עתה, לאחר שצמצמנו ככל הניתן את החשיפה לרדיקלים חופשיים - החלק השני של המשימה שלנו תהיה העשרת הגוף באנטי-אוקסידנטים.
אנו נציין במאמר נפרד את מקורות האנטי-אוקסידנטים כפי שהם קיימים בטבע בצורה כללית,אך לפני כן ברצוני לציין מספר הערות בנושא.
ריכוז האנטי-אוקסידנטים צריך להיות מקביל או מעל רמת החשיפה לרדיקלים חופשיים. אם אינכם נחשפים לדעתכם לנזק חמצוני ברמה גבוהה, תוכלו להסתפק בצריכה ממוצעת של פירות וירקות כפי המומלץ ע"י מועצת הפירות והירקות. במידה ואתם סבורים שהנזק החמצוני שלכם גבוה יותר, יש למצוא לכם פתרון הולם בצורת ריכוז אנטי-אוקסידנטים גבוה שיכול לבוא בצורת מיצי פירות וירקות מיוחדים או תוספי תזונה מסוימים ועד לעירויים של אנטי-אוקסידנטים לווריד - רק מומחה יוכל להחליט.
למרות שאנו עוסקים כאן במניעה ולא בטיפול במצב חולי, מחובתי לציין שבמידה ומדובר בחולה באחת מהמחלות הניווניות שצוינו לעיל הסובל מן הסתם מנזק חמצוני גבוה - אין לתת לו סוג יחיד של אנטי-אוקסידנט בתוסף, אלא בשילוב עם אנטי-אוקסידנטים אחרים ורצוי שיהיו אלה בעלי יכולת מחזור (הסבר בהמשך).
השאלה האם עדיף לצרוך תוספי מזון במקום תזונה רגילה או להפך נשאלה פעמים רבות ומן הראוי להקדיש לה מאמר נפרד כיון שאינה שייכת למסגרת מאמר זה. נאמר בקצרה, שקיימות דעות הסוברות שהפירות והירקות של ימינו דלים בוויטמינים ומינרלים עקב עיבוד האדמות בדשנים כימיים ועקב ריסוס והחדרת רעלים לפירות והירקות. מנגד ישנם כאלה שסבורים שכל זה הוא רק תרגיל מכירות של חברות תוספי המזון.
דעתי היא מעורבת בנושא. הספיגה הטובה ביותר של הערכים התזונתיים לגופנו היא אכן באמצעות התזונה הרגילה שלנו כיון שמערכת העיכול שלנו בנויה כך שהיא מצפה לקבל בכל ארוחה מעט מכל הנדרש לקיום הגוף. עם זאת, לא ניתן לדעת מהן הכמויות הפעילות במזון שלנו ולכן, מי שיודע ובדק שכמויות הוויטמינים והמינרלים הנמצאות בתזונה שלו עונות על הדרישות - יוכל להשען עליהם, אך יש לי ספק גדול אם ניתן בכלל לעשות זאת כיון שחלק מהוויטמינים ובמיוחד אלה המסיסים במים (כגון B ו-C ) הולכים ופוחתים מרגע קטיפת הפרי עד לזמן אכילתו, במיוחד אם נחתך ובא במגע ממושך עם חמצן, שלא לדבר על בישול אינטנסיבי. מצד שני, חלק מהתוספים עלולים לגרום למינון יתר מה שפירות וירקות לא יכולים לעשות ולכן הטוב ביותר לדעתי הוא שילוב בין השניים, כלומר צריכה של תזונה בריאה עם השלמות של תוספי מזון עם ערכים תזונתיים שאינם נמצאים בה, כאשר מקפידים לצרוך את התוספים עם הארוחה כך שמערכת העיכול מוכנה לספוג את הערכים התזונתיים של התוספים עם המזון.
נקודה אחרת למחשבה היא שחלק מהוויטמינים והמינרלים אמנם קיימים בתזונה הרגילה שלנו אך בתוך מצויים כמות גדולה של שמנים צמחיים כגון וויטמין E ומגנזיום. מי שיתעקש לטעון לתזונה רגילה ללא תוספים בהכרח יהיה חסר את הערכים התזונתיים הנמצאים בשמנים הצמחיים כיון שצריכת כמויות גדולות של שמנים בתזונה אינה ברת עיכול לרוב האנשים ואינה חסכונית כלל בקלוריות כך שיצא שכרנו בהפסדנו. בכל מצב, יש להקפיד לצרוך תוספים טבעיים ולא סינתטיים (אלה לרוב נמכרים דרך קופות החולים) ואך ורק מחברות מעולות העוברות ביקורות שגרתיות ופיקוח על איכות הייצור המותאמות לתקני האיכות המקובלים.
מהו מחזור אנטי-אוקסידנט ?
כפי שצוין במאמר הקודם, כאשר אנטי-אוקסידנט נפגש ברדיקל חופשי - הוא תורם לו את האלקטרון העודף שלו ובכך מנטרל אותו, אך מה קורה כאשר רדיקל חופשי נוסף פוגש בו - נכון, הוא נוטל ממנו אלקטרון נוסף ובכך הופך את האנטי-אוקסידנט לשעבר שלנו לרדיקל חופשי בעצמו. כלומר, במצבים מסוימים תיתכן החמרה בנזק החמצוני בגוף דווקא כתוצאה מנטילת אנטי-אוקסידנט. מצבים כאלה יכולים להתרחש רק כאשר הנזק החמצוני של החולה כבד ויש להניח שמאגרי האנטי-אוקסידנטים שלו כבר חוסלו ,למשל במצב סרטן מתקדם. במצב זה, צריכת האנטי-אוקסידנט לא באה בתוספת לאנטי-אוקסידנטים הקיימים באופן טבעי אלא היא ההגנה היחידה שקיימת לגוף כנגד הנזק החמצוני.
לטובת העניין קיימת תופעת המחזור אצל חלק מהאנטי-אוקסידנטים המסוגלת להחזיר לתפקוד אנטי-אוקסידנט שכבר 'מסר' את האלקטרון שלו , או במילים אחרות, להפוך אנטי-אוקסידנט ממצב חד פעמי לרב-פעמי.
מסיבה זו, כדאי לנהוג במשנה זהירות כאשר מצב הנזק החמצוני בגוף אינו ידוע לנו וליטול אנטי-אוקסידנטים בקבוצות ולא ביחידים. למשל - וויטמין C עובד בשיתוף עם E וממחזר אותו, כמו"כ המינרל סלניום ידוע במשתף פעולה עם E כך שנטילת זוגות אלה נותנת תוצאות משמעותיות יותר מאשר נטילת כל אחד מהם בנפרד. ככל שמצבו של החולה גרוע יותר כך יש להקפיד לתת לו קבוצות רבות יותר של אנטי-אוקסידנטים על מנת שלא לגרום לו נזק.
אנו נציין במאמר נפרד את מקורות האנטי-אוקסידנטים כפי שהם קיימים בטבע בצורה כללית,אך לפני כן ברצוני לציין מספר הערות בנושא.
ריכוז האנטי-אוקסידנטים צריך להיות מקביל או מעל רמת החשיפה לרדיקלים חופשיים. אם אינכם נחשפים לדעתכם לנזק חמצוני ברמה גבוהה, תוכלו להסתפק בצריכה ממוצעת של פירות וירקות כפי המומלץ ע"י מועצת הפירות והירקות. במידה ואתם סבורים שהנזק החמצוני שלכם גבוה יותר, יש למצוא לכם פתרון הולם בצורת ריכוז אנטי-אוקסידנטים גבוה שיכול לבוא בצורת מיצי פירות וירקות מיוחדים או תוספי תזונה מסוימים ועד לעירויים של אנטי-אוקסידנטים לווריד - רק מומחה יוכל להחליט.
למרות שאנו עוסקים כאן במניעה ולא בטיפול במצב חולי, מחובתי לציין שבמידה ומדובר בחולה באחת מהמחלות הניווניות שצוינו לעיל הסובל מן הסתם מנזק חמצוני גבוה - אין לתת לו סוג יחיד של אנטי-אוקסידנט בתוסף, אלא בשילוב עם אנטי-אוקסידנטים אחרים ורצוי שיהיו אלה בעלי יכולת מחזור (הסבר בהמשך).
השאלה האם עדיף לצרוך תוספי מזון במקום תזונה רגילה או להפך נשאלה פעמים רבות ומן הראוי להקדיש לה מאמר נפרד כיון שאינה שייכת למסגרת מאמר זה. נאמר בקצרה, שקיימות דעות הסוברות שהפירות והירקות של ימינו דלים בוויטמינים ומינרלים עקב עיבוד האדמות בדשנים כימיים ועקב ריסוס והחדרת רעלים לפירות והירקות. מנגד ישנם כאלה שסבורים שכל זה הוא רק תרגיל מכירות של חברות תוספי המזון.
דעתי היא מעורבת בנושא. הספיגה הטובה ביותר של הערכים התזונתיים לגופנו היא אכן באמצעות התזונה הרגילה שלנו כיון שמערכת העיכול שלנו בנויה כך שהיא מצפה לקבל בכל ארוחה מעט מכל הנדרש לקיום הגוף. עם זאת, לא ניתן לדעת מהן הכמויות הפעילות במזון שלנו ולכן, מי שיודע ובדק שכמויות הוויטמינים והמינרלים הנמצאות בתזונה שלו עונות על הדרישות - יוכל להשען עליהם, אך יש לי ספק גדול אם ניתן בכלל לעשות זאת כיון שחלק מהוויטמינים ובמיוחד אלה המסיסים במים (כגון B ו-C ) הולכים ופוחתים מרגע קטיפת הפרי עד לזמן אכילתו, במיוחד אם נחתך ובא במגע ממושך עם חמצן, שלא לדבר על בישול אינטנסיבי. מצד שני, חלק מהתוספים עלולים לגרום למינון יתר מה שפירות וירקות לא יכולים לעשות ולכן הטוב ביותר לדעתי הוא שילוב בין השניים, כלומר צריכה של תזונה בריאה עם השלמות של תוספי מזון עם ערכים תזונתיים שאינם נמצאים בה, כאשר מקפידים לצרוך את התוספים עם הארוחה כך שמערכת העיכול מוכנה לספוג את הערכים התזונתיים של התוספים עם המזון.
