העמק הוא חלום
75 שנה להתיישבות בעמק
כתב: גבריאל הורוביץ
"ים הדגן מתנועע
שיר העדר מצלצל,
זוהי ארצי ושדותיה,
זהו עמק יזרעאל.
תבורך ארצי ותתהלל
מבית אלפא ועד נהלל"
נתן אלתרמן
המסלול: שיח' א-בריק - הפסל של אלכסנדר זייד - תצפית על העמק
(עתיקות בית - שערים): נהלל ובית הקברות של נהלל בגבעת שמרון;
מוזיאון העמק ביפעת ; מנוחה ביער בלפור ; גבעת-המורה - תצפית ;
עמק יזרעאל היה, כידוע, אזור ביצות, שממה וקדחת. אומנם היו וויכוחים על היקף הביצות שהיו בפועל, הרי גם המינימליסטים מסכימים שהשממה והקדחת היו נרחבים מאוד.
השממה נגאלה בשלבים: רכישת הקרקעות במאמץ לאומי ; התיישבות באזור של חלוצים שפעלו בקבוצות בדרגות שונות של עזרה הדדית ופעולה משותפת: מושבי עובדים וקיבוצים, אשר גברו בכוח ה"יחד" ובעבודה רבה והסתכנות בקדחת על גורמי טבע ואנוש עוינים. המציאות הגיאוגרפית, החברתית והכלכלית הכתיבו כאן "משק מעורב" , שהגיע באזור זה לשיא גיבושו.
לאחרונה הוכנסה ליישובי העמק גם התעשייה וכן הוכשרו מאגרים רבים לתפיסת מי נגר עילי- שני הדברים, הנותנים ליישובים את הכוח להמשיך גם בתקופת המשברים בחקלאות.
1. שיח' א- בריק, בית זייד ובית שערים
נתחיל את הסיור בתצפית על עמק יזרעאל.
מגבעה עליה עומד הפסל של השומר אלכסנד זייד, במקום שנקרא שיח' א-בריק, כיום בדרום קריית טבעון. נשים לב, כי הגבעה שאנו עומדים עליה ושכנותיה, מתקרבות קירבה יתרה להר הכרמל, עד כדי כך שרק עמק צר של הקישון מפריד ביניהם ממערב ודרום מערב, מהתקרבות קיצונית זאת של גבעות הגליל התחתון אל הכרמל מצוי עמק יזרעאל - נושא סיורנו.
רואים היטב את העמק הנראה כיום כל-כך חקלאי וכל-כך פורה, עד שקשה להאמין בקיום השממה בו עד לפני אי-אלה עשרות שנים. רואים היטב את מאגר המים הגדול של הקישון ליד כפר ברוך ומאגרים רבים נוספים ע"י נחלים שיוצאים מהרי נצרת מזה ומרמות מנשה מזה.
כאן גם המקום להזכיר ולהסביר את הקרב בין בני-ישראל לבין הכנענים, הן הקרב שבין ברק בן אבינועם ודבורה הנביאה לבין סיסרא, וכן (ובעיקר) המאבק בין אליהו הנביא לכוהני הבעל.
בקרבת מקום נראה המשק של משפחת זייד . אדמות האזור שיח' א-בריק וחרתיה וכן של קוסקוס - טבעון נקנו ע"י הקרן הקיימת בשנות ה- 20 , ובשנת 1926 נשלח לכאן השומר אלכסנדר זייד עם משפחתו לשמור על האדמות הללו. משפחת זייד ממשיכה להחזיק במקום, שלימים "התקרב" לקרית טבעון. קרוב לכאן מצויים שרידי עתיקות של העיר ובית בזיליקה, בניין גדול,
אולי מקום מושבו של הסנהדרין, שישב כידוע גם בבית שערים. ליד בית זייד נמצאו גם שרידים של בית כנסת. בקרבת מקום נמצא גם בית בד מעניין ובגיא הסמוך מערות קבורה שהן כיום גן לאומי וכדאי לבקר בהן.
2. נהלל - הכפר ובית הקברות
נהלל היה למעשה היישוב הראשון בעמק המערבי. שני קווים מיוחדים ליוו את עלייתו על הקרקע בספטמבר 1921 (בספטמבר 2006 ימלאו, אפוא, 75 שנה לראשית ההתיישבות בעמק יזרעאל). זה היה מושב העובדים הראשון, האגודה הראשונה שנתקבצה על פי העקרונות של מושב עובדים, כפי שהותוו ע"י אליעזר יפה: א. קרקע הלאום ב. עבודה עצמית ג. שיווק קואופרטיבי ד. עזרה הדדית.
הקו המייחד הנוסף: האנשים הלכו במודע ( ! ) לשטח ביצות וקדחת, למרות שבמקום היה קודם יישוב גרמני - טמפלרי (שנכשל בשל כך) ולמרות אזהרות הד"ר הלל יפה.
נהלל עלתה על קרקע של הקרן הקיימת, ואף קיבלה תקציב לייבוש הביצות, שיובשו בעזרת עובדי
"סולל בונה" (שזה עתה נוסדה) ונקראה עוד בשם "קודשן". רבים מן המתיישבים חלו בקדחת.
ייבוש הביצות הסתיים לאחר שנתיים. המעיינות שגרמו לביצות נוצלו להשקיית חלק מהשדות,
הוקמה מיד רפת חלב, הפרות גרו ברפתות הבטון ואילו האנשים עצמם בצריפים, וכך במשך שנים ארוכות.
ועוד חידושים בנהלל: המושב החליט, על פי עקרונות השיוויון, שלכל מתיישב יהיה לא רק שטח אדמה זהה אלה גם בעל טיב זהה. מצד שני רצו שהנחלאות תהיינה רצופות ולכן הוחלט על חלוקת קרקעות בצורה של "גזרות" של מעגל. הארכיטקט ריכרד קאופן, שזה עתה עלה לארץ, בנה את תכנית המתאר המפורסמת של נהלל. עיגול מרכזי של מבני ציבור, עיגול נוסף ובו בתי המתיישבים. עיגול שלישי ובו הרפתות ואחרי הרפתות התחילה חלקת השדה של המתיישב .
כך נוצר העיגול המפורסם של נהלל. כיום נראה העיגול בקושי, אבל מומלץ במסגרת הסיור
לנסוע לאורכו ולהתעכב מעט במעגל המרכזי.
כן מומלץ לבקר בבית הקברות של היישוב הנמצא על מדרון גבעת שמרון (מערבית לתמרת) ;
בית קברות זה מהווה אתר הנצחה לאנשי העלייה השנייה, ראשוני נהלל כמו שמואל ודבורה דיין,
אליעזר יפה, יעקב אורי ועוד. כן נמצא כאן את קברו של משה דיין, ובחלקה הצבאית קברים רבים של בני נהלל שנפלו במלחמות ישראל.
3. המוזיאון לראשית ההתיישבות ביפעת
בקיבוץ יפעת (שהתפלג בשנת 1952 מקיבוץ גבת אשר עלה בשנות ה- 20 על קרקע העמק) הוקם מוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק.
הנושאים המוצגים בו: תערוכה מגוונת של כלים חקלאיים שונים מסורתיים, ועד לכאלה שהיו בשימוש בשנות העשרים והשלושים. כמו-כן שוחזרה כאן חצר קיבוץ אופיינית לראשית ההתיישבות בעמק. בחצר מוצב אוהל מגורים (לשלושה אנשים, שני בני זוג והאדם השלישי שכונה בעגת הימים ההם "הפרימוס") משאבת מים פק-פק, המקלחת המשותפת, חדר אוכל המרוהט ברוח תקופת ראשית ההתיישבות, בית תינוקות ברוח הימים ההם, פינת כביסה וכיוצא
באילו.
הביקור במוזיאון הוא מעניין מאוד וגם מזכה אותנו בתצפית נוספת על העמק.
4 - 5. העיירה מגדל העמק ויער בלפור ע"י גניגר
עוברים ומתעכבים מעט בעיירה מגדל העמק, שנוסדה כאן לאחר מלחמת השחרור והתפתחה לעיירה שיש בה יותר מ- 10 אלפים תושבים ומפעלי תעשייה אחדים. ממנה עוברים ליער בלפור
ומגיעים למרכז נטיעות שלידו שולחנות פיקניק, מים, שרותים ותצפית. משם בדרך תלולה ויפה בתוך היער יורדים חזרה לעמק.
6-7. עפולה עילית ושלוחת גבעת-המורה
מומלץ לסיים בתצפית יפהיפיה מגבעת-המורה. עוברים את העיר עפולה שהייתה עתידה להיות בירת העמק. (בתחנת הרכבת הישנה, תחנת עפולה בקו רכבת העמק) עוברים את עפולה עלית, שהיא במקרה אזור תעשייה ומתחילים בעליה לגבעת-המורה. במורדות הגבעה מומלץ לעלות לשכונת גבעת-המורה ולוו דווקא להגיע לפיסגתה כי אם לשלוחה מלאת פרחים באביב שממנה ישנה תצפית יפה על כל העמק.
75 שנה להתיישבות בעמק
כתב: גבריאל הורוביץ
"ים הדגן מתנועע
שיר העדר מצלצל,
זוהי ארצי ושדותיה,
זהו עמק יזרעאל.
תבורך ארצי ותתהלל
מבית אלפא ועד נהלל"
נתן אלתרמן
המסלול: שיח' א-בריק - הפסל של אלכסנדר זייד - תצפית על העמק
(עתיקות בית - שערים): נהלל ובית הקברות של נהלל בגבעת שמרון;
מוזיאון העמק ביפעת ; מנוחה ביער בלפור ; גבעת-המורה - תצפית ;
עמק יזרעאל היה, כידוע, אזור ביצות, שממה וקדחת. אומנם היו וויכוחים על היקף הביצות שהיו בפועל, הרי גם המינימליסטים מסכימים שהשממה והקדחת היו נרחבים מאוד.
השממה נגאלה בשלבים: רכישת הקרקעות במאמץ לאומי ; התיישבות באזור של חלוצים שפעלו בקבוצות בדרגות שונות של עזרה הדדית ופעולה משותפת: מושבי עובדים וקיבוצים, אשר גברו בכוח ה"יחד" ובעבודה רבה והסתכנות בקדחת על גורמי טבע ואנוש עוינים. המציאות הגיאוגרפית, החברתית והכלכלית הכתיבו כאן "משק מעורב" , שהגיע באזור זה לשיא גיבושו.
לאחרונה הוכנסה ליישובי העמק גם התעשייה וכן הוכשרו מאגרים רבים לתפיסת מי נגר עילי- שני הדברים, הנותנים ליישובים את הכוח להמשיך גם בתקופת המשברים בחקלאות.
1. שיח' א- בריק, בית זייד ובית שערים
נתחיל את הסיור בתצפית על עמק יזרעאל.
מגבעה עליה עומד הפסל של השומר אלכסנד זייד, במקום שנקרא שיח' א-בריק, כיום בדרום קריית טבעון. נשים לב, כי הגבעה שאנו עומדים עליה ושכנותיה, מתקרבות קירבה יתרה להר הכרמל, עד כדי כך שרק עמק צר של הקישון מפריד ביניהם ממערב ודרום מערב, מהתקרבות קיצונית זאת של גבעות הגליל התחתון אל הכרמל מצוי עמק יזרעאל - נושא סיורנו.
רואים היטב את העמק הנראה כיום כל-כך חקלאי וכל-כך פורה, עד שקשה להאמין בקיום השממה בו עד לפני אי-אלה עשרות שנים. רואים היטב את מאגר המים הגדול של הקישון ליד כפר ברוך ומאגרים רבים נוספים ע"י נחלים שיוצאים מהרי נצרת מזה ומרמות מנשה מזה.
כאן גם המקום להזכיר ולהסביר את הקרב בין בני-ישראל לבין הכנענים, הן הקרב שבין ברק בן אבינועם ודבורה הנביאה לבין סיסרא, וכן (ובעיקר) המאבק בין אליהו הנביא לכוהני הבעל.
בקרבת מקום נראה המשק של משפחת זייד . אדמות האזור שיח' א-בריק וחרתיה וכן של קוסקוס - טבעון נקנו ע"י הקרן הקיימת בשנות ה- 20 , ובשנת 1926 נשלח לכאן השומר אלכסנדר זייד עם משפחתו לשמור על האדמות הללו. משפחת זייד ממשיכה להחזיק במקום, שלימים "התקרב" לקרית טבעון. קרוב לכאן מצויים שרידי עתיקות של העיר ובית בזיליקה, בניין גדול,
אולי מקום מושבו של הסנהדרין, שישב כידוע גם בבית שערים. ליד בית זייד נמצאו גם שרידים של בית כנסת. בקרבת מקום נמצא גם בית בד מעניין ובגיא הסמוך מערות קבורה שהן כיום גן לאומי וכדאי לבקר בהן.
2. נהלל - הכפר ובית הקברות
נהלל היה למעשה היישוב הראשון בעמק המערבי. שני קווים מיוחדים ליוו את עלייתו על הקרקע בספטמבר 1921 (בספטמבר 2006 ימלאו, אפוא, 75 שנה לראשית ההתיישבות בעמק יזרעאל). זה היה מושב העובדים הראשון, האגודה הראשונה שנתקבצה על פי העקרונות של מושב עובדים, כפי שהותוו ע"י אליעזר יפה: א. קרקע הלאום ב. עבודה עצמית ג. שיווק קואופרטיבי ד. עזרה הדדית.
הקו המייחד הנוסף: האנשים הלכו במודע ( ! ) לשטח ביצות וקדחת, למרות שבמקום היה קודם יישוב גרמני - טמפלרי (שנכשל בשל כך) ולמרות אזהרות הד"ר הלל יפה.
נהלל עלתה על קרקע של הקרן הקיימת, ואף קיבלה תקציב לייבוש הביצות, שיובשו בעזרת עובדי
"סולל בונה" (שזה עתה נוסדה) ונקראה עוד בשם "קודשן". רבים מן המתיישבים חלו בקדחת.
ייבוש הביצות הסתיים לאחר שנתיים. המעיינות שגרמו לביצות נוצלו להשקיית חלק מהשדות,
הוקמה מיד רפת חלב, הפרות גרו ברפתות הבטון ואילו האנשים עצמם בצריפים, וכך במשך שנים ארוכות.
ועוד חידושים בנהלל: המושב החליט, על פי עקרונות השיוויון, שלכל מתיישב יהיה לא רק שטח אדמה זהה אלה גם בעל טיב זהה. מצד שני רצו שהנחלאות תהיינה רצופות ולכן הוחלט על חלוקת קרקעות בצורה של "גזרות" של מעגל. הארכיטקט ריכרד קאופן, שזה עתה עלה לארץ, בנה את תכנית המתאר המפורסמת של נהלל. עיגול מרכזי של מבני ציבור, עיגול נוסף ובו בתי המתיישבים. עיגול שלישי ובו הרפתות ואחרי הרפתות התחילה חלקת השדה של המתיישב .
כך נוצר העיגול המפורסם של נהלל. כיום נראה העיגול בקושי, אבל מומלץ במסגרת הסיור
לנסוע לאורכו ולהתעכב מעט במעגל המרכזי.
כן מומלץ לבקר בבית הקברות של היישוב הנמצא על מדרון גבעת שמרון (מערבית לתמרת) ;
בית קברות זה מהווה אתר הנצחה לאנשי העלייה השנייה, ראשוני נהלל כמו שמואל ודבורה דיין,
אליעזר יפה, יעקב אורי ועוד. כן נמצא כאן את קברו של משה דיין, ובחלקה הצבאית קברים רבים של בני נהלל שנפלו במלחמות ישראל.
3. המוזיאון לראשית ההתיישבות ביפעת
בקיבוץ יפעת (שהתפלג בשנת 1952 מקיבוץ גבת אשר עלה בשנות ה- 20 על קרקע העמק) הוקם מוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק.
הנושאים המוצגים בו: תערוכה מגוונת של כלים חקלאיים שונים מסורתיים, ועד לכאלה שהיו בשימוש בשנות העשרים והשלושים. כמו-כן שוחזרה כאן חצר קיבוץ אופיינית לראשית ההתיישבות בעמק. בחצר מוצב אוהל מגורים (לשלושה אנשים, שני בני זוג והאדם השלישי שכונה בעגת הימים ההם "הפרימוס") משאבת מים פק-פק, המקלחת המשותפת, חדר אוכל המרוהט ברוח תקופת ראשית ההתיישבות, בית תינוקות ברוח הימים ההם, פינת כביסה וכיוצא
באילו.
הביקור במוזיאון הוא מעניין מאוד וגם מזכה אותנו בתצפית נוספת על העמק.
4 - 5. העיירה מגדל העמק ויער בלפור ע"י גניגר
עוברים ומתעכבים מעט בעיירה מגדל העמק, שנוסדה כאן לאחר מלחמת השחרור והתפתחה לעיירה שיש בה יותר מ- 10 אלפים תושבים ומפעלי תעשייה אחדים. ממנה עוברים ליער בלפור
ומגיעים למרכז נטיעות שלידו שולחנות פיקניק, מים, שרותים ותצפית. משם בדרך תלולה ויפה בתוך היער יורדים חזרה לעמק.
6-7. עפולה עילית ושלוחת גבעת-המורה
מומלץ לסיים בתצפית יפהיפיה מגבעת-המורה. עוברים את העיר עפולה שהייתה עתידה להיות בירת העמק. (בתחנת הרכבת הישנה, תחנת עפולה בקו רכבת העמק) עוברים את עפולה עלית, שהיא במקרה אזור תעשייה ומתחילים בעליה לגבעת-המורה. במורדות הגבעה מומלץ לעלות לשכונת גבעת-המורה ולוו דווקא להגיע לפיסגתה כי אם לשלוחה מלאת פרחים באביב שממנה ישנה תצפית יפה על כל העמק.
