ביטול חוזה לרכישת יחידת נופש 

עסקה לרכישת יחידת נופש הינה עסקה שעניינה זכות אובליגטורית המקנה לבעליה זכות לקבל שרותי נופש, על פי רוב לתקופה של שבוע ימים במהלך כל שנה. עבור "הזכות" לשרותי נופש נפרדים הרוכשים מעשרות אלפי ש"ח/$. וזאת אך מקדמה, שכן הרוכשים מתחייבים לשלם בכל שנה דמי אחזקה, שמאמירים עם השנים, בין שינצלו את הזכות לשירותי הנופש ובין אם לאו. והכול, לתקופה בלתי קצובה. האם גם הנכדים של רוכשי יחידת הנופש ימשיכו "ליהנות מן הזכות"?

חוק הגנת הצרכן קובע כי לרוכשים נתונה הזכות לבטל בכתב את החוזה תוך 14 יום מעת חתימת החוזה או קבלת טופס הגילוי חתום (המאוחר מביניהם), המכיל פרטים רבים המפורטים בחוק, לרבות בדבר זכות הרוכשים לבטל את העסקה. הרוכשים לא יישאו בדמי ביטול במקרה של פגם בכריתת החוזה (ניצול, התנהגות בחוסר תום לב ושלא בהתאם לדרך מקובלת, מעשי מרמה, עושק והטעיה) או אי התאמה. במקרים של חרטה גרידא רשאי העוסק לגבות מהרוכשים דמי ביטול בשיעור של 5% מסכום העסקה או 100 ש"ח, הנמוך מבין השניים.

אולם מה במקרה של ביטול לאחר המועד של 14 יום הקבוע בחוק? בתי המשפט רשאים, מטעמים מיוחדים, לבטל חוזה לרכישת נופש גם אחרי התקופה האמורה. למשל, בית המשפט ביטל חוזה לשימוש בזכות נופש בנסיבות בהן הרוכשים היו עולים חדשים בתקופת החתימה על החוזה והתקשו יותר מהאדם הסביר להבין את השפה המשפטית שבחוזה, וכי לו היה מוסבר להם כי מדובר בחוזה לעשרות שנים, ללא אפשרות להפסקתו, כי אז לא היו חותמים על החוזה.

עילה אחרת לביטול חוזה לרכישת יחידת נופש הינה במקרה בו החברה מסרבת לבקשת הרוכשים להעביר את זכויותיהם על פי החוזה לצד ג', כאשר זו הינה הדרך היחידה לביטול החוזה על ידי הרוכשים. הרוכשים מילאו אחר כל חיוביהם על פי החוזה, אולם משביקשו להעביר את זכותם לצד ג', נתקלו בסירוב לא מוצדק.

עילה נוספת לביטול הייתה אי התאמה בין יחידת הנופש המוסכמת שנרכשה ("אתר יוקרתי מפואר וברמת אירוח גבוהה") לבין יחידת הנופש/כליאה אותה קיבלו הרוכשים בפועל ("דירת קרקע עם 4 מנעולים, חלונות מסורגים, ללא טלפון, ללא מזגן ועם חפצים רעועים").

הפרה יסודית של חוזה לרכישת יחידת נופש בגינה בוטל חוזה כדין על ידי רוכשים והלה זכו להשבת מלוא הכספים ששולמו על ידם, הינה מקרה בו הרוכשים בחרו את שבוע הנופש מס' 33 ולאחר מכן קיבלו הסכם התקשרות מאושר לפיו נקבע להם שבוע נופש מס' 14.

עילה משמעותית לביטול חוזה לרכישת יחידת נופש הינה כאשר החוזה אינו מציין את אופן ביטולו, פיצוי מוסכם או כל דרך אחרת להפסקת ההתקשרות על ידי הרוכשים, ונקבעת בו אפשרות לחברה בלבד לבטל את זכויות רוכשי יחידת הנופש, כמו במקרים של אי תשלום דמי אחזקה או התמורה.

ומה במקרים בהם הרוכשים אינם מעוניינים להמשיך ולהשתמש ביחידת הנופש כתוצאה ממצבים שונים, כגון: במקרה בו הרוכשים אינם מעוניינים עוד להמשיך ולהחזיק ביחידת הנופש בשל רמת שירות שאינה משביעת רצון; במקרה בו הרוכשים הם אנשים מבוגרים או לא בריאים ואינם יכולים עוד להשתמש ביחידת הנופש; במקרה בו הועלו דמי האחזקה בצורה כה משמעותית עד שהרוכשים אינם יכולים לעמוד במחירי דמי האחזקה, והם אף אינם מצליחים למכור את זכויותיהם ביחידת הנופש לאחר.

הלכה פסוקה היא כי חוזה לרכישת יחידת נופש הוא בבחינת חוזה אחיד (נוסח על ידי החברה בלבד, כולל סעיפים לטובתה ולרעת הרוכשים בלבד, גודל האותיות בניגוד לדין וכד') ומשכך רשאי הצרכן לבטל הרכישה, מטעמים מיוחדים, גם לאחר 14 יום מיום החתימה.

עוד נקבע על ידי בתי המשפט, כי חוזה לרכישת יחידת נופש הנו חוזה לאספקת שירות מלונאי לתקופה ארוכה. ובמידה ואין סעיף המאפשר את הפסקת החוזה על ידי הרוכשים, הדבר מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד על פי החזקה הקבועה בסעיף 4(5) לחוק החוזים האחידים לפיה: "תנאי המחייב את הלקוח באופן בלתי סביר להיזקק לספק או לאדם אחר, או המגביל בדרך אחרת את חופש הלקוח להתקשר או לא להתקשר עם אדם אחר".

כאשר זכותה של החברה לשנות את מחירי דמי האחזקה מאוזנת בזכותם של הרוכשים לבטל את החוזה, ניתן מבחינה משפטית לראות את החוזה כאילו נעשה לתקופה קצרה וחידושו נערך במקביל לשינוי המחיר, ואם הרוכשים אינם רוצים בהתקשרות במחיר שונה אין הם חייבים להתקשר ובמקרה כזה הם רשאים לבטל ההתקשרות. כאשר לחברה יש אפשרות להעלות את מחירי דמי האחזקה מבלי שניתנה לרוכשים האפשרות להחליט על הפסקת ההתקשרות, דברים אמורים בהגבלת זכויות הרוכשים באופן בלתי סביר והדבר וודאי מהווה תניה מקפחת הפוגעת ברוכשי יחידות הנופש.

מן הטעמים הללו ואחרים, לרוכשי יחידת נופש עומדת הזכות לבטל החוזה ולהפסיק לשלם עבור יחידת הנופש, כאשר יחידת הנופש תושב לחזקתה של החברה. בנוגע לזכות הרוכשים להחזר הסכום הראשוני ששילמו עם חתימתם על החוזה, יש לבחון היטב את החוזה וקביעותיו ביחס לדין, ובכלל זה לגבי פיצוי מוסכם במקרה של ביטול החוזה, באיזה שלב מבוטל החוזה, בגין אילו נסיבות נעשה ביטול, ועוד.


הכותב הנו מייסד וראש משרד עורכי דין אמיר קליינמן, העוסק בדיני תיירות - www.kleinman-law.co.il .

כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי מאן דהוא והלה נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.