צנתור דרך שורש כף היד 

ד"ר עמית שגב רופא בכיר ביחידת הצינתורים במרכז הרפואי שיבא מבצע מאות צנתורים בשנה דרך שורש כף היד.
אמנם מדובר בשיטה חדשה יחסית המקטינה את הסיבוכים ומאפשרת נוחות גדולה יותר למטופל, אך מאידך גם דורשת מיומנות מיוחדת מצד המצנתר.  


מתוך מגזין פעימות און ליין יולי, 2008


מדי שנה מבוצעים בישראל עשרות אלפי צנתורים אבחנתיים והתערבותיים במרכזים הרפואיים השונים, בחולים הסובלים מבעיות לב ובעיות רפואיות אחרות. מטרת הצנתור הינה לאבחן ולטפל במחלות כלי דם, מחלות לב, אבחון מחלות לב ועוד.
עד היום השיטה המקובלת ביותר בעולם וגם בישראל לביצוע צנתור היא באמצעות הגישה ה"פמוראלית" כלומר צנתור דרך עורק המפשעה. אך בעשור האחרון החלו מדינות שונות בעולם בעיקר קנדה וצרפת אך גם בישראל לאמץ שיטה חדשה יותר  - צנתור באמצעות שורש כף היד המכונה הגישה ה"רדיאלית".
הליך הטומן בחובו יתרונות רבים לחולים אך מאידך גם מיומנות רבה יותר מצד המצנתרים. בישראל פועלים כיום מעט מאד רופאים המיומנים בשיטה זו  ומתוך כלל הצנתורים הנערכים בארץ כעשרה אחוזים מהם בלבד מבוצעים באמצעות שורש כף היד.
ד"ר עמית שגב, רופא בכיר ביחידת הצנתורים של המרכז הרפואי שיבא מבצע מדי שנה כ 700 צנתורים. 70 אחוזים מתוכם באמצעות שורש כף היד והוא נחשב כיום למנצתר המיומן ביותר בשיטה זו במרכז הרפואי שיבא . 

מהן היתרונות הטמונים בצנתור באמצעות שורש כף היד  לעומת צנתור דרך המפשעה ?
"ראשית אציין שצנתור דרך המפשעה הינה פרוצדורה בטוחה יחסית ואחוז הסיבוכים בה הינו נמוך ביותר (כ 2% בלבד) ובמרביתם מדובר בסיבוכים קלים יחסית. עם זאת בצנתור דרך שורש כף היד טמונות יתרונות רבים יחסית לצנתור דרך המפשעה. החשובה ביותר בעייני הינה הנוחות לחולה. צנתור דרך עורק באזור המפשעה דורש זמן אשפוז ארוך יחסית ובסיום הצנתור נדרש החולה לשכב על מיטתו ללא תזוזה למשך שעות ארוכות כשבגופו מכשירים שונים שנועדו לסגור את העורק הנדקר. עובדה זו מסבה לחולים אי נוחות רבה ולעיתים אף סבל. צנתור דרך המפשעה גם כרוך בסיכונים לסיבוכים וסקולריים כגון דימומים בחלל הבטן, שתפי דם, צורך בעירוי דם, מפרצת של העורק וכו'. לעיתים במקרה של פגיעה בעורק במהלך צינתור, נדרש אף ניתוח חוזר לתיקון הפגיעה העורק. שיטת הצנתור דרך שורש כף היד כרוכה במעט מאד סיכונים וסיבוכים. היא פחות מסורבלת ובמרבית המקרים מחייבת אשפוז קצר יותר. מצונתרים דרך שורש כף היד אינם נדרשים לשכב שעות ארוכות ללא תזוזה לאחר הצינתור ולמעשה חולה יכול לרדת ממיטתו זמן קצר לאחר הצנתור. ככלל מדובר בשיטה בטוחה יותר, נוחה יותר למטופל ותהליך ההבראה מהיר יותר ואינו מצריך אשפוז".

מדוע אם כך מבוצעים עדיין מרבית הצנתורים בעולם ובישראל דרך המפשעה ולא דרך שורש כף היד -
"הסיבה העיקרית לכך הינה העובדה שצנתור דרך פרק היד דורשת מיומנות גבוהה במיוחד מהמצנתר. בשונה מצנתור דרך המפשעה בה נעשה שימוש בעורק גדול יותר המאפשר למצנתר מרחב פעולה גדול יותר, בצנתור דרך שורש כף היד כלי הדם הוא קטן יותר ומשכך אפשרויות המוניפולציה דרכו קטנות יותר אף הן. החדרת הצנתר לעורק הראשי דרך היד מחייבת מעבר דרך מספר רב של כלי דם צרים ומפותלים יותר מאשר צנתור דרך המפשעה. התהליך מתקיים בהרדמה מקומית, כאשר מוחדרת לעורק שבשורש כף היד צינורית שמשמשת כנתיב להכנסת המכשור הרפואי. לאחר ביצוע פעולת הצנתור, נשלפת הצינורית אל מחוץ לגוף ואתר הדקירה נסגר על ידי תחבושת לוחצת מיוחדת המוסרת לאחר כשעתיים".  

האם צנתור דרך שורש כף היד מתאים לכל חולה -
"ככלל התשובה היא כן למעט מקרים בהם ימצא כי עורק שורש כף היד של החולה קטן מדי עבור פרוצדורה זו. לעומתם ישנם חולים שמראש ישנה עדיפות לצנתור דרך שורש כף היד על פני צנתור דרך המפשעה. מדובר באנשים שמנים במיוחד. חולים שידוע מראש כי הם סובלים מסתימות בכלי הדם ברגליים וחולים הנוטים לדימומים וסובלים ממערכת קרישת דם נמוכה".