ולמלשינים לא תהיה תקווה 

ההלשנה והמשטרים האפלים

בשנת 1989 הקיץ הקץ על אחד המשטרים האפלים בתולדות האנושות - המשטר הקומוניסטי. משטר זה היה מבוסס על הלשנות. חבר הלשין על חבר, הורים הלשינו על ילדיהם וילדים על הוריהם, גברים הלשינו על נשותיהם ונשים על בעליהם, מעסיקים הלשינו על עובדיהם ועובדים על מעסיקיהם.

במשך למעלה משמונים שנה, פשה נגע ההלשנות בכל שכבות החברה. היו שעשו זאת מטעמים אידיאולוגיים, היו שעשו זאת על מנת להתפטר ממתחרים ומשונאים, היו שעשו זאת במסגרת מסע נקמה אישי, היו שעשו זאת מפחד מפני קלגסי השלטון, אבל רובם ככולם עשו זאת מתוך בערות וטמטום.

בערות על שום מה?

על שום שלא התחנכו על ברכי ההלכה היהודית - ולמלשינים לא תהיה תקווה.

וטמטום על שום מה?

על שום שהמלשין של היום הוא המולשן של מחר, וכולם חיים בפחד מתמיד.

המשטר הקומוניסטי לא המציא את פטנט ההלשנות. קדמו לו ובאו אחריו משטרים אפלים בימי האינקוויזיציה ובגרמניה של היטלר, והוא חי וקיים גם עתה בחברות חשוכות ואומללות.

ישראל שלנו אינה חברה חשוכה ואומללה ותושביה אינם לוקים בבערות ובטמטום. אבל גם מנהיגנו הנאצלים, ירום הודם, חטאו בעבר בהמצאת ה"מלשינון". מכשיר גאוני זה איפשר לכל מצורע וזב חוטם להלשין על חברו המעלים מסים מקופתה הקדושה של המדינה, ושכרו שולם לו ביד נדיבה בסך של 10% מהמלקוח שישלם המעלים הרשע למס ההכנסה המקודש.

ומדוע הזדעקתי, קוראי היקרים, להלאות אתכם בתולדות ההלשנה?

מעשה שהיה כך היה

תלמידי שכבה י"א בבית הספר התיכון "גולדה" בפתח תקווה יצאו לטיול שנתי של יומיים למדבר יהודה. בלילה הראשון לטיול השליך מי מהתלמידים חזיז שהתפוצץ וזרע בהלה רבה.

מנהל בית הספר כינס את כל התלמידים ודרש לגלות לו מי אחראי למעשה הקונדס. לא ברור אם התלמידים ידעו מי זרק את החזיז, אבל אף אחד מהם לא קם ומסר את שמו.

המנהל העמיד בפני התלמידים אולטימטום - או שימסרו את השם, או שהטיול יקוצר. התלמידים לא נכנעו ולא מסרו שום שם. מנהל בית הספר מימש את איומו, ובמקום להמשיך במסלולי הטיול עד לערב התלמידים עלו על אוטובוסים וחזרו לבתיהם. המנהל שכח שהטיול מומן על-ידי ההורים, ועתה הם תובעים לקבל החזר של כספי הטיול.

לדעתו של יושב ראש ועד ההורים של בית הספר, מיכה דפני, התלמידים התנהגו בצורה לא בוגרת בכך שאף אחד לא הודה במעשה.

דעת יחיד

מערכת החינוך מופקדת על... חינוך.

בידי נציג נכבד של מערכת החינוך, מנהל בית ספר תיכון, הפקידה מערכת החינוך את חינוכם של צאצאינו.

הנציג הנבחר של מערכת החינוך הוא חסיד שיטת ההלשנות.

הנציג הנבחר של מערכת החינוך הוא חסיד שיטת ההענשה של מי שאינו חסיד שיטת ההלשנות.

הנציג הנבחר של ההורים מאמין, שהתלמידים התנהגו בצורה לא בוגרת.

לדעתי, התלמידים הציגו אומץ לב, בגרות, אחריות וחוכמה.

לדעתי, מנהל בית הספר נכשל שלוש פעמים - בכך שהזמין הלשנה, בכך שהשתמש בכוחו לרעה, ובכך שחרג מסמכותו להפסיק טיול שלא מומן על ידי מערכת החינוך.

ולתלמידים - כיפק היי.

___________

הכותב הוא יו"ר ועד ההורים בבית הספר התיכון אהל שם ברמת גן.