בקבוצת השקעה, חברי הקבוצה נקשרים למעשה בינהם, בד"כ בהסכמי השקעה וכדי לגדר את חבות המס של הקבוצה כולה וניצול אפשרות הנאה בקבלת הטבות נוספות הן ברמה החשבונאית והן ברמה המשפטית, בוחרים חברי הקבוצה בד"כ להתאגד בשותפות רשומה או חברה בע"מ לדוגמא.
להתאגדות זו יש מטרות מוצהרות הידועות לכל שותף מייסד וגלויות בפני שותפים פוטנציאליים עתידיים טרם כניסתו לקבוצה זו. המייסדים הם הקובעים את הסכמי המסגרת בתחילה ואלו משתנים לפי הצורך בהמשך. אלו כוללים את הזכויות והחובות של השותפים ונציגהם במועצת המנהלים.
קבוצת השקעה מתאגדת ברוב המקרים כדי להשיא תשואות עודפות על ההון המושקע ע"י השותפים כאלטרנטיבה לתשואה אותה היה מוצא או מייצר כל אחד מחברי הקבוצה באופן עצמאי וללא שאר השותפים.
מה חשוב לבדוק לפני הצטרפות לקבוצת השקעה?
1. מיהם חברי הקבוצה?
הכלל המנחה הוא שעסקים עושים עם בני אדם. במידה ומדובר בהתארגנות פרטית המוגבלת בד"כ במספר חברי הקבוצה לבין חברים בודדים עד עשרות קל יהיה בידי השותף החדש לבדוק כל שותף באופן אינדיבידואלי, או לפחות לבודד את השולטים (בעלי השליטה)המובילים את הקבוצה. על כל שותף לבקש ולדעת כמינימום אודות היזמים ובעלי השליטה שאחרת הוא שם כספו על קרן הצבי במקרה הטוב או גם יאבד הונו וגם ייחשף משפטית לחבר שותפים המתארגנת נגדו במקרים קיצוניים.
במידה ומדובר בעסק גדול בו מונים מעל עשרות חברים (חברה ציבורית/עמותה וכיו"ב), יקשה על השותף החדש בבירור אודות מחזיקי זכויות המיעוט אך גם כאן ניתן בהחלט לגלות ולבודד את המובילים בעלי השליטה ויכולת הניווט של הקבוצה (גרעין השליטה).
2. עיסוק הקבוצה
באופן ישיר ניתן לקבוע כי תחום הפעילות בו בחרה הקבוצה לעסוק מקבע את מתחם התשואות אותה תשיג. לדוגמא: חברת נדל"ן ככל שתהיה רווחית לא תשיג תשואות של מאות ואלפי אחוזים כשם שחברה העוסקת במסחר מט"ח לא מכוונת לרווחיות נמוכה. מכאן השותף יכול "לגדר" את רמות הסיכון של הקבוצה אליה יבחר להצטרף על בסיס רווחיות באופן סקטוריאלי.
3. מדיניות וניהול השקעות
כל שותף באופן אינדיבידואלי ולפי טעמיו שלו ירצה לדעת מראש לאיזה פרק זמן יצטרך "להשכיב" הונו, כל רציונאל להשאת רווחים בעצם ההצטרפות לקבוצת השקעה מסתכמת ב-2 שלבים: החזרת הקרן לשותף וגידול בערך יחידת ההשקעה לאחר היציאה (EXIT) וזאת כמובן אלא אם יווכח וללא ספקות כי הונו גדל במרוצת הזמן שאז ישקול להשאיר את קרן הונו הראשוני כדי למנף השקעתו וגם כהבעת אמון בניהול העסק ושאר שותפיו. לרוב מדיניות חלוקת הרווחים ידועה לשותפים בעסק טרם כניסתם.
4. נטל מס כללי ואישי
שיקול נוסף בכניסה לקבוצת השקעה הוא חישוב התשואה נטו לאחר חישוב מיסויי ככל שיהיה ובכל מדינה בנפרד. היה ומצא השותף כי חישוב התשואה שלו נשחק בעקבות הטלת מיסוי בגובה אשר יהפוך השקעתו כלא כדאית, ידיר המשקיע הסביר רגליו מכניסה כשותף בעסק זה וזאת כמובן אם האלטרנטיבה המיסויית של אותו שותף עדיפה.
ובנוסף..
ישנם עוד שיקולים חשובים לא פחות כמו חשיפה/הגנה משפטית, מנגנון פיצויים, הזכות לשנות מדיניות השקעה לאחר כניסת השותף, מנגנוני דילולים ועוד. אך ככלל ניתן לומר שכניסה לקבוצת השקעה היא המקובלת ביותר בעולם העסקי מכיון שקבוצה זו ממוקדת בהשאת תשואות ולא בהכרח בהתכנסות בנכס מסוים שיכול להיות רווחי או מפסיד ובעצם ההתמקדות באי פיזור סיכונים נובע הסיכון המרכזי.