נקודה אחרת למחשבה היא שחלק מהוויטמינים והמינרלים אמנם קיימים בתזונה הרגילה שלנו אך בתוך מצויים כמות גדולה של שמנים צמחיים כגון וויטמין E ומגנזיום. מי שיתעקש לטעון לתזונה רגילה ללא תוספים בהכרח יהיה חסר את הערכים התזונתיים הנמצאים בשמנים הצמחיים כיון שצריכת כמויות גדולות של שמנים בתזונה אינה ברת עיכול לרוב האנשים ואינה חסכונית כלל בקלוריות כך שיצא שכרנו בהפסדנו. בכל מצב, יש להקפיד לצרוך תוספים טבעיים ולא סינתטיים (אלה לרוב נמכרים דרך קופות החולים) ואך ורק מחברות מעולות העוברות ביקורות שגרתיות ופיקוח על איכות הייצור המותאמות לתקני האיכות המקובלים.
מהו מחזור אנטי-אוקסידנט ?
כפי שצוין במאמר הקודם, כאשר אנטי-אוקסידנט נפגש ברדיקל חופשי - הוא תורם לו את האלקטרון העודף שלו ובכך מנטרל אותו, אך מה קורה כאשר רדיקל חופשי נוסף פוגש בו - נכון, הוא נוטל ממנו אלקטרון נוסף ובכך הופך את האנטי-אוקסידנט לשעבר שלנו לרדיקל חופשי בעצמו. כלומר, במצבים מסוימים תיתכן החמרה בנזק החמצוני בגוף דווקא כתוצאה מנטילת אנטי-אוקסידנט. מצבים כאלה יכולים להתרחש רק כאשר הנזק החמצוני של החולה כבד ויש להניח שמאגרי האנטי-אוקסידנטים שלו כבר חוסלו ,למשל במצב סרטן מתקדם. במצב זה, צריכת האנטי-אוקסידנט לא באה בתוספת לאנטי-אוקסידנטים הקיימים באופן טבעי אלא היא ההגנה היחידה שקיימת לגוף כנגד הנזק החמצוני.
לטובת העניין קיימת תופעת המחזור אצל חלק מהאנטי-אוקסידנטים המסוגלת להחזיר לתפקוד אנטי-אוקסידנט שכבר 'מסר' את האלקטרון שלו , או במילים אחרות, להפוך אנטי-אוקסידנט ממצב חד פעמי לרב-פעמי.
מסיבה זו, כדאי לנהוג במשנה זהירות כאשר מצב הנזק החמצוני בגוף אינו ידוע לנו וליטול אנטי-אוקסידנטים בקבוצות ולא ביחידים. למשל - וויטמין C עובד בשיתוף עם E וממחזר אותו, כמו"כ המינרל סלניום ידוע במשתף פעולה עם E כך שנטילת זוגות אלה נותנת תוצאות משמעותיות יותר מאשר נטילת כל אחד מהם בנפרד. ככל שמצבו של החולה גרוע יותר כך יש להקפיד לתת לו קבוצות רבות יותר של אנטי-אוקסידנטים על מנת שלא לגרום לו נזק.
כותב המאמרים אינו רופא ואינו מטפל מומחה.
המטרה המשותפת של כלל המאמרים כאן היא שיתוף הידע לציבור בנושא מניעת מחלות ניווניות נפוצות באמצעות לקיחת אחריות עצמית על הבריאות האישית באמצעים פשוטים.
עם זאת, כל קורא מתבקש, ליטול את האחריות הרפואית שלו על עצמו,לדון בכל מקרה טיפולי לגופו ולהתייעץ עם רופאיו ומטפליו האישיים לקבלת ההחלטות הרפואיות המתאימות עבורו.
המטרה המשותפת של כלל המאמרים כאן היא שיתוף הידע לציבור בנושא מניעת מחלות ניווניות נפוצות באמצעות לקיחת אחריות עצמית על הבריאות האישית באמצעים פשוטים.
עם זאת, כל קורא מתבקש, ליטול את האחריות הרפואית שלו על עצמו,לדון בכל מקרה טיפולי לגופו ולהתייעץ עם רופאיו ומטפליו האישיים לקבלת ההחלטות הרפואיות המתאימות עבורו.
