לפני הכל בחנו את עצמכם, איזה מן אדם אתם?
האם אתם דומים יותר לאיש הכחול? או אולי לאיש האדום?
האיש הכחול: מתעסק בפרטים. הוא לוקח מהעבר זיכרונות ומשליך לעתיד. הוא מעבד את המחשבות שלו באופן לינארי, כלומר כל דבר בעיתו. אינו מסוגל לחשוב על מספר דברים באותו הזמן. הוא מארגן את המידע שלו בקטגוריות. הוא אחראי מאוד וכל הזמן דואג ואומר לעצמו מה לעשות, אל תשכח את המפתחות, קח לך מים אולי תהיה צמא מאוחר יותר וכדומה. הוא אלוף הדיבור. כל דבר וכל מחשבה הוא מתרגם למילים ולמשפטים. חושב שהוא נפרד לחלוטין מהעולם החיצוני, כלומר מה שהוא עושה או חושב אינו משפיע על העולם החיצוני (חוץ כמובן מההשפעות הישירות), והפוך.
האיש האדום: חי בהווה, עכשיו, ברגע הזה. מעבד את המחשבות בעיבוד מקבילי. רואה את התמונה הגדולה ולא את הפריטים. אולי זה יזכיר לו משהו, אבל זו תמונה שלמה. הוא עובד על אינטואיציה ולכן אינו צריך להיות אחראי מדי ולדאוג למה שיקרה. הוא בעל תפישה מרחבית וחושב בתמונות ולא במילים. בעל יכולת לדמיין דברים ואף לחוות שלום ואחווה.
האם אתם מזהים את עצמכם באחד מן האנשים הנ"ל? או אולי יש לכם קצת מהאדם האדום, וקצת מהאדם הכחול? ואולי כשצריך אתם מתנהגים כמו האדם הכחול, ופעמים אחרות, כשאפשר, אתם מתנהגים כמו האיש האדום?
מסתבר ששני האנשים נמצאים בכם. יש לכם את כל התכונות של האיש הכחול ואת כל התכונות של האיש האדום, כי התכונות של האיש הכחול מזוהות עם האחריויות של ההמיספרה השמאלית במוח, והתכונות של האיש האדום עם האחריויות של ההמיספרה הימנית.
בואו נדבר קצת על המוח לפני שנחזור לדבר על התפקודים השונים של החצאים שלו. רוב המוח (כ-80 אחוז ממשקלו ומנפח המוח כולו) נקרא המוח הגדול, או קליפת המוח (cerebrum) והוא מונח על שאר חלקי המוח. צורתו, במבט מלמעלה, דומה למעין כדור ומחולק באמצעות חריץ עמוק לשני חצאי כדורים, כלומר לשתי המיספרות (כי פירוש המילה המיספרה הוא חצי כדור). שתי ההמיספרות נקראות המיספרה ימנית והמיספרה שמאלית.
שתי ההמיספרות מחוברות על-ידי צרורות של אקסונים (סיבוני עצב), כלומר על-ידי חלקי הנוירונים (תאי עצב) המעבירים מידע לנוירונים אחרים. ישנן שלושה צרורות כאלה: קדמית, אחורית, ומרכזית. כאשר המרכזית והגדולה ביניהן נקראת כפיס המוח (Corpus Callosum). קשרים אלו מאפשרים למוח האדם לפעול כיחידה הרמונית מתואמת. פגיעה בכפיס המוח יכולה לגרום לחוסר תיאום בין ההמיספרות ולהתנהגות לא מתואמת של האדם, אך אינה פוגעת בתפקוד היומיומי שלו.
על-פי מעקב אחרי התנהגותם של חולים שנפגעו מוחית עקב תאונה או שבץ, או חולים שעברו ניתוחי מוח בהם הוסרו חלקים שונים של המוח ועל-פי בדיקות תחת סקירת MRI תפקודי, ועוד, מבינים כיום שכל אחת מההמיספרות אחראית על תפקודים שונים של האדם, וניתן כיום לזהות ביניהן (חלקן תוארו באלגוריה של האיש הכחול ושל האיש האדום).
בנוסף, מסתבר שההמיספרה הימנית אחראית לתפקוד חלקי הגוף השמאליים, וההמיספרה השמאלית אחראית לתפקוד חלקי הגוף הימניים. כלומר, כדי להזיז את רגל שמאל, אנחנו מפעילים את ההמיספרה הימנית, וכאשר אנחנו עוברים באצבעות כף ידינו הימנית על בד קטיפה למשל, התחושות מועברות להמיספרה השמאלית. גם מה שאנחנו רואים בעין ימין שלנו, עובר דבר ראשון להמיספרה השמאלית, והדברים הנמצאים בשדה הראיה של עין שמאל, מגיעים ישירות להמיספרה הימנית.
ד"ר ג'יל בולט טיילור, חוקרת מוח בעברה, חוותה בעצמה אירוע מוחי בהמיספרה השמאלית. האירוע המוחי אותו חוותה ד"ר בולט טיילור נגרם בגלל דימום במוח, וכאשר הדם מתפשט באזור מסוים במוח, אותו אזור לא יכול לתפקד. ד"ר טיילור מספרת בגוף ראשון את מה שהיא ראתה, חשבה, הרגישה וחוותה בזמן שהמוח השמאלי שלה תפקד פחות טוב ורק המוח הימני שלה תפקד רוב הזמן. כיום, לאחר החוויה ולאחר שהיא שיקמה את מוחה השמאלי היא מעידה על יכולתה להתרכז כרצונה ועל יכולתה לשלוט על חווית כל אחת משתי ההמיספרות המוחיות שלה.
אחד מהדברים שהמדענים מעידים על שיטת RGRM היא המרצת שתי ההמיספרות של המוח בו-זמנית. מדענים מעידים ששיטת RGRM גורמת להמרצת שתי ההמיספרות בו-זמנית.
"I think it (RGRM Method) is quite amusing and a very good method. It's about activating both the right and left cerebral hemispheres to music. It appeals to me in many ways; on one hand you are physically active and on the other hand you practice it in a purposeful way so it fulfils many criteria of being a good method for rehabilitation. Also it is fun, the patients have fun and that's not the least important in this consideration." Prof. Peter Ericson. On the RGRM Method
פרופ' פיטר אריקסון ז"ל היה ידוע מאוד בקהילת מדעי המוח והעצבים העולמית בגלל מחקריו על תאי עצב עצביים.
המרצת שתי ההמיספרות של המוח יחדיו בצורה עקבית גורמת לחיזוק האיזון בין שתי ההמיספרות, ולעבודה משותפת טובה יותר ביניהם. ולמה לחזק את האיזון ואת העבודה המשותפת ביניהם?
מחקרים עכשוויים מצביעים על כך שההבדל בין שתי ההמיספרות אינו בגלל סוג המידע שכל המיספרה מעבדת, אלא שההבדל טמון בדרך בה כל המיספרה מעבדת את האינפורמציה. וכיום יש הסכמה רחבה שצד שמאל של המוח (האיש הכחול) מעבד מידע בדרך אנליטית בצורה של חלקים, חלקים, וצד ימין של המוח (האיש האדום) מעבד מידע בצורה תבניתית ושלמה עם דגש ליחסים מרחביים.
הרעיון המעניין הוא שמאחר וההמיספרות מתמחות באופני עיבוד שונים, שתי ההמיספרות יכולות בו זמנית לתרום לביצוע מטלות, כי מומחיות שני האנשים המעבדים אינפורמציה באופן שונה מאפשרת לנו לבחון את העולם בשתי דרכים בו-זמנית. שני אופני העיבוד מספקים לנו מידע רב יותר מאשר מידע שהיה מושג אילו הייתה לנו רק פרספקטיבה אחת.
זאת ועוד. מחקרים עכשוויים מראים שהאינטראקציה בין ההמיספרות מגדילה את יכולת עיבוד המידע במוח כאשר העיבוד מורכב וכאשר מידע רב צריך להיות מעובד בו-זמנית בזמן קצר.
התופעה הזו נבחנה בסדרה של ניסויים בהם כוונו פריטים להמיספרה נגדית (המצריך מעבר בין ההמיספרות) וניסויים בהם כוונו פריטים רק להמיספרה אחת (בתוך ההמיספרה) . לפני שנמשיך, תרשו לי להבהיר לכם את השורה האחרונה. אם מציגים מילה כתובה (למשל את המילה 'שולחן') רק בשדה הראיה של עין ימין, המידע יתקבל בהמיספרה השמאלית. מאחר והמיספרה השמאלית היא ההמיספרה הלשונית, היא תעבד את המידע אצלה - בתוך ההמיספרה. לעומת זאת, אם מציגים תמונה של שולחן למשל רק בשדה הראיה של עין ימין, המידע יתקבל ראשית בהמיספרה השמאלית, אך יועבר במהירות דרך כפיס המוח להמיספרה הימנית כדי שהיא תעבד את התמונה (כלומר, מצריך מעבר בין ההמיספרות).
בקיצור, בניסויים הנ"ל התברר שבמשימות קלות כמו להחליט האם שני פריטים זהים זה לזה העיבוד היה מהיר יותר בתוך ההמיספרה, אבל כשהוצג אותו הגירוי לקלט (כמו המילה, או התמונה) אך המשימה הייתה מסובכת יותר (כמו למשל להחליט אם חיבור של שני מספרים יוצא 10 או יותר) היתרון היה לגירויים שהצריכו מעבר בין ההמיספרות (כמו מילה למוח ימני ותמונה למוח השמאלי), כלומר לעיבוד בין ההמיספרות.
כיצד חלוקת התהליכים בין ההמיספרות והתקשורת בניהן עוזרת כשהמשימה קשה?
מאחר שכל המיספרה יכולה לעבד מידע בנפרד, חלוקת התהליכים בין ההמיספרות מאפשרת עיבוד חלקים שונים של המשימה במקביל, וזאת למרות מחיר חיבור המידע מחדש בשלב מסוים לאחר עיבודו.
במשימות קשות היתרון של עיבוד מקבילי עולה על ה'מחיר', אך כשהמשימה קלה המחיר עולה על היתרון. זה אנלוגי לחלוקת העבודה של שני אנשים. כאשר המשימה קלה לוקח יותר זמן לבצע אותה בגלל ההסברים, התיאומים ושילוב התוצאות בין השניים. אבל כשהמשימה קשה יותר, הזמן והמאמץ הדרושים לתיאום ולשילוב הוא קטן בהשוואה לחלוקת העבודה.
ולסיום החלק הזה. במחקר שנעשה ב-1904 על תלמידים מחוננים במתמטיקה, נתגלה כי הם עובדים טוב יותר עם שתי ההמיספרות ביחד. המחקר הראה שאצל הנבדקים הנורמאלים יש הבחנה ברורה בעיבוד אינפורמציה בין ההמיספרות השונות (כמו של האיש האדום או הכחול במוחם). כלומר, ההמיספרה השמאלית (הכחולה) מהירה יותר במטלות כמו זיהוי פרטים למשל בעוד שההמיספרה הימנית (האדומה) הייתה מהירה יותר בזיהוי תבנית שלמה. לעומתם, למחוננים במתמטיקה לא הייתה הבחנה המיספרית ברורה. כלומר, שתי ההמיספרות שלהם פעלו היטב בכל סוג של מטלה, בהציעם שיתוף פעולה הדדי בין שני חצאי המוח. בנוסף, התלמידים הממוצעים היו איטיים יותר בניסיונות קואופרטיביים, אשר ייצגו תבניות אות בשני צידי המסך. המחוננים במתמטיקה הראו דפוס הפוך, הם היו איטיים יותר בניסיונות החד-צדדיים, אך כשהנבדקים המחוננים נדרשו לעבד משימה הדורשת להיעזר בשיתוף פעולה בין שתי ההמיספרות יחד, הם היו הרבה יותר מהירים מהממוצע. (עוד על המחקר הזה ראו: http://www.apa.org/releases/interhemispheric.html)
כאמור, שיטת RGRM מגרה וממריצה את שתי ההמיספרות של המוח בו זמנית. יש הרבה דרכים לגרות את שתי ההמיספרות ביחד, אולם אין כיום הרבה טכניקות שיודעות לעשות זאת בצורה עקבית, שיטתית ויצירתית כמו שיטת RGRM.
על השיטה ועוד:
http://www.metaplim.co.il/a.asp?b=4933
האם אתם דומים יותר לאיש הכחול? או אולי לאיש האדום?
האיש הכחול: מתעסק בפרטים. הוא לוקח מהעבר זיכרונות ומשליך לעתיד. הוא מעבד את המחשבות שלו באופן לינארי, כלומר כל דבר בעיתו. אינו מסוגל לחשוב על מספר דברים באותו הזמן. הוא מארגן את המידע שלו בקטגוריות. הוא אחראי מאוד וכל הזמן דואג ואומר לעצמו מה לעשות, אל תשכח את המפתחות, קח לך מים אולי תהיה צמא מאוחר יותר וכדומה. הוא אלוף הדיבור. כל דבר וכל מחשבה הוא מתרגם למילים ולמשפטים. חושב שהוא נפרד לחלוטין מהעולם החיצוני, כלומר מה שהוא עושה או חושב אינו משפיע על העולם החיצוני (חוץ כמובן מההשפעות הישירות), והפוך.
האיש האדום: חי בהווה, עכשיו, ברגע הזה. מעבד את המחשבות בעיבוד מקבילי. רואה את התמונה הגדולה ולא את הפריטים. אולי זה יזכיר לו משהו, אבל זו תמונה שלמה. הוא עובד על אינטואיציה ולכן אינו צריך להיות אחראי מדי ולדאוג למה שיקרה. הוא בעל תפישה מרחבית וחושב בתמונות ולא במילים. בעל יכולת לדמיין דברים ואף לחוות שלום ואחווה.
האם אתם מזהים את עצמכם באחד מן האנשים הנ"ל? או אולי יש לכם קצת מהאדם האדום, וקצת מהאדם הכחול? ואולי כשצריך אתם מתנהגים כמו האדם הכחול, ופעמים אחרות, כשאפשר, אתם מתנהגים כמו האיש האדום?
מסתבר ששני האנשים נמצאים בכם. יש לכם את כל התכונות של האיש הכחול ואת כל התכונות של האיש האדום, כי התכונות של האיש הכחול מזוהות עם האחריויות של ההמיספרה השמאלית במוח, והתכונות של האיש האדום עם האחריויות של ההמיספרה הימנית.
בואו נדבר קצת על המוח לפני שנחזור לדבר על התפקודים השונים של החצאים שלו. רוב המוח (כ-80 אחוז ממשקלו ומנפח המוח כולו) נקרא המוח הגדול, או קליפת המוח (cerebrum) והוא מונח על שאר חלקי המוח. צורתו, במבט מלמעלה, דומה למעין כדור ומחולק באמצעות חריץ עמוק לשני חצאי כדורים, כלומר לשתי המיספרות (כי פירוש המילה המיספרה הוא חצי כדור). שתי ההמיספרות נקראות המיספרה ימנית והמיספרה שמאלית.
שתי ההמיספרות מחוברות על-ידי צרורות של אקסונים (סיבוני עצב), כלומר על-ידי חלקי הנוירונים (תאי עצב) המעבירים מידע לנוירונים אחרים. ישנן שלושה צרורות כאלה: קדמית, אחורית, ומרכזית. כאשר המרכזית והגדולה ביניהן נקראת כפיס המוח (Corpus Callosum). קשרים אלו מאפשרים למוח האדם לפעול כיחידה הרמונית מתואמת. פגיעה בכפיס המוח יכולה לגרום לחוסר תיאום בין ההמיספרות ולהתנהגות לא מתואמת של האדם, אך אינה פוגעת בתפקוד היומיומי שלו.
על-פי מעקב אחרי התנהגותם של חולים שנפגעו מוחית עקב תאונה או שבץ, או חולים שעברו ניתוחי מוח בהם הוסרו חלקים שונים של המוח ועל-פי בדיקות תחת סקירת MRI תפקודי, ועוד, מבינים כיום שכל אחת מההמיספרות אחראית על תפקודים שונים של האדם, וניתן כיום לזהות ביניהן (חלקן תוארו באלגוריה של האיש הכחול ושל האיש האדום).
בנוסף, מסתבר שההמיספרה הימנית אחראית לתפקוד חלקי הגוף השמאליים, וההמיספרה השמאלית אחראית לתפקוד חלקי הגוף הימניים. כלומר, כדי להזיז את רגל שמאל, אנחנו מפעילים את ההמיספרה הימנית, וכאשר אנחנו עוברים באצבעות כף ידינו הימנית על בד קטיפה למשל, התחושות מועברות להמיספרה השמאלית. גם מה שאנחנו רואים בעין ימין שלנו, עובר דבר ראשון להמיספרה השמאלית, והדברים הנמצאים בשדה הראיה של עין שמאל, מגיעים ישירות להמיספרה הימנית.
ד"ר ג'יל בולט טיילור, חוקרת מוח בעברה, חוותה בעצמה אירוע מוחי בהמיספרה השמאלית. האירוע המוחי אותו חוותה ד"ר בולט טיילור נגרם בגלל דימום במוח, וכאשר הדם מתפשט באזור מסוים במוח, אותו אזור לא יכול לתפקד. ד"ר טיילור מספרת בגוף ראשון את מה שהיא ראתה, חשבה, הרגישה וחוותה בזמן שהמוח השמאלי שלה תפקד פחות טוב ורק המוח הימני שלה תפקד רוב הזמן. כיום, לאחר החוויה ולאחר שהיא שיקמה את מוחה השמאלי היא מעידה על יכולתה להתרכז כרצונה ועל יכולתה לשלוט על חווית כל אחת משתי ההמיספרות המוחיות שלה.
אחד מהדברים שהמדענים מעידים על שיטת RGRM היא המרצת שתי ההמיספרות של המוח בו-זמנית. מדענים מעידים ששיטת RGRM גורמת להמרצת שתי ההמיספרות בו-זמנית.
"I think it (RGRM Method) is quite amusing and a very good method. It's about activating both the right and left cerebral hemispheres to music. It appeals to me in many ways; on one hand you are physically active and on the other hand you practice it in a purposeful way so it fulfils many criteria of being a good method for rehabilitation. Also it is fun, the patients have fun and that's not the least important in this consideration." Prof. Peter Ericson. On the RGRM Method
פרופ' פיטר אריקסון ז"ל היה ידוע מאוד בקהילת מדעי המוח והעצבים העולמית בגלל מחקריו על תאי עצב עצביים.
המרצת שתי ההמיספרות של המוח יחדיו בצורה עקבית גורמת לחיזוק האיזון בין שתי ההמיספרות, ולעבודה משותפת טובה יותר ביניהם. ולמה לחזק את האיזון ואת העבודה המשותפת ביניהם?
מחקרים עכשוויים מצביעים על כך שההבדל בין שתי ההמיספרות אינו בגלל סוג המידע שכל המיספרה מעבדת, אלא שההבדל טמון בדרך בה כל המיספרה מעבדת את האינפורמציה. וכיום יש הסכמה רחבה שצד שמאל של המוח (האיש הכחול) מעבד מידע בדרך אנליטית בצורה של חלקים, חלקים, וצד ימין של המוח (האיש האדום) מעבד מידע בצורה תבניתית ושלמה עם דגש ליחסים מרחביים.
הרעיון המעניין הוא שמאחר וההמיספרות מתמחות באופני עיבוד שונים, שתי ההמיספרות יכולות בו זמנית לתרום לביצוע מטלות, כי מומחיות שני האנשים המעבדים אינפורמציה באופן שונה מאפשרת לנו לבחון את העולם בשתי דרכים בו-זמנית. שני אופני העיבוד מספקים לנו מידע רב יותר מאשר מידע שהיה מושג אילו הייתה לנו רק פרספקטיבה אחת.
זאת ועוד. מחקרים עכשוויים מראים שהאינטראקציה בין ההמיספרות מגדילה את יכולת עיבוד המידע במוח כאשר העיבוד מורכב וכאשר מידע רב צריך להיות מעובד בו-זמנית בזמן קצר.
התופעה הזו נבחנה בסדרה של ניסויים בהם כוונו פריטים להמיספרה נגדית (המצריך מעבר בין ההמיספרות) וניסויים בהם כוונו פריטים רק להמיספרה אחת (בתוך ההמיספרה) . לפני שנמשיך, תרשו לי להבהיר לכם את השורה האחרונה. אם מציגים מילה כתובה (למשל את המילה 'שולחן') רק בשדה הראיה של עין ימין, המידע יתקבל בהמיספרה השמאלית. מאחר והמיספרה השמאלית היא ההמיספרה הלשונית, היא תעבד את המידע אצלה - בתוך ההמיספרה. לעומת זאת, אם מציגים תמונה של שולחן למשל רק בשדה הראיה של עין ימין, המידע יתקבל ראשית בהמיספרה השמאלית, אך יועבר במהירות דרך כפיס המוח להמיספרה הימנית כדי שהיא תעבד את התמונה (כלומר, מצריך מעבר בין ההמיספרות).
בקיצור, בניסויים הנ"ל התברר שבמשימות קלות כמו להחליט האם שני פריטים זהים זה לזה העיבוד היה מהיר יותר בתוך ההמיספרה, אבל כשהוצג אותו הגירוי לקלט (כמו המילה, או התמונה) אך המשימה הייתה מסובכת יותר (כמו למשל להחליט אם חיבור של שני מספרים יוצא 10 או יותר) היתרון היה לגירויים שהצריכו מעבר בין ההמיספרות (כמו מילה למוח ימני ותמונה למוח השמאלי), כלומר לעיבוד בין ההמיספרות.
כיצד חלוקת התהליכים בין ההמיספרות והתקשורת בניהן עוזרת כשהמשימה קשה?
מאחר שכל המיספרה יכולה לעבד מידע בנפרד, חלוקת התהליכים בין ההמיספרות מאפשרת עיבוד חלקים שונים של המשימה במקביל, וזאת למרות מחיר חיבור המידע מחדש בשלב מסוים לאחר עיבודו.
במשימות קשות היתרון של עיבוד מקבילי עולה על ה'מחיר', אך כשהמשימה קלה המחיר עולה על היתרון. זה אנלוגי לחלוקת העבודה של שני אנשים. כאשר המשימה קלה לוקח יותר זמן לבצע אותה בגלל ההסברים, התיאומים ושילוב התוצאות בין השניים. אבל כשהמשימה קשה יותר, הזמן והמאמץ הדרושים לתיאום ולשילוב הוא קטן בהשוואה לחלוקת העבודה.
ולסיום החלק הזה. במחקר שנעשה ב-1904 על תלמידים מחוננים במתמטיקה, נתגלה כי הם עובדים טוב יותר עם שתי ההמיספרות ביחד. המחקר הראה שאצל הנבדקים הנורמאלים יש הבחנה ברורה בעיבוד אינפורמציה בין ההמיספרות השונות (כמו של האיש האדום או הכחול במוחם). כלומר, ההמיספרה השמאלית (הכחולה) מהירה יותר במטלות כמו זיהוי פרטים למשל בעוד שההמיספרה הימנית (האדומה) הייתה מהירה יותר בזיהוי תבנית שלמה. לעומתם, למחוננים במתמטיקה לא הייתה הבחנה המיספרית ברורה. כלומר, שתי ההמיספרות שלהם פעלו היטב בכל סוג של מטלה, בהציעם שיתוף פעולה הדדי בין שני חצאי המוח. בנוסף, התלמידים הממוצעים היו איטיים יותר בניסיונות קואופרטיביים, אשר ייצגו תבניות אות בשני צידי המסך. המחוננים במתמטיקה הראו דפוס הפוך, הם היו איטיים יותר בניסיונות החד-צדדיים, אך כשהנבדקים המחוננים נדרשו לעבד משימה הדורשת להיעזר בשיתוף פעולה בין שתי ההמיספרות יחד, הם היו הרבה יותר מהירים מהממוצע. (עוד על המחקר הזה ראו: http://www.apa.org/releases/interhemispheric.html)
כאמור, שיטת RGRM מגרה וממריצה את שתי ההמיספרות של המוח בו זמנית. יש הרבה דרכים לגרות את שתי ההמיספרות ביחד, אולם אין כיום הרבה טכניקות שיודעות לעשות זאת בצורה עקבית, שיטתית ויצירתית כמו שיטת RGRM.
על השיטה ועוד:
http://www.metaplim.co.il/a.asp?b=4933
בשיטת RGRM ניתן למצוא בין השאר את כל היכולות והיתרונות הנ"ל. משתמשי השיטה לומדים שפה חדשה שסימניה צבועים בצבעים כחולים ואדומים, הם ממריצים ומגרים את המוח, משלבים תנועה וסוג של אימון גופני קל, שומעים מוזיקה ואף יוצרים מוזיקה קצבית. כל אלו ועוד ממריצים ומגרים את המוח, ומשפרים את תפקודיו השונים.
להערות, שאלות וכו: rgrmisrael@gmail.com
עוד על שיטת RGRM, ראה באתר: http://www.metaplim.co.il/rgrmisrael
להערות, שאלות וכו: rgrmisrael@gmail.com
עוד על שיטת RGRM, ראה באתר: http://www.metaplim.co.il/rgrmisrael
