האם יש לי רגל קצרה 

ד"ר, יש לי רגל קצרה?! תופעה די נפוצה בקרב ספורטאים "המאובחנים" עם רגל קצרה על ידי מוכרי נעליים, יצרני מדרסים ואפילו על ידי חברים. אבחון וקביעה שאכן קיים קיצור רגל דורש מיומנות בניתוח מדויק של המבנה האנטומי והתפקודי של מערכות השריר והשלד. אבחון רשלני של הבעיה עם שימוש ברפידת הגבהה, שלא לצורך, עלול להחריף עוד יותר את הבעיה ולהוביל לשחיקת יתר ופציעות ללא כל טראומה. אצל רובנו קיימים ליקויים בסימטריה, מצד לצד, של הגוף ושינוי באורך הרגליים הינו אחד הליקויים הנפוצים ביותר. אם היית פקיד שיושב כל היום, יתכן שמצב זה לא היה מהווה בעיה עבורך ואפילו לא היית מודע על קיומו. אך כספורטאי, גופך נתון לעומסים אדירים, וכל ליקוי, ואפילו מינימאלי, מהר מאוד מתבטא בפציעות וירידה בתוצאות. שינוי באורך הרגל יכול לנבוע משינוי אנטומי או מליקוי תפקודיביומכני. רגל קצרה אנטומית הינה תופעה יוצאת דופן הקיימת בכ-2-3% מהאוכלוסייה. קיצור אנטומי של הגפה יכול לנבוע מקיצור באורך עצם השוק, הירך או האגן שלרוב נובע משברים שלא היתאכו בצורה נכונה, ליקויים בגדילה ופוליו. לעומת זאת, קיצור רגל תפקודי נובע שינויים ביומכניים במערכת השריר והשלד הגורמים לשינוי באורכי הרגליים. כאן, הרגל לא התקצרה, אלה הגוף התכופף, התפתל, התעקם. במרבית המקרים האגן מסתובב, ומיכון שהאגן משמש כבסיס לרגליים, כל שינוי במנח האגן יגרום לשינוי באורך הרגלים. כך, הגוף נראה ומתפקד, שכביכול, הרגל קצרה. קיצור תפקודי קיים בקרב כ- 70% מהאוכלוסייה, התופעה כל כך שכיחה, עד שמצב זה נתפס כ"נורמאלי" ולרוב גם מאובחן כקיצור רגל אנטומי. הלכה למעשה קיצור תפקודי של הגפה מתנהג כמו קיצור אנטומי. מכיוון שקיצור רגל תפקודי הינה תופעה כה שכיחה, גם הסיבות לה רבות: - הרגלי יציבה: נטייה לעמוד על רגל אחת, ישיבה בסיקול רגליים, שכיבה על צד אחד. - הרגלי עבודה: נשיאת ילקוט על צד אחד, - הרגלי אימונים: ריצההליכה על צד אחד, המשופע, של הכביש או שפת הים. ריצה במסלול בחלק המעוקל. - פציעות: נקעים או פציעות ברגל אחת הגורמות להעברת משקל הגוף לרגל השנייה. נפילות מאופניים הגורמות לספזם- נוקשות בשרירי הגב והאגן. - ליקויים מבניים: יתר פרונציה, רגלי X , רגלי O, עקמת בגב. - ליקויים תפקודיים: חולשה בשרירי הגב והאגן. מוגבלות בתנועת החוליות ומפרקי האגן והרגליים. הריונותלידות. שינוי באורך הרגליים יכול להוביל לפציעות בכל מערכת השריר והשלד, מכף רגל, ברכיים, אגן ולאורך כל עמוד השדרה. בקרב רוכבי אופניים, שינוי באורך הרגליים מהווה את הגורם מספר אחד לכאבי גב. לכן, בכל פציעה המתפתחת תמיד יש לבדוק את אורך הרגליים. היכולת של ליקוי זה להשפיע על הביומכניקה של כל הגוף טמונה בעובדה ששינוי באורך הרגליים גורם תמיד לסטיית האגן, שם ממוקם מרכז הכובד של הגוף. כל סטייה באגן תוביל לסטייה במרכז הכובד ובכך לסטייה של כל הגוף. סימנים נוספים היכולים לרמוז על האפשרות שיש לך רגל קצרה מלבד פציעות וכאבים יכולים להיות: רציםהלכים: שחיקה לא סימטרית בין שני זוגות הנעליים. מרגיש טוב לרוץ על צד אחד של הכביש, אך מוזר לרוץ על הצד הנגדי. תנודות יתר, מצד לצד, של הגוף ואו האגן בזמן ריצה. תנועות ידיים לא סימטריות, יד אחת נעה לאורך הגוף והשנייה מסביב לגוף. השטחה של קשת כף רגל לעומת הגבהת הקשת ברגל השנייה, (השטחת הקשת מקצרת את אורך הרגל) בזיהוי סוג הליקוי יש חשיבות מכרעת בסוג הטיפול. אבחון קיצור רגל אנטומי נעשה על ידי צילומי רנטגן ומדידות של עצמות הרגליים. הטיפול במצב זה כולל רפידת הגבהה ותרגילי מתיחות וחיזוק של שרירי האגן, בטן וגב. גובה רפידת ההגבהה צריך להיות בין 50-70% מההפרש, ולאחר תקופת הסתגלות יש לשאוף להגיע לאיזון. רפידת הגבהה תינתן אך ורק, וכאשר האבחון הנו חד משמעי!! רוכבי אופניים יכולים לשנות את מיקום הקליט במקום רפידת הגבהה. ברגל הקצרה יש להזיז את הקליט קדימה, או ברגל הארוכה להזיז את הקליט אחורה, לא יותר מ-2 מ"מ. אבחון קיצור רגל תפקודי, פונקציונאלי, נעשה בעיקר על ידי בדיקות פיזיקאליות מיומנות וצילומי רנטגן. מכיוון שבמרבית המצבים בהם קיים ליקוי תפקודי הגורם לקיצור רגל קיימת מעורבות של האגן, המתבטא בפיתול האגן, הטיפול חייב לכלול תיקון מנואלי, מניפולציה, של האגן. בנוסף, יש לאזן ולייצב את האגן על ידי תרגילי מתיחות וחיזוק של שרירי הליבה וזאת משום שהשרירים כבר התרגלו לעבודה במצב לקוי. כשקיים הצורך גם התאמת מדרסים נחוצה. לעולם אין להשתמש ברפידת הגבהה בליקוי תפקודי!!! העלולה לקבע את הסטייה ולהחרפת הליקוי. שימו לב! קיצור רגל אנטומי הנה תופעה מאוד נדירה ואל "תנעלו" על זה שמישהו אמר לכם. תמיד עדיף לטפל בליקויים המכאניים לפני שמחליטים על הגבהה. גופנו מסוגל לפצות להסתגל לשינויים ועל ידי כך להסוות את הבעיה.