למידה תוך כדי עשייה 

לא פעם פגשתי אנשים ומתאמנים שהתנאי שלהם לעשייה כלשהיא מותנה בסיום תהליך בחינה מדוקדק ותכנון מפורט של כל פרט ופרט בתוכנית העבודה שלהם. לא פעם תכנון כזה אכן הכרחי כי בלעדיו, תוצאות העשייה יהיו מזיקות משמעותית, אפילו הרות גורל. יחד עם זאת תכנון קפדני ודחיית הפעולה עד שהתוכנית במיטבה, הינו גורם מכשיל לא פעם
בהתקדמות למטרה הנחשקת. שכן, מצב כזה משאיר אותנו בנקודה מסויימת שאין בה עשייה, והמשאבים שלנו מתבזבזים על נסיונות לאתר קשיים עתידיים שלא בהכרח מלמדים אותנו דבר חדש. לעיתים התכנון המדוקדק אף משמש תירוץ שלא לעשות.

ברצף בו קצה אחד הוא תכנון קפדני ומושלם, בלתו לא ננקטת פעולה ובקצה השני אי תכנון בכלל, קיימות גם אפשריות נוספות. אחת מהן היא האפשרות ללמידה תוך כדי עשייה. כאן קיימת אפשרות לצאת לפעולה, גם כשלא הכל מתוכנן בשלמות, גם שאנו יודעים שאלמנטים שונים צריכים עוד התאמה וכוונון. אנו מתחילים את העשייה בידיעה ברורה שבמהלך הדרך יעשו שינויים בהתאם לצרכים העומדים על הפרק. פעולה כזו מאפשרת לנו לעדכן ולשנות את הפרמטרים המעורבים בעשיה עפ"י הצרכים השונים שצצים על הפרק וע"י כך אנו מבטיחים התאמה טובה יותר למצב הנתון. בנוסף, הנכונות לפעול לפני שהתכנון הסתיים, מאפשרת לתוצאות חיוביות להראות מוקדם יותר, מה שמעודד עשייה נוספת ותוצאות חיוביות נוספות.

איך נדע מתי נכון לפעול וללמד תוך כדי? ערכו רשימה כנה של התוצאות האפשריות לעשייה מיידית. כדאי לחשוב על דחיית פעולה רק אם התוצאות לפעולה ללא תכנון, יהיו קריטיות.
שנית, נסו לזהות עד כמה התכנון הרב שקודם לעשייה, הינו הכרח ועד כמה הוא תירוץ לדחיית הקפיצה למים.