שפעת החזירים כאן! וכולם בפאניקה ובהלה. האם יש הצדקה לכך? או שגורמים מסוימים, בעלי הון ושליטה, זורעים אימה בקרבנו למטרות אינטרסנטיות? כיצד האזרח הקטן אמור להיערך לקראת "מתקפת החזירים"? מסכות? חיסונים? לא לבוא במגע עם אנשים? לשהות בחדר סטרילי? נראה שאנו יכולים וצריכים לסמוך אך ורק על מערכת ההגנה הטבעית, מערכת החיסון. כי הרי כיצד קורה שרק אנשים מסוימים "נדבקים"? נראה שבעשורים האחרונים מדי 2-3 שנים אנו מתבשרים על מתקפה של נגיף כזה או אחר, הפרה המשוגעת, שפעת העופות וכעת תורם של החזירים. נגיפים (מיקרובים וירוסים ובקטריות) מהווים חלק אינטגראלי ממחזור החיים הביולוגיים. תפיסה, תורה ותעשיה שלמה של מחלות ודרכי טיפול נבנו סביב נגיפים אלו אשר מיוחסת לאבי תורת הנגיפים לואי פסטור- נגיפים הם מקור המחלות וכל נגיף גורם לתסמינים תואמים. לאחרונה תפיסה זה מתערערת בעיקר עקב גילויים ומחקרים חדשים. אך נראה שייקח עוד זמן רב עד שתפיסות הביולוגיה החדשה יחלחלו אל מערכות הבריאות ויגרמו לשינוי תפיסתי והתנהגותי בקרב הציבור. משפט מפתח שיאפשר הבנה של הביולוגיה החדשה וכיצד מתפתחים מחלות בכלל ושפעת בפרט זה המשפט הבא: "חיידקים אינם גורמים למים לעמוד, אלה מים עומדים גורמים לחיידקים להתרבות". כשאנו חשים ברע, כמו בשפעת, אנו הולכים להיבדק והבדיקה מעלה שגופנו נגוע בנגיף. מיקרובים אלו הם אינם המחלה, הם התוצאה. המחלה האמיתית זה התנאים, המים העומדים, שאפשרו את התפתחותם של נגיפים אלו. הטיפול הקונבנציונאלי במצב זה יהיה ל"רסס" את הביצה, את המיקרובים באנטיביוטיקה כזו או אחרת, שאולי לפעמים נחוצה, כדי שלא תשמיד את כל הטריטוריה (גופנו). אך בכך שאנו משמידים את המיקרובים האם למעשה שינינו את המחלה האמיתית, את התנאים שאפשרו למיקרובים אלו לשגשג. לא ולא. כי כל עוד אותם התנאים מתקיימים אז מחר אנו עלולים להתעורר עם נגיף וסימפטומים שונים. ישנה רק מחלה אחת וזו הטריטוריה, הגוף, שלך. האם גופך הוא ביצה או נהר זורם. בביצה תמיד יתפתחו מחלות ויתושים, כתושבי זיכרון והסביבה זה בוודאי מוכר לנו, אך בנהר זורם אין סיכוי למיקרובים ולמחלות אלו להתפתח. אם כך המפתח לבריאות גופך זה להפוך את גופך לנהר זורם. מיקרובים הינם יצורים אופורטוניסטים, דהיינו מחכים לשעת כושר, לתנאים נכונים, וזאת אף אמר לואי פסטור בערוב ימיו (כשהבין את טעותו) "שהטריטוריה זה הכול". למעשה, בריאות מערכת הדם ותאי הגוף הינם השלכה ישירה לאיכות הנוזל שבהם הם חיים. כשהדגים חולים יש להחליף את המים. כל אחד מאיתנו יוצר תנאים אלו בגופו, כתוצאה ממה שאנו אוכלים, שותים, נושמים ורמת הדחק שאנו חיים. גופנו, כחלק מתהליך פירוק המזון, עיקולו והמרתו לאנרגיה מיצר פסולת, חומצה. בנוסף מזהמים סביבתיים שאנו נושמים ורעלים שהגוף והמיקרובים מייצרים כל הזמן מזהמים את גופנו. תפקיד מערכת החיסון, בגדול ובפשטות, הוא לשמור על ניקיון מערכת הדם והגוף מנזק הרעלים והנגיפים שברובם מתפתחים מתוך גופנו (תפוח נרקב מבפנים). למעשה התאים הלבנים משמשים כמו משאיות אשפה הזורמות במערכת הדם והלימפה ואוספות ומפנות את כל האשפה. אם כך, מערכת החיסון שלנו מתחילה בשמירה על ניקיון הגוף. הסימפטומים של מרבית הנגיפים אינם למעשה נגרמים כתוצאה מהנגיף עצמו, אלה כתוצאה מהפסולת שהם מותירים ( EXOTOXINS MICOTOXINS). בתמונת דם מיקרוסקופית (הנערכת במרכז לרפואה שלמה) ניתן דרך טיפת דם לראות את בריאות מערכת הדם ובעיקר את איכות נוזל הדם, האם נוזל הדם עכור, מלוכלך או נקי ואת תפקוד התאים הלבנים. בבדיקה זו ניתן גם לראות מה הם המאכלים והתהליכים הגורמים לזיהומו של נוזל הדם והשינויים הנדרשים לשמירה על ניקיונו. בגדול, כדי לשמר על ניקיונה של מערכת הדם ובכך להבטיח את תפקודה של מערכת החיסון יש צורך ב: - שתייה מרובה. ליטר לכל 17 ק"ג משקל גוף (לאדם במשקל 70 ק"ג יש צורך ב-4 ליטר מים ביום). מים רוחצים ושוטפים את גופנו מבפנים. - צריכה מוגברת של ירקות. ירקות ירוקים מכילים כלורופיל ונוגדי חמצון, אנטי אוקסידנטים, המנטרלים את נזקי החומצות והרעלים. - הפחתה של מאכלים המותירים לכלוך בגופנו: חלבון מן החי (בשר, עוף, חלב וביצים), פחממות וסוכרים, משקאות ממותקים ומוגזים, אלכוהול, קפה, תא ומאכלים מעובדים. - שינה מרובה. בזמן שינה ובעיקר העמוקה, מערכות הריפוי וההחלמה נכנסות לפעולה. יש לישון 7-9 שעות ביממה. לכן, מהיום ובעידן הביולוגיה החדשה, במקום לומר "נדבקתי בשפעת" יש לומר "יצרתי את התנאים לקליטתם והתפתחותם של הנגיפים". הבא נפסיק להאשים את ה"חיידקים" ונתחיל לקחת אחריות, כי רק בלקיחת אחריות יש לנו יכולת לעשות שינוי. בדיקה חדשנית - בדיקת דם מיקרוסקופית, ניתן להעריך את השפעות התזונה על מערכת הדם.