להתאגדות זו יש מטרות מוצהרות הידועות לכל שותף מייסד וגלויות בפני שותפים פוטנציאליים עתידיים טרם כניסתו לקבוצה זו. המייסדים הם הקובעים את הסכמי המסגרת בתחילה ואלו משתנים לפי הצורך בהמשך. אלו כוללים את הזכויות והחובות של השותפים ונציגהם במועצת המנהלים.
קבוצת השקעה מתאגדת ברוב המקרים כדי להשיא תשואות עודפות על ההון המושקע ע"י השותפים כאלטרנטיבה לתשואה אותה היה מוצא או מייצר כל אחד מחברי הקבוצה באופן עצמאי וללא שאר השותפים.
מה חשוב לבדוק לפני הצטרפות לקבוצת השקעה?
1. מיהם חברי הקבוצה?
הכלל המנחה הוא שעסקים עושים עם בני אדם. במידה ומדובר בהתארגנות פרטית המוגבלת בד"כ במספר חברי הקבוצה לבין חברים בודדים עד עשרות קל יהיה בידי השותף החדש לבדוק כל שותף באופן אינדיבידואלי, או לפחות לבודד את השולטים (בעלי השליטה)המובילים את הקבוצה. על כל שותף לבקש ולדעת כמינימום אודות היזמים ובעלי השליטה שאחרת הוא שם כספו על קרן הצבי במקרה הטוב או גם יאבד הונו וגם ייחשף משפטית לחבר שותפים המתארגנת נגדו במקרים קיצוניים.
במידה ומדובר בעסק גדול בו מונים מעל עשרות חברים (חברה ציבורית/עמותה וכיו"ב), יקשה על השותף החדש בבירור אודות מחזיקי זכויות המיעוט אך גם כאן ניתן בהחלט לגלות ולבודד את המובילים בעלי השליטה ויכולת הניווט של הקבוצה (גרעין השליטה).
2. עיסוק הקבוצה
באופן ישיר ניתן לקבוע כי תחום הפעילות בו בחרה הקבוצה לעסוק מקבע את מתחם התשואות אותה תשיג. לדוגמא: חברת נדל"ן ככל שתהיה רווחית לא תשיג תשואות של מאות ואלפי אחוזים כשם שחברה העוסקת במסחר מט"ח לא מכוונת לרווחיות נמוכה. מכאן השותף יכול "לגדר" את רמות הסיכון של הקבוצה אליה יבחר להצטרף על בסיס רווחיות באופן סקטוריאלי.
3. מדיניות וניהול השקעות
כל שותף באופן אינדיבידואלי ולפי טעמיו שלו ירצה לדעת מראש לאיזה פרק זמן יצטרך "להשכיב" הונו, כל רציונאל להשאת רווחים בעצם ההצטרפות לקבוצת השקעה מסתכמת ב-2 שלבים: החזרת הקרן לשותף וגידול בערך יחידת ההשקעה לאחר היציאה (EXIT) וזאת כמובן אלא אם יווכח וללא ספקות כי הונו גדל במרוצת הזמן שאז ישקול להשאיר את קרן הונו הראשוני כדי למנף השקעתו וגם כהבעת אמון בניהול העסק ושאר שותפיו. לרוב מדיניות חלוקת הרווחים ידועה לשותפים בעסק טרם כניסתם.
4. נטל מס כללי ואישי
שיקול נוסף בכניסה לקבוצת השקעה הוא חישוב התשואה נטו לאחר חישוב מיסויי ככל שיהיה ובכל מדינה בנפרד. היה ומצא השותף כי חישוב התשואה שלו נשחק בעקבות הטלת מיסוי בגובה אשר יהפוך השקעתו כלא כדאית, ידיר המשקיע הסביר רגליו מכניסה כשותף בעסק זה וזאת כמובן אם האלטרנטיבה המיסויית של אותו שותף עדיפה.
ובנוסף..
ישנם עוד שיקולים חשובים לא פחות כמו חשיפה/הגנה משפטית, מנגנון פיצויים, הזכות לשנות מדיניות השקעה לאחר כניסת השותף, מנגנוני דילולים ועוד. אך ככלל ניתן לומר שכניסה לקבוצת השקעה היא המקובלת ביותר בעולם העסקי מכיון שקבוצה זו ממוקדת בהשאת תשואות ולא בהכרח בהתכנסות בנכס מסוים שיכול להיות רווחי או מפסיד ובעצם ההתמקדות באי פיזור סיכונים נובע הסיכון המרכזי.
noir-coloni
http://www.noircolony.com
http://www.noircolony.com