידים לצרכנים ?
התשובה היא שלילית, מתברר שגם כאשר מדובר בתאגידי מים , ישנם תעריפים שונים וזאת בחסות החוק.
תעריפי המים נקבעים באמצעות חוק המים, מועצת רשות המים קובעת את הכללים לחישוב עלות המים, כללים אלו מתבססים על העלויות הממשיות של ספק המים בקשר להפקתם ואספקתם
לפי כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התשס"ט-2009 , נקבעו תעריפים שונים לכל עיר בישראל מכיוון שכל תאגיד ישנם הוצאות אחרות לצורך הספקת המים.
מחירי המים בתאגידים לפי הקביעה הנ"ל נעים בקשת רחבה ביותר של מחירים ולפיכך אזרחים שונים במדינה משלמים תעריפים שונים תלוי בעיר בה הם מתגוררים.
התעריף הנמוך ביותר הינו 3.19 ש"ח (באילת) והתעריף הגבוה ביותר הינו 4.63 ש"ח בירושלים
והכל לפני מע"מ.
מתברר שגם חשבון המים צריך להיות אחד השיקולים בבחירת מקום מגורים.
עם זאת עד היום לא כל הרשויות המקומיות עברו לנהל את משק המים באמצעות חברה והדבר גורם להפרשי מחיר משמעותיים בין הרשויות המנהלות את משק המים באמצעות חברה לבין אלו שלא.
עירית רמת גן למשל , טרם הקימה חברה שתנהל את משק המים ולפיכך היא גובה את תשלומי המים באמצעות חשבון המים שמופק על ידי העירייה.
מעיון באתר האינטרנט של עיריית רמת גן עולה כי התעריף הנקרא "תעריף 1" הינו 4.144 ש"ח לקו"ב מים, כידוע עירייה אינה עוסק מורשה ולפיכך תעריף זה הינו תעריף ללא גביית מע"מ
מאידך, עיריית נתניה לדוגמא, מנהלת את משק המים באמצעות חברת מי נתניה בע"מ , תעריף 1 שלה עומד על 3.625 ש"ח לקו"ב ובתוספת מע"מ עומד על סך של 4.223 ש"ח.
לפיכך, מים אשר אמורים להיות מצרך זהה לכל האוכלוסיה, עולה ברמת גן פחות מאשר בנתניה
ואם נבדיל בין צריכת המים בעסק (ברמת גן 4.144 ש"ח ובנתניה 3.625 ש"ח) לבין צריכת המים לאדם פרטי (ברמת גן 4.144 ש"ח ובנתניה 4.223 ש"ח) , אנו מגלים שנושא המע"מ גורם להבדלים משמעותיים במחיר לצרכן בכל מקום במדינה.
כמובן שנתניה ורמת גן הינם רק דוגמא לכך.
האם ההבדלים במע"מ הם ההבדלים היחידים לצרכנים ?
התשובה היא שלילית, מתברר שגם כאשר מדובר בתאגידי מים , ישנם תעריפים שונים וזאת בחסות החוק.
תעריפי המים נקבעים באמצעות חוק המים, מועצת רשות המים קובעת את הכללים לחישוב עלות המים, כללים אלו מתבססים על העלויות הממשיות של ספק המים בקשר להפקתם ואספקתם
לפי כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התשס"ט-2009 , נקבעו תעריפים שונים לכל עיר בישראל מכיוון שכל תאגיד ישנם הוצאות אחרות לצורך הספקת המים.
מחירי המים בתאגידים לפי הקביעה הנ"ל נעים בקשת רחבה ביותר של מחירים ולפיכך אזרחים שונים במדינה משלמים תעריפים שונים תלוי בעיר בה הם מתגוררים.
התעריף הנמוך ביותר הינו 3.19 ש"ח (באילת) והתעריף הגבוה ביותר הינו 4.63 ש"ח בירושלים
והכל לפני מע"מ.
מתברר שגם חשבון המים צריך להיות אחד השיקולים בבחירת מקום מגורים.
רו"ח וורסל ליאור הינו שותף במשרד רו"ח וורסל את וורסל המנהלים את פורום רואי חשבון הותיק ביותר באינטרנט (פורום רואי חשבון של נענע) , כתב מספר מאמרים בעיתון גלובס, מרצה בקורסים של מט"י , ובעל אתר אינטרנט המכיל מידע עצום לבעלי עסקים http://www.worcel.co.il