שנה חדשה המתחילה בפרידה 

שנה חדשה המתחילה בפרידה

הנה מגיעה השנה החדשה ואיתה התחלות חדשות ומאתגרות. שנת הלימודים הנפתחת בספטמבר מזמנת לנו ההורים התמודדות עם פרידה מילדינו הרכים.
בתקופה הראשונה אחרי הלידה יש סימביוזה בין האם לתינוקה. זמן הסתגלות, זמן בניית בטחון, זמן חשוב בתור דיאדה (זוג). זו תקופת ההורות הטוטאלית, כשהאם והתינוק שוהים יחד 24 שעות ביממה ויש העמקת ההכרות והקשר. התקופה המוגדרת "חופשת לידה" , מאוד מאד קצרה למשימות אלו ולא פלא שהרבה אמהות מחפשות את הדרך להאריך את ה"חופשה". ובכל זאת מגיע הרגע לעבור להורות המתחלקת, כש"מוסרים" את האוצר שלכם לידיים אחרות (בין אם זה הסבתא, מטפלת, או מסגרת אחרת). לא חשוב מתי זה קורה, אחרי 3 חודשים או שנתיים, זה מעבר קשה. לרוב הוא יותר קשה לאמא מאשר לתינוק.
קיבלתי הרבה שאלות בנושא ואני שמחה לענות על חלקן.

שאלה: בחרתי מסגרת לבתי בת 9 חודשים. אני בוטחת במטפלות, אבל לא יודעת איך אצליח להשאיר אותה שם בלעדי וללכת לעבודה?
תשובה: טוב שבדקת ומצאת מסגרת שנותנת לך הרגשה של בטחון. מומלץ שהמעבר הזה לא יקרה ביום אחד אלא בהדרגה. ביום הראשון תשהי אתה שם במשך כשעתיים. תראי למטפלות איך את מבינה אותה, מה היא אוהבת וכו'. לאחר יומיים שלושה תשאירי אותה לשעה. כשתהיי מוכנה תגדילי את התקופה שהיא נשארת שם בלעדיך. ככל שתבני את הביטחון שלך בכך שטוב לה שם, יהיה לך יותר קל להביא אותה כל יום ולהיפרד.

שאלה: האם בגיל שנה כדאי שהבן שלי יהיה במסגרת עם עוד ילדים או שעדיף מטפלת פרטית?
תשובה: היתרון של מטפלת פרטית על מסגרת קבוצתית הוא בכך שאצל מטפלת סביר להניח שיחלה פחות. ילדים קטנים, בכל גיל שמצטרפים לקבוצה, מתחילים "לחטוף" את כל הוירוסים. הם בסופו של דברים מתחסנים אבל בינתיים יש לאם הרבה ימי היעדרות מהעבודה. ילד בגיל שנה עדיין לא זקוק לקבוצה כדי לפתח הרגלי חברה. זה קורה קרוב יותר לגיל שנתיים. אם יש מטפלת פרטית שאתם סומכים עליה ויש לכם יכולת כלכלית, נהדר. אם לא, מסגרות הנמצאות תחת בקרה כמו מסגרות בקיבוצים יכולות לתת מענה טוב לביטחון ההורי.

שאלה : קשה לי לשמוע את הבת שלי בוכה. אם היא תבכה כשאני נפרדת ממנה בבית התינוקות, אני בטוחה שגם אני אבכה ולא אוכל להתרכז בעבודה מרוב דאגה לשלומה.
תשובה: הדבר הכי חשוב הוא שאת תרגישי בטחון כשאת מוסרת אותה למטפלת. עדיף שזה יהיה דמות קבועה ושיהיה טקס סביב הפרידה. אפשר לעשות שלום דרך החלון. אם את תהיי בטוחה בבחירה שלך, את תשדרי לה והיא תסתגל מהר. אולי היא תבכה קצת אחרי שאת עוזבת אבל המטפלת תעסיק אותה בתיבה מעניינת ותשומת ליבה יעבור לגילויים חדשים. קשה לנו בשלב הזה להרגיש שמישהו אחר לוקח את מקומנו, שקודם רק אנחנו יכולנו למלא, אבל חשוב לזכור שזה שלב חשוב בהתפתחות. אחר כך גם הפרידה ביום הראשון של כיתה א' היא קשה, וכשהולכים לצבא עוד יותר. אלו שלבי התפתחות לא רק לילדים אלא גם לנו בחיי ההורות שלנו.
בהצלחה!!!!