ישנם מקרים בהם ניתן להכיר בהתפרצותה של מחלת הסכרת כ"תאונת עבודה". אחד התנאים המקדמים אשר הוכרו ע"י הפסיקה כגורם אפשרי להופעת הסכרת, הוא קיומו של אירוע תאונתי חריג בעבודה, בסמוך לפני הופעתה של הסכרת. בנושא זה יעסוק המאמר.
כידוע, מחלת הסכרת אינה מופיעה ברשימת מחלות המקצוע שנקבעה בתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-.1954 בדיון נג/ 0-228 גד אלזם נגד המוסד לביטוח לאומי, חזר בית הדין וקבע כי "מתח נפשי ממושך או מתמיד (stress), אינו רצף של אירועים שניתן להגדירם כפגיעות זעירות ומצטברות", ולפיכך, בהעדר אירוע מסוים חריג, שניתן לקשור להופעת מחלת הסכרת, אין "ראיה ראשונה" לתאונת עבודה. הקביעה אם אירוע מסויים הוא חריג, מוטלת על בית הדין (ולא על המומחה הרפואי) (ראה לעניין זה: דבע נז/ 189-0 אלי פרש נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 61, עמ' 66). בית הדין חזר על ההלכה בעב"ל 288/03 חיה נגד המוסד לביטוח לאומי (פסק דין מיום 23/12/04) וקבע במפורש כי מחלת סכרת הבאה על רקע מתח נפשי ממושך בעבודה אינה בגדר פגיעה בעבודה ולא ניתן ליישם במקרים אלה את תורת המיקרוטראומה. בעבל 1214/04 יהודה בן שושן נגד המוסד לביטוח לאומי קבע המומחה בחוות דעתו כי מצבי מתח אינם יכולים לגרום לפרוץ מחלת הסכרת. יחד עם זאת, מצב לחץ קיצוני עשוי לחשוף את המחלה אצל אנשים בעלי רקע גנטי ולזרז את הופעת הביטויים הקליניים של המחלה.
כמובהר, בית הדין ימנה מומחה רפואי רק לאחר שהשתכנע כי אכן ארע אירוע חריג קודם להתפרצות הסכרת. כך בדב"ע נד/8- 0קוטב נגד המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) נדון מקרה של החמרת מחלת סכרת כתוצאה מאירוע חד-פעמי. האירוע התרחש במשך יומיים, היתה תקלה במחשב, הפסקת השקיית החממות של המבוטח, וסכנה כי גידולי פרחים ירדו לטמיון וייגרם נזק כספי רב. כך בדב"ע תשן/175- 0איבגי נגד המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) בו נדון מקרה של יו"ר ועד שהועבר למורת רוחו מתפקידו הרגיל כמכונאי קירור, וכעבור כחודש וחצי הופיעה אצלו מחלת הסכרת.
הגשת תביעה לביטוח לאומי להכיר בסכרת כתוצאה של תאונת עבודה הינה הליך מורכב מאוד הדורש מיומנות של עורך דין הבקיא בתחום הביטוח הלאומי. יחד עם זאת, יש לזכור כי אף אם מוכיחים קיומו של אירוע חריג כראשית ראיה לקיומה של תאונת עבודה, הדרך עוד ארוכה. ישנם גורמי סיכון תחלואתיים טבעיים רבים אשר עלולים להכריע את הכף לרעת המבוטח, כך שהמומחה הרפואי יקבע כי השפעת האירוע בעבודה על הופעת הסכרת פחותה בהרבה מהשפעת אותם גורמי תחלואה על הופעתה.
על אף האמור לעיל, ככל שיש בסיס לתביעה, רצוי להגישה שכן היתרונות בהכרה במחלה כתוצאה של פגיעה בעבודה - רבים הם.
מירב אפרים, עו"ד
מתמחה במימוש זכויות רפואיות וכספיות מול ביטוח לאומי.
כידוע, מחלת הסכרת אינה מופיעה ברשימת מחלות המקצוע שנקבעה בתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-.1954 בדיון נג/ 0-228 גד אלזם נגד המוסד לביטוח לאומי, חזר בית הדין וקבע כי "מתח נפשי ממושך או מתמיד (stress), אינו רצף של אירועים שניתן להגדירם כפגיעות זעירות ומצטברות", ולפיכך, בהעדר אירוע מסוים חריג, שניתן לקשור להופעת מחלת הסכרת, אין "ראיה ראשונה" לתאונת עבודה. הקביעה אם אירוע מסויים הוא חריג, מוטלת על בית הדין (ולא על המומחה הרפואי) (ראה לעניין זה: דבע נז/ 189-0 אלי פרש נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 61, עמ' 66). בית הדין חזר על ההלכה בעב"ל 288/03 חיה נגד המוסד לביטוח לאומי (פסק דין מיום 23/12/04) וקבע במפורש כי מחלת סכרת הבאה על רקע מתח נפשי ממושך בעבודה אינה בגדר פגיעה בעבודה ולא ניתן ליישם במקרים אלה את תורת המיקרוטראומה. בעבל 1214/04 יהודה בן שושן נגד המוסד לביטוח לאומי קבע המומחה בחוות דעתו כי מצבי מתח אינם יכולים לגרום לפרוץ מחלת הסכרת. יחד עם זאת, מצב לחץ קיצוני עשוי לחשוף את המחלה אצל אנשים בעלי רקע גנטי ולזרז את הופעת הביטויים הקליניים של המחלה.
כמובהר, בית הדין ימנה מומחה רפואי רק לאחר שהשתכנע כי אכן ארע אירוע חריג קודם להתפרצות הסכרת. כך בדב"ע נד/8- 0קוטב נגד המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) נדון מקרה של החמרת מחלת סכרת כתוצאה מאירוע חד-פעמי. האירוע התרחש במשך יומיים, היתה תקלה במחשב, הפסקת השקיית החממות של המבוטח, וסכנה כי גידולי פרחים ירדו לטמיון וייגרם נזק כספי רב. כך בדב"ע תשן/175- 0איבגי נגד המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) בו נדון מקרה של יו"ר ועד שהועבר למורת רוחו מתפקידו הרגיל כמכונאי קירור, וכעבור כחודש וחצי הופיעה אצלו מחלת הסכרת.
הגשת תביעה לביטוח לאומי להכיר בסכרת כתוצאה של תאונת עבודה הינה הליך מורכב מאוד הדורש מיומנות של עורך דין הבקיא בתחום הביטוח הלאומי. יחד עם זאת, יש לזכור כי אף אם מוכיחים קיומו של אירוע חריג כראשית ראיה לקיומה של תאונת עבודה, הדרך עוד ארוכה. ישנם גורמי סיכון תחלואתיים טבעיים רבים אשר עלולים להכריע את הכף לרעת המבוטח, כך שהמומחה הרפואי יקבע כי השפעת האירוע בעבודה על הופעת הסכרת פחותה בהרבה מהשפעת אותם גורמי תחלואה על הופעתה.
על אף האמור לעיל, ככל שיש בסיס לתביעה, רצוי להגישה שכן היתרונות בהכרה במחלה כתוצאה של פגיעה בעבודה - רבים הם.
מירב אפרים, עו"ד
מתמחה במימוש זכויות רפואיות וכספיות מול ביטוח לאומי.