כ-20 אלף צנתורים טיפוליים מבוצעים בישראל מדי שנה, וכעת מתברר כי לפחות חלקם מיותרים, וניתן להסתפק במקומם במתן טיפול תרופתי לא פולשני, שיביא לאותן תוצאות בריאותיות.
הדברים עולים ממחקר חדש שמתפרסם בגליונו האחרון של ה-New England Journal of Medicine, כתב עת יוקרתי הנחשב לתנ"ך של עולם הרפואה, וגורס כי פעולת הצנתור היא יעילה ואפקטיבית לטיפול בהתקפי לב - רק אם היא מתבצעת בתוך חלון זמן של 12 שעות מזמן האוטם.
"לא תמיד מוטב מאוחר מאשר מוקדם, ולפעמים פחות הוא יותר", הדגיש מוביל המחקר, ד"ר דניאל ב. מארק מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה, ארה"ב.
צנתור טיפולי הוא הליך רפואי שמיועד לפתוח חסימות והצרויות שהתפתחו בעורקים הכליליים. הוא מתבצע בחדר צנתורים בהרדמה מקומית ובהכרה מלאה, ובמהלכו מוחדרת לגוף המטופל צינורית דקה עם בלון בקצה, שבאמצעותה פותח הקרדיולוג את החסימות.
מדובר בפרוצדורה שגרתית ושכיחה מאוד, שהביאה לשינוי דרמטי בקליניקה הטיפולית ברפואת לב. גם במחקר הנוכחי נקבע שוב כי אם הצנתור מבוצע בזמן - הרי שהוא מציל חיים ומונע נזק לשריר הלב.
המסקנות החדשות שהגיע אליהן החוקר, מתבססות על מחקר פדראלי גדול בשם OAT, שהתפרסם לפני שנתיים, ועקב אחרי מטופלים עם עורקים חסומים שתסמיני ההתקף שלהם היו מאוחרים, ושמצבם היה יציב. חלקם עברו אנגיופלסטיקה קורונרית (צנתור טיפולי) וחלקם קיבלו טיפול תרופתי בלבד (אספירין, סטטינים, חוסמי בטא וכד').
ד"ר מארק וצוותו ערכו מעקב אחר המטופלים, וראיינו אותם 4, 12 ו-24 חודשים לאחר שקיבלו טיפול. צוות המחקר לא הצליח לגלות הבדלים משמעותיים באיכות החיים ובבריאותן של שתי הקבוצות - זאת שקיבלה תרופות בלבד מול זאת שגם עברה צנתור.
מנגד, עלות הטיפול בשתי הקבוצות הייתה שונה: קבוצת המצונתרים קיבלה טיפול בעלות של כ-23 אלף דולר, בהשוואה לטיפול תרופתי זול יותר, שהסתכם בכמעט 13 אלף דולר בקרב חברי הקבוצה השנייה.
החוקרים מדגישים כי מסקנותיהם נכונות לקבוצת המחקר, "שנבחרה באופן מוקפד, והייתה במצב יציב", וכי אין להסיק מהן באופן גורף שצנתור טיפולי הוא כלי לא יעיל.
מנתוני המחקר עולה כי שליש מהמטופלים שעוברים התקף לב בארה"ב זוכים לצנתור רק ימים (ולעתים אפילו שבועות) אחרי התקף הלב. בישראל, בין היתר בשל גודלה של המדינה ולאור הפריסה הגאוגרפית הרחבה של יחידות הצנתור בבתי החולים, נדיר שמטופל ייכנס לצנתור כל כך הרבה זמן לאחר שעבר אוטם של שריר הלב.
לדברי החוקרים, המחקר החדש מדגיש שוב את הצורך של המטופלים שלא להתעלם מסימפטומים מטרידים (כמו: כאבים בחזה, כאבים שמוקרנים ליד או לעורף, קוצר נשימה, זיעה קרה ותחושה כללית רעה מאוד) - ולגשת במהירות המירבית לחדר מיון להיבדק, ולהציל את חייהם.
הדברים עולים ממחקר חדש שמתפרסם בגליונו האחרון של ה-New England Journal of Medicine, כתב עת יוקרתי הנחשב לתנ"ך של עולם הרפואה, וגורס כי פעולת הצנתור היא יעילה ואפקטיבית לטיפול בהתקפי לב - רק אם היא מתבצעת בתוך חלון זמן של 12 שעות מזמן האוטם.
"לא תמיד מוטב מאוחר מאשר מוקדם, ולפעמים פחות הוא יותר", הדגיש מוביל המחקר, ד"ר דניאל ב. מארק מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה, ארה"ב.
צנתור טיפולי הוא הליך רפואי שמיועד לפתוח חסימות והצרויות שהתפתחו בעורקים הכליליים. הוא מתבצע בחדר צנתורים בהרדמה מקומית ובהכרה מלאה, ובמהלכו מוחדרת לגוף המטופל צינורית דקה עם בלון בקצה, שבאמצעותה פותח הקרדיולוג את החסימות.
מדובר בפרוצדורה שגרתית ושכיחה מאוד, שהביאה לשינוי דרמטי בקליניקה הטיפולית ברפואת לב. גם במחקר הנוכחי נקבע שוב כי אם הצנתור מבוצע בזמן - הרי שהוא מציל חיים ומונע נזק לשריר הלב.
המסקנות החדשות שהגיע אליהן החוקר, מתבססות על מחקר פדראלי גדול בשם OAT, שהתפרסם לפני שנתיים, ועקב אחרי מטופלים עם עורקים חסומים שתסמיני ההתקף שלהם היו מאוחרים, ושמצבם היה יציב. חלקם עברו אנגיופלסטיקה קורונרית (צנתור טיפולי) וחלקם קיבלו טיפול תרופתי בלבד (אספירין, סטטינים, חוסמי בטא וכד').
ד"ר מארק וצוותו ערכו מעקב אחר המטופלים, וראיינו אותם 4, 12 ו-24 חודשים לאחר שקיבלו טיפול. צוות המחקר לא הצליח לגלות הבדלים משמעותיים באיכות החיים ובבריאותן של שתי הקבוצות - זאת שקיבלה תרופות בלבד מול זאת שגם עברה צנתור.
מנגד, עלות הטיפול בשתי הקבוצות הייתה שונה: קבוצת המצונתרים קיבלה טיפול בעלות של כ-23 אלף דולר, בהשוואה לטיפול תרופתי זול יותר, שהסתכם בכמעט 13 אלף דולר בקרב חברי הקבוצה השנייה.
החוקרים מדגישים כי מסקנותיהם נכונות לקבוצת המחקר, "שנבחרה באופן מוקפד, והייתה במצב יציב", וכי אין להסיק מהן באופן גורף שצנתור טיפולי הוא כלי לא יעיל.
מנתוני המחקר עולה כי שליש מהמטופלים שעוברים התקף לב בארה"ב זוכים לצנתור רק ימים (ולעתים אפילו שבועות) אחרי התקף הלב. בישראל, בין היתר בשל גודלה של המדינה ולאור הפריסה הגאוגרפית הרחבה של יחידות הצנתור בבתי החולים, נדיר שמטופל ייכנס לצנתור כל כך הרבה זמן לאחר שעבר אוטם של שריר הלב.
לדברי החוקרים, המחקר החדש מדגיש שוב את הצורך של המטופלים שלא להתעלם מסימפטומים מטרידים (כמו: כאבים בחזה, כאבים שמוקרנים ליד או לעורף, קוצר נשימה, זיעה קרה ותחושה כללית רעה מאוד) - ולגשת במהירות המירבית לחדר מיון להיבדק, ולהציל את חייהם.
שחל טלרפואה - רפואת העתיד פועלת כבר היום, בעשרות אלפי בתים בישראל
עשרות אלפי המנויים של שחל מצוידים במכשור טלרפואי מהמתקדמים בעולם, ההופך את האבחון מהבית לפשוט וידידותי. האמצעים הטכנולוגים העומדים היום לרשות הטלרפואה מאפשרים לצוות הרפואי מעקב שוטף אחרי מצבו של המנוי, בארץ או בעולם.
התקף לב | מחלות לב
עשרות אלפי המנויים של שחל מצוידים במכשור טלרפואי מהמתקדמים בעולם, ההופך את האבחון מהבית לפשוט וידידותי. האמצעים הטכנולוגים העומדים היום לרשות הטלרפואה מאפשרים לצוות הרפואי מעקב שוטף אחרי מצבו של המנוי, בארץ או בעולם.
התקף לב | מחלות לב
